ערבים עלי דברי סופרים: ע' ע"ז (לח, א) שם לי' ”דברי סופרים". וע' ירושלמי פ"ב דע"ז ה"ז. ובשהש"ר (פ"א). ובירושלמי ברכות (פ"א, ה"ב). ושם בפאה (פ"ב, ה"ד). ושם חגיגה (פ"א, ה"ח). ושם מגילה (פ"ד, ה"א). ושם סנהדרין (פי"א ה"ד). [כ]. נתבאר בתו"א נב, ד בדיוק לשון ”עלי". וראה לקמן סוכות פ, ב. ושה"ש ז, א.

נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א.

ע'פ שחורה אני: לקמן שה"ש ז, א.

בד"ה לא אבה: לקמן תצא לט, א.

אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.

בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' סגי בדאורייתא: נתבאר בלקו"ש-כח ע' 283 ובהערה 48.

ומילי דאבות עין טובה: פ"ב מ"י.

רעת רעהו אל יחשוב בלבו: זכרי' ח, יז.

בד"ה כה תברכו: לעיל פ' נשא כז, ג.

מדקדקים על עצמן עד כזית: ברכות כ, ב.

וה' יגי' חשכי: ש"ב כב, כט.

ישא ה' פניו אליך: במדבר ו, כו.

בפ' פינחס דרל"ח ע"ב: ראה לעיל פ' שלח לט, ב.

רמ"ח פיקודין דאינון רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

ואין חבוש מתיר עצמו: ברכות ה, ב. וש"נ.

דינין — מתערין: זח"ג (י, ב. יא, א). [כ].

והחכ' תחי': קהלת ז, יב.

עיני כל: ראה לעיל בהערות וציונים יט, ב הערת כ"ק אדמו"ר שמציין לסה"מ הנחות הר"פ. הנוסח הנדפס בהנחות הר"פ הובא ג"כ (בתוס' קיצורים והגהות) בד"ה לריח שמניך באוה"ת שה"ש ע' לה (וראה מ"ש ברשימת המאמרים שבסוף סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תתקלב הע' 31). הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' נב. בסה"מ תקס"ח שם ע' נד נדפס ביאור על מאמר זה. ונוסח שני מביאור זה נדפס בסוף קונטרס ד"ה אשרי יושבי ביתך (קה"ת תשל"א), והובא (בתוס' קיצורים והגהות) באוה"ת שה"ש ע' לו ובאוה"ת ויקרא כרך-ג ע' תשמה ואילך. קרוב להנוסח בסה"מ תקס"ח, ראה גם אוה"ת נ"ך כרך-ג ע' א'שצג. באוה"ת פ' שופטים ע' א'תתכג ואילך, קרוב להנוסח כאן.

עיני כל אליך ישברו: תהלים קמה, טו.

נודע בשערים בעלה: משלי לא, כג.

פי' בזהר פ' וירא: ראה לעיל פ' במדבר א, א. ובארוכה באוה"ת פ' שופטים ע' א'תתכג.

שאו שערים ראשיכם: תהלים כד, ז.

חמשים שערי בינה: ר"ה כא, ב. זח"ב קטו, א.

ולבי ראה הרבה חכמה: קהלת א, טז.

ונתת לעבדך לב שומע: מ"א ג, ט.

ביאור הענין: קטע מובא באוה"ת פ' שופטים ע' תתכה.

בינה ליבא ובה הלב מבין: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

בזהר פ' שלח (קס"א ע"ב): ראה אוה"ת פ' שלח ע' תעב.

בביאור ע"פ והי' לכם לציצית בד"ה להבין ענין הלב: לעיל בפ' שלח מד, ב.

שמע ישראל: דברים ו, ד.

ע"פ וספרתם לכם: ראה לעיל בפ' במדבר דף י, ד.

בד"ה צו כו' את קרבני לחמי: לעיל פ' פינחס דף עז, ד.

וע"פ ושעריך לאבני אקדח: לקו"ת פ' ראה כו, א. באוה"ת פ' שופטים ע' תתכה ”וכמ"ש במ"א בפי' ושעריך לאבני אקדח שמבחי' נש"ב הנ"ל יומשך בלב להיות אהבה ברשפי אש שזהו ענין אבני אקדח מלשון כקדוח אש כו'".

כל בגימט' נ': ועל"ק בשה"ש (יב, רע"א). וע' בפרדס לרמ"ק ז"ל ש' יג (שער השערים) סופ"ו — ושם בשער ערכי הכינויים (פי"א) ערך כל כלה, יעו"ש. [כ]. מפני מה הנש"ב נכללים דוקא בב' אותיות אלו, נתבאר באוה"ת דברים כרך-ד ע' א'תתקמ. ובאוה"ת נ"ך-ג ע' א'שצד.

כי גם דהשערים הם ממוח בינה: ראה אוה"ת נ"ך-ג ע' א'שצה בשם הפרדס.

ובשם המגיד נ"ע איתא: אור תורה פ' צו (בהוצאת קה"ת ע' לח, ב). וראה לעיל פ' שלח מד, ב.

בד"ה וידעת היום: לקו"ת פ' ואתחנן ד, א.

בד"ה יחיינו מיומים: לקו"ת דרושים לר"ה סג, ג.

בעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.

בכל לבי דרשתיך: תהלים קיט, י.

והאדם ידע: בראשית ד, א.

וידעת היום והשבות: דברים ד, לט.

ואת תדבר: דברים ה, כד.

ובגמרא ריש קדושין: ראה לעיל פ' בשלח א, ג: בשלשה.

וע' בפרדס שער השערים . . ובעה"כ ערך כל: נעתק באוה"ת נ"ך-ג ע' א'שצד. ראה גם באוה"ת נ"ך שם. ובאוה"ת פ' שופטים ע' תתלא.

לקלוט האור בתוכו: באוה"ת ויקרא-ג ע' תשמו נוסף: ”(עמ"ש מזה בד"ה תורה צוה כו')".

כי על כל כבוד חופה: ישעי' ד, ה.

ע"פ טוב לחסות: לקו"ת שמע"צ צ, ד.

כלה שארו ולבבו: ראה תהלים עג, כו.

ובד"ה תורה צוה: לקו"ת ברכה צד, ג.

אכלם היינו לשון זווג: ראה כתובות יג, א. סה, ב. יומא עה, א. וראה ע"ח שער הארת המוחין (של"א) פ"ז.

באתי לגני אחותי כלה: שה"ש ה, א.

ודר"מ ריש ע"ב ובמק"מ שם: ראה לקו"ת שה"ש מח, ד.

לבבתני אחותי כלה: שם ד, ט.

כי אם הלחם אשר הוא אוכל: בראשית לט, ו.

אכלה ומחתה פי': משלי ל, כ.

ובד"ה ויקהל משה: תו"א ויקהל פז, ד.

וע' בזהר בראשית דף ח' ע"א: ראה לקו"ת שה"ש מח, א.

חק וזמן נתן להם: סנהדרין מב, א.

בזהר פ' אחרי דנ"ח סע"א: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' נ.

בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר.

ואתה היינו המשכה מבחי' חכמה: ראה זח"ג רצ, א. להלן ואתחנן ז, ב. סידור לט, ג.

וע' בזהר פ' בלק דקצ"ג ע"ב: נתבאר בביאה"ז לאדה"א והצ"צ שם.

בד"ה כי ההרים ימושו: לקו"ת תצא מ, ב.

פותח את ידיך: תהלים קמה, טז.

מקדש אד' כוננו ידיך: שמות טו, יז.

שלבו אטום כבתולה: ע' רד"ה לריח שמניך הא'. וש"נ מב"ב (יב, ב). [כ].

ובפע"ח שער ק"ש שעל המטה: ראה גם לקו"ת שה"ש ב, ד.

ועשו לי מקדש: שמות כה, ח.

בתוכו לא נאמר אלא בתוכם: ר"ח (ש' האהבה פ"ו קרוב לתחלתו). ובשל"ה (ש' האותיות אות ל'. מס' תענית בד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א — שכה, ב. שכו, ב. — ועוד). ע' ר"פ נשא (ב, סע"ב) וש"נ.

משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה: ברכות ח, א.

ידיך הוא לשון יודין: ראה ת"ז בהקדמה (ז, ב). סידור האריז"ל במקומו. ועוד.

אין האשה כורתת ברית אלא: סנהדרין כב, ב.

כי בועליך עושיך: ישעי' נד, ה.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

החלצו מאתכם: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ו ע' רפה. וראה אוה"ת מטות ע' א'שלז הגהה השייכת לסיום הביאור. ראה במאמרי אדה"א פ' מטות ע' א'תשלט שמיוסד על מאמר זה. ”לכל אחד מהרביים היו מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה (לטהר אויר העולם), אשר פעם בשתים או שלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי רבנו הזקן — החלצו שבלקו"ת בלי ההגהות" — היום יום כ"ח תמוז ובהוספות לסה"מ תרנ"ט ע' רכב. לכללות מאמר זה — ראה ד"ה החלצו — רנ"ט וההוספה שם (ברוקלין, תש"ט). ובארוכה בס' אגרות קודש דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' שמה ואילך.

החלצו מאתכם: במדבר לא, ג.

עתה ידעתי: שמות יח, יא.

ע"ד משארז"ל: זבחים קטז, א. [כ].

שהעוסק בתורה משים שלום: סנהדרין צט, ב.

ויתר הקב"ה על: יומא ט, ב. ירוש' חגיגה פ"א, ה"ה. איכ"ר פתיחתא ב. ראה במ"מ במאמרי אדה"א מטות ע' א'תשמא. על"ק (צב, סע"ג). וש"נ. [כ].

וחורבן ב"ש הי' רק בשביל עון שנאת חנם: יומא ט, ב. וד"ה החלצו תשמ"ז. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' סז בד"ה וכידוע.

בשבעה אומות . . כי הם היו שבע מדות הרעות: בלקו"ש-כא ע' 229 הערה 39 מציין לסידור עם דא"ח דף קפט, ב. ולד"ה אל תצר את מואב הנדפס במאמרי אדה"א פ' דברים, ולסה"מ תרנ"ט ד"ה החלצו ע' נה-נו ושם ”דז' אומות הכנעני והחתי כו' הם בהז"מ פרטיות". ראה גם סה"מ תקס"ב-א ע' קסח. תקס"ה-א ע' תיד. תקס"ו ע' רפה.

והי' אשר תותירו מהם: במדבר לג, נה.