נשא את ראש: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נדפס בסה"מ תקס"ז ע' קצב (וראה סה"מ הנחות הר"פ ע' מו). הגהות באוה"ת נשא ע' רלו (הקטעים שם הם מהנחת כ"ק אדה"א מסה"מ תקס"ז הנ"ל). רלח. כרך-ו ע' א'תשלט. נדפס (בשינוים) בספר הר אפרים (להרב ר' אפרים זלמן ראזמאנן אבד"ק ניקאלייעב, אדעססא, תרנ"ז), ורשום שם בשער: דרוש א' . . אשר הרב המחבר ז"ל סדר . . כפי ששמע יוצאים מפיו הקדוש ז"ל [של רבנו הזקן]. ובפנים הספר כתוב: אמרות טהורות . . בפה קדוש .ֿ. שניאור זלמן יגדל שמו . . אשר סידר אותם אאמו"ר הרב ר' אפרים זלמן . . בעיר סמילא בשנת תק"ע לפ"ק. בסופו רשום: (נשלם הדרוש הנכבד שאמר אדמו"ר הרב הגדול מוהרש"ז על החתונה בעיר זלאבין על מעשה המשכן על עבודתו ועל משאו). וראה במאמרי אדהאמ"צ במדבר-א ע' קסז ואילך, שמיוסד על מאמר זה.

נשא את ראש בני גרשון: במדבר ד, כב.

ע"פ אהרן ובניו תהי': במדבר ד, כז.

טעם נסיעתם במדבר . . כדי להכניע כח יניקת החיצונים: וראה גם זהר (ח"ב קפד, רע"א): ואפיק לון קב"ה למיהך במדברא תקיפא . . בגין לתברא תוקפי' כו'.

במדבר . . שממון בלבד: וע' לקמן סד"ה וידבר ה' כו' נשא. ובד"ה נשא דש' תקס"ג בענין מ"ב מסעות במדבר דוקא להכניע מדבר העמים ע"י העלאת מ"ן שלהם לבחי' המדבר הגדול והנורא שהוא עולם התהו ל' שממה בחי' מדבר, שזה הי' מחמת ריבוי האור ומיעוט [ה]כלי ע"כ הי' רק בבחי' רצוא וביטול, וזה נק' מדבר ושממה כו'. ע' ספר אור התורה פ' ח"ש (קלא, ב), ע"ש. [כ].

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

צדיק ה': תהלים יא, ז. קמה, יז.

ארך אפים וגדל חסד: תהלים קמה, ח.

ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

הי' עושה חסד עם כל בנ"א: ראה ב"ר מט, ד.

נחש שרף ועקרב ג"ק: דברים ח, טו. וראה מא"א אות נו"ן סי"ב. לקו"ת להאריז"ל פ' עקב ד"ה נחש שרף.

במ"ב מסעות: המפורטים בפ' מסעי.

שהוא בחי' שם מ"ב: במאמרי אדה"א כאן ע' קסח מבאר שענין שם מ"ב שעל ידו יהי' בחי' ההעלאה ובירור הטוב מן הרע, ושלכן אומרים בק"ש שעל המטה אנא בכח להעלות הנשמה מהיכלות דק"נ. וכן אומרים לפני קבלת שבת שהוא עליות העולמות ע"ש. וראה במ"מ לשם.

כהמס דונג: תהלים סח, ג.

ע"פ אלה מסעי: לקמן פח, ב.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

לעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.

קמי' כולא כלא חשיב: זח"א יא, ב.

בדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

ביו"ד מאמרות: אבות רפ"ה.

ועשו לי מקדש: שמות כה, ח.

בתוכו לא נאמר: כ"ה בכ"מ בדא"ח. ולע"ע לא מצאתיו אלא בראשית חכמה (שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו). ובשל"ה (ש' האותיות אות ל'. מסכת תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א — שכה, ב. שכו, ב. — ועוד). (הערת כ""ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ח ע' 132). ראה לקו"ש חכ"ו ע' 83 הערה 49. שם ע' 173 הערה 45. לקו"ש-לא ע' 237 בהערות. ראה לקו"ש-כו ע' 170 הערה 31. נתבאר בד"ה אלה פקודי המשכן תש"ל (נ' בסה"מ מלוקט ח"ה ע' קצט).

לעשות בחי' משכן בנפשו: בלקו"ש חכ"ו ע' 83 מפרש שאין זה עוקר פי' הפסוק ממשמעותו ופשוטו (דאין מקרא יוצא מידי פשוטו), אלא שזה מוסיף על הפי' הכללי שכל אחד צריך לעשות מקום להשראת שכינתו ית' בנפשו פנימה ע"ש.

בעבודה שבלב זו תפלה: ספרי דברים יא, יג. תענית ב, א.

לב טהור ברא לי אלקים: תהלים נא, יב.

נקי כפים . . ישא ברכה: תהלים כד, ד-ה.

טהור מכל סיג: ראה לקמן כו, ד. ואתחנן י, א.

טהרה מביאה לידי קדושה: ספ"ג דשקלים. [כ].

משארז"ל — בר"ח: ראה הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לעיל בהערות יח, ג.

עי' בר"ח: שער הקדושה פ"ח.

ארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב. ושם אי' בארץ [כ].

אשר לא ישב אדם שם: שם ב, ו. ותי' אשר לי' שם [כ].

והנה תחלה י"ל ענין הקרשים: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ה-ב ע' שסב.

שהמלאכים נק' עומדים: ראה לעיל פ' בחקותי מה, א.

במדרש שהש"ר ס"פ צאינה וראינה: בסה"מ תרל"ה שם מציין למד"ר פ' תרומה.

אין עמידה אלא שתיקה: סוטה לט, א.

וכמארז"ל בטל רצונך: אבות פ"ב מ"ד. ובמאמרי אדה"א כאן ע' קעב מפרש ”וזהו רק מצד בחי' הביטול בעצם דוקא שלא מחמת התפעלות אהבה ודביקו' כלל".

והיינו בחי' ביטול הרצון: ראה גם באוה"ת בראשית כרך ה' דף תתקפה, ב ומבאר שם שענין השתיקה מגיע בבחי' העליונה שבכתר.

ועיין באגה"ק ד"ה להשכילך בינה: סי' יא. ובסה"מ תרל"ה-ב ע' שסב מביא כאן קיצור מהאגה"ק.

הלוך ונסוע: בראשית יט, ב.

בגמרא פ"ק דע"ז דף ה' ע"ב: ”שיצרם מסור בידם מפסוק משלחי רגל השור והחמור" — סה"מ תרל"ה-ב ע' שסג.

בד"ה קחו מאתכם תרומה בפ' ויקהל: תו"א פט, ג ”שע"י אתכפיא יכול לבוא לבחי' אהפכא" — סה"מ תרל"ה שם.

וזהו כולם עומדים ביראה: מכאן ואילך ראה בסה"מ תרל"ה שם.

ע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש יד, ד.

בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, א.

עצמות . . בשר וגידים: ראה לקמן פ' פנחס עז, ד ואילך.

ובחי' העצמות זהו היסוד: ”אע"פ שאין בהם חיות הרוחני שבדם הוא הנפש כו' עכ"ז הן עיקר קיום מעמד ומצב כל בנין הגוף" מאמרי אדה"א כאן ע' קעג. נתבאר בארוכה בביאה"ז לאדה"א דף קכב, א ואילך. ביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרל. אוה"ת שופטים ע' תתנד.

כל עצמותי תאמרנה: תהלים לה, י.

כי בשר הוא יסוד האש: ראה לקו"ת פ' בהעלותך לא, ג. פ' פנחס עז, ד. בפ' ברכה צז, ד.

וברכת יוצר אור: באוה"ת כאן פ' נשא ע' רלט מציין שכאן מפרש באופן אחר ממה שנתבאר לעיל פ' במדבר ב, ג, ע"ש.

שמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. ראה לקמן (פינחס) פ, א. לקוטי שיחות חי"ז ע' 112 ובהערה *22.

באלף השביעי לע"ל: ראה ר"ה לא, א.

נ' אלפים יובלות: ראה לקו"ת שה"ש ג, ד וש"נ.

צופה ומביט עד סוף כל הדורות: זכרונות במוסף דר"ה.

בזהר ובמדרש: על"ק עקב (טז, ד). וש"נ. [כ]. ראה הנסמן לקמן בשה"ש ט, ב. שבכמה מקומות מצויין לזהר פ' שמות ובכמה מקומות לבראשית. ובכ"מ למדרש הנעלם ע"ש. וראה גם לקמן פ' נצבים מז, ג: ובמדרש. במאמרי אדה"א כאן ע' קעה: ”וזהו שנק' בזהר ובל' רז"ל".

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

בד"ה רני ושמחי: תו"א לו, א.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

אנא אמלוך: ועל"ק בבי' (כא, ד). וש"נ. [כ].

יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

הפעם ילוה אישי אלי: בראשית כט, לד.

סד"ה ביום השמיני שלח: אולי הכוונה ללקו"ת שמע"צ פח, א.

בשתים יכסה פניו: ישעי' ו, ב.

רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

שם מ"ב יש בו ז"פ: תפלת אנא בכח.

ומכסה עורות תחשים: שמות כו, יד.

בפסוק וקבל היהודים: תו"א צו, ג.

ע' מ"ש בפסוק ראשי המטות: לקמן פא, א.

משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

אהבת עולם אהבתיך: ירמי' לא, ב.

בני גרשון שנשאו את היריעות: במדבר ג, כה-כו.

שהמצות הם לבושים לנפש: ע"ח שמ"ד, פ"ג.