שוקיו עמודי שש: שה"ש ה, טו.

שכר מצוה מצוה: אבות ד, ב.

שהשכר מצוה נמשך מהמצוה עצמה: ראה גם לעיל פ' בהר מב, ב.

כלה שארי ולבבי: תהלים עג, כו.

השבטים ד' דגלים: במדבר ב, ב ואילך.

פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

ובשם אלקינו נדגול: תהלים כ, ו.

י"ב גבולי אלכסון: ס"י רפ"ה. נתבאר באוה"ת בראשית-א טו, א ואילך.

אבא יונק ממזל השמיני: ע' בפע"ח ש' הסליחות ספ"ד. [כ].

ונוצר אותיות רצון: שם פ"ח [כ] — וראה תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר ע' 65 הערה 1. וראה במ"מ לתו"א סט, ב.

בחכמה יבנה בית: משלי כד, ג.

בד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א סט, ב. ”ביאר איך משה הוא מבחי' נוצר חסד ולכן המשיך התורה גם בבי"ע" — יהל אור ע' תקו. וראה אמרי בינה שער הק"ש פס"ד ועוד.

ע"פ בשלח פרעה: תו"א סא, ג.

ועיין בזהר פ' יתרו: ”ועתיקא קדישא גליא רצון דילי'" — יהל אור ע' תקה.

ובמק"מ שם בשם האריז"ל: ”משה גימט' נוצר, ונו"ן דנוצר חסד גדולה כי מדת נוצר חסד היא בבינה דדיקנא, לכך נו"ן גדולה כנגד נש"ב ומשה הוא בבינה" — יהל אור ע' תקו.

בביאור ע"פ ועשית ציץ: ראה אוה"ת תצוה א'תשכ"ג מענין נוצר חסד.

אשר נשבעת לאבותינו: מיכה ז, כ.

ברבות (ס"פ לך לך פ' מ"ז): הלשון נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקא. וראה גם אוה"ת מטות ע' א'ש.

שבועות מטות: ראה אוה"ת בראשית-א דף טו, ב.

ובשה"ש רבה: ראה באוה"ת שה"ש-ב ע' שעו. וראה גם באוה"ת נ"ך-א ע' תקא בשם במד"ר פ' נשא.

בד"ה ראה אנכי: לקו"ת פ' ראה יח, ב ואילך.

בד"ה צו כו' את קרבני: לעיל פ' פנחס עז, ד.

ברבות במדבר ס"פ י"ג: ראה אוה"ת מטות ע' א'שא. ובאוה"ת נ"ך-א ע' תקב.

בד"ה ביום השמיני עצרת: לקו"ת שמע"צ פג, ב.

וכמ"ש בפ' נשא (קל"ד ב'): ראה גם אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקנב לענין אחר.

ועמ"ש ע"פ וירד הגבול: לקמן פ' מסעי צד, א.

כ"מ שנא' נס"ו אין לו הפסק: עירובין נד, א.

בפ' ויקרא (ד"כ סע"א): ראה גם לעיל פ' ויקרא ה, א. נב, א.

גם מטות י"ל המשכה: ראה אוה"ת פ' בשלח ע' שפט.

ע"פ ואתה הרם את מטך: אולי הכוונה ולאוה"ת פ' בשלח ע' תטו.

ברבות וישב פ' פ"ה: ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'שיד. אוה"ת פ' חקת ע' תתכ.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ד, ד.

ועמש"ל בביאור ע"פ במחוקק במשענותם: לעיל פ' חוקת סג, ב דשם מבאר בענין ”תמכי אורייתא זבולון ליששכר עבודת הצדקה, וזהו ואיש משענתו בידו להחיות מתים ע"י עץ החיים כנ"ל וזהו"ע שבועות מטות" — אוה"ת פ' מטות ע' א'ש.

ובד"ה בשברי לכם: לעיל פ' בחקותי מח, ב ”והיינו דכתיב לכו לחמו בלחמי וההמשכה מבחי' לחמי שהו"ע התורה שלמעלה לבחי' לחמו שהוא התורה כמו שנמשכה למטה נק' מטה לחם. והנה כמו שע"י הלחם מתחזק הגוף ומתרבה כחו, כך ע"י התורה נמשך חיזוק כח הנפש" — אוה"ת פ' מטות ע' א'ש.

מטה עוזך: תהלים קי, ב.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט. באוה"ת פ' חקת ע' תתכב כ' דכאן ”נתבאר ההפרש בין שבט ובין מטה כי שבט ביסוד ו' קטנה בחי' מי יקום יעקב כי קטן הוא, ומטה ו' גדולה בתפארת ומטה לשון ממשלה בחי' כי שרית עם אלקים וזהו מטה עוזך" ע"ש. וראה גם באוה"ת פ' מטות ע' א'רצט.

קרבן הוא ע"י שמקדישו בפה: ”ואם לאו אינו קדוש בקדושת קרבן". ראה אגרות לוי יצחק ע' שא ובהערות כ"ק אדמו"ר שם.

תמים יהי' לרצון: ויקרא כב, כא.

עולותיהם וזבחיהם לרצון: ישעי' נו, ז.

מ"ש בע"ח: ע' שמ"ג ריש שער ציור עולמות אבי"ע בהקדמה. [כ].

ושעורה היא מאכל בהמה: סוטה פ"ב, מ"א.

נדרים סייג לפרישות: אבות פ"ג מי"ג.

בד"ה כה תברכו בפ' נשא: לעיל כו, ג.

וזהו שארז"ל כל הנודר: ספרי ר"פ מטות. ובזח"ב (קטו, ב). ושם (צא, ב). ובח"ג שם (רנה, סע"א). [כ].

וידבר דעשרת הדברות: לעיל פ' במדבר טז, ג.

ומ"מ עכשיו צריך לומר בלי נדר: ראה לעיל פב, ב ובמ"מ לשם.

ואשה כי תדור: ראה לעיל בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר. עוד הנחת כ"ק אדה"א בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ק. מאמר זה בשינויים ובתוס' הגהות נדפס באוה"ת פרשתנו ע' א'שכז. המאמר בארוכה — במאמרי אדה"א פ' מטות ע' א'תשיג.

ואשה כי תדור: במדבר ל, ד.

זקף גדול שמורה שהוא ממקום גבוה מאד: ראה פרדס שכ"ט, פ"ג. באוה"ת מטות ע' א'שכז מציין לזח"ג קצא, ב.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ת"ז ד' זיטאמיר (ו, א. כג, ב. עט, ב. פ, א. צט, ב. ק, א. קב, א [ב]. קסז, ב. [תז"ח קח, ד]). זח"ב (קיט, א-ב). ובזח"ג (רכט, ב. שו, ב). ובזח"א (א, רע"ב. כד, א). [כ].

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

ובד"ה בכ"ה בכסליו: תו"א כט, ד.

בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, ב.

תשובה . . תשוב ה': זח"ג קכב, א.

ובד"ה יונתי בחגוי: לקו"ת שה"ש יז, ב.

ביום ההוא אקים את סוכת דוד: עמוס ט, יא.

ועמ"ש . . בענין צדקה: ראה לעיל יא, ד. מג, ד.

וע"פ יתקע בשופר גדול: ראה לקו"ת ר"ה ס, ג.

גאולה ראשונה בחי' חסד בזכות אברהם וכו': ומפרש ע"ז ביהל אור לתהלים שם [קכז, א] סי"ב (ע"פ מרז"ל פסחים פח, א): בית הראשון כנגד אברהם וכו'. ולהעיר מרמב"ן, תולדות (כו, כ). בחיי שם. ועוד. צפע"נ עה"ת ויצא כח, יז. — לקו"ש ח"ט ע' 26.

גאולה שני' בזכות יצחק: ראה לקו"ש-ט ע' 27 שהשייכות דגאולה שני' ליצחק היא — כי יצחק הוא בחי' דין וגאולה השני' לא היתה גאולה שלימה. אבל מהמבואר בד"ה נחמו עת"ר בסופו (וראה גם ב"ב ג, סע"א) שיש מעלה בבית שני על בית ראשון — משמע שהשייכות דבית שני ליצחק היא גם מצד המעלה שבמדת הגבורה.

גאולה שלישית בזכות יעקב: ”יש לומר, שגאולה השלישית היא גאולה משולשת הכוללת גם ב' גאולות הראשונות, כמו שביעקב (ת"ת) נכללים גם אברהם ויצחק (חו"ג)". — משיחת ש"פ פנחס תשמ"ח הערה 36. וראה בארוכה בלקו"ש-ט ע' 26 ואילך. משיחת ש"פ מטות תנש"א סעי' ו. (סה"ש תנש"א כרך-ב ע' 713).

גאולה שלישית בזכות יעקב: ”ומבאר דגאולה השלישית היא גאולה נצחית. והביאור בזה בפשטות הוא כי מעיקרי הגאולה הוא — בנין בית המקדש. וע"י שמיתוסף עילוי בביהמ"ק הגאולה היא נעלית יותר, ולכן מקשר בלקו"ת המעלה דגאולה השלישית עם המעלה דביהמ"ק השלישי" — ד"ה גדול יהי' כבוד הבית-תשכ"ב (סה"מ מלוקט-ד ע' שלג).

סד"ה השמים כסאי: תו"א פ' בראשית.

ובד"ה מזמור שיר חנכת הבית: לקו"ת ברכה

וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב: דברים לג, כח.

שהוא בחי' אמת: ראה לקמן פ' ואתחנן ה, ב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ כט, ד.

תתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ.

תורת אמת היתה בפיהו: מלאכי ב, ו.

קרוב ה' . . באמת: תהלים קמה, יח.

ואין אמת אלא תורה: בת"ז (תכ"א) דפוס זיטאמיר (נ, א). וע' לעיל (ד"פ סע"א). וש"נ. וע"ע זח"ג (רצז, סע"א). [כ].

וכמוצא מים אשר לא יכזבו: ישעי' נח, יא.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

שירו לה' שיר חדש: תהלים צו, א.

ברבות בשלח ס"פ כ"ג: ראה גם אוה"ת במדבר ע' צג.

בפ' בא ס"פ י"ח: ראה גם לעיל פ' צו י, ג. וראה אוה"ת שמות-ח ע' ב'תתקלה.

ועמ"ש הרמ"ז פ' תשא . . בענין שיר זכר: ”שבעתיקא ליכא נוק' כ"א כולו פנים ודכורא" — אוה"ת ויקרא כרך-ב ע' תצה.

בד"ה ושבתה הארץ: לעיל פ' בהר מ, א.

בביאור ע"פ וידעת היום: לקו"ת פ' ואתחנן ה, א. וראה במאמרי אדה"א פ' מטות ע' א'תשטו.

ברבות ויצא פ"ע: ראה גם אוה"ת במדבר ע' צד.

והי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

והי' ביום ההוא יצאו מ"ח: זכרי' יד, ח.

והי' ביום ההוא יתקע: ישעי' כז, יג.

ואף את בריתי יצחק: ויקרא כו, מב.

כי כאשר השמים החדשים: ישעי' סו, כב.

תורה עבודה וגמ"ח: ראה אבות א, ב.

ויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

סד"ה וארא אל אברהם: תו"א פ' וארא.

דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

ב) דהנה כתיב הגידה . . פי' נפשי: מכאן ואילך באוה"ת שה"ש כרך-א ע' קל עם הגהות וקיצורים ובכרך-ג ע' תתלט עם הגהות. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תצז עד תי' כאהבת הבן אל אביו, ושם מבאר ענין אהבת הבן ע"ש.

הגידה לי שאהבה נפשי: שה"ש א, ז.

ואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א. ראה אוה"ת ואתחנן ע' תכז. באוה"ת שה"ש-א ע' קלא יש הג"ה לכאן, שמבאר הפסוק.

כאהבת הבן אל האב: באוה"ת שה"ש-א ע' קלא מציין להענין כאהבת הבן אל האב לעיין בד"ה שיר המעלות ממעמקים ספ"ב ובפ' במדבר בד"ה וספרתם לכם רפ"ב. באוה"ת ויקרא-ב ע' תצח ובסה"מ תרכ"ו ע' עה (בהוצאת תשמ"ט) כי האהבה בבחי' בן אל האב זהו מצד שרש הנשמה שעלה במחשבה. וראה שם שכ' שעי"ז יש לתרץ איך שייך הציווי על אהבה ואהבת ע"ש. ובמאמרי אדה"א כאן ע' א'תשיח שמבאר ב' ענינים הפכיים בענין אהבת הבן אל האב ע"ש.

גלו לאדום: ספרי מסעי לה, לד. וראה מגילה כט, א. על"ק פ' תצא לה, (סע"ד). וש"נ. [כ]. וראה בהנסמן ע"ז בלקו"ש-ז ע' 210.

ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה תוד"ה מקמי יבמות ג, א. וראה רש"י כתובות צב, א ד"ה כבע"ח.

אכלתי יערי: שה"ש ה, א.

זכרתי לך חסד נעוריך: ירמי' ב, ב.

שהוא בחי' כלה ולא אשה: ההפרש נתבאר במאמרי אדה"א כאן ע' א'תשכ ואילך שאהבת הכלה לחתן בנעורי' בבית אבי' קודם הנישואין שלא הי' לה עדיין יחוד וקירוב בפנימי' כלל שאין בזה אהבה כרשפי אש, ע"ש.

בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ד.

מדבר הוא לשון דיבור . . ומ"ם פתוחה: ראה אוה"ת פ' במדבר.