Sources and References on Likkutei Torah, Nasso
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בזח"ב שמות י"ט א': ”כיון שיצאו משבט לוי המשוררים כו' והשומע נלוה ונדבק נפשו למעלה וע"כ אמרה לאה הפעם ילוה אישי אלי" — אוה"ת שמות ע' נז.
משפטים ק"ד א': ראה אוה"ת בראשית כרך ה תתרו, א ”לוי זהו יום ג' למעשה בראשית . . בריח התיכון" ע"ש. ”לוי חבורא דכולא" — אוה'ת שמות ע' נז.
הזח"ג פ' שלח (דקע"ד א') ובפ' שמות (די"א סע"ב): באוה"ת בראשית כרך ה תתרא, א מציין ”מ"ש בזח"ב די"א סע"ב והוא כפול ג"כ ח"ג דקע"ד א'". וראה שם ביאור בפי' הזהר.
וכמ"ש בפע"ח שער הק"ש פ"ה: ראה גם ע"ח שער הכללים בסופו. שער הזווגים ובכ"מ, ומבואר בד"ה והוא כחתן תרנ"ז ע' קמט ואילך.
כמ"ש בסש"ב ח"ב: פ"א. וראה בליקוט פי' — חיטריק שם.
החכמה מאין תצצא: איוב כח, יב.
בפ' ואתחנן בד"ה ואהבת: לקמן ואתחנן יג, א.
חכמה כח מ"ה: הקדמת ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.
אין אוא"ס שורה אלא בחכ': ראה ע"ח שמ"ז פ"ב. ובכ"מ. תניא פרק לה בהג"ה.
ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.
עת לחשות ועת לדבר: קהלת ג, ז.
בביאור ע"פ עד הגל הזה: סידור עם דא"ח שה, א ואילך.
ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.
ועבד הלוי הוא: במדבר יח, ג.
בזהר דלוי מענין לויתן: נתבארו באוה"ת שמות ע' נז.
ע"פ צו את בנ"י: לקמן פ' פנחס.
ע"פ אז ישיר משה: תו"א פ' בשלח.
ונחנו מה: שמות טז, ז.
כי מן המים משיתיהו: שם ב, י.
וילך איש . . ותהר ותלד: שם ב, א-ב.
מל' שנק' בת: ראה מא"א ב, מא.
ודברת בם בד"ת: דברים ו, ז. ברכות כא, א.
המשכה — במ"א: ראה הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לעיל בהוספות יח, ג.
אז נדברו יראי ה': מלאכי ג, טז.
אני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא.
נוני ימא דאזלי ביבשתא: ראה זח"ג קפז, ב. ת"ז תכ"א בתחילתו. באקדמות [כ].
בזח"ב די"ח ע"ב: נסמן לעיל ... וראה אוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתנג.
שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.
בזהר פ' פנחס דר"נ ע"ב: ”פי' בת לוי כשהיא בבחי' שיר ורחימותא סגי עד שנעשה נקודא חדא ואזי דוקא נמשך וילך כו' ויקח כו'" - אוה"ת שמות ע' נה.
ובפי' הרמ"ז ס"פ קרח: ראה אוה"ת במדבר כרך ו ע' אתתנד.
ובפ' בהעלותך בדף קנ"א ע"ב: ”שטהרת הלוים להעביר שערם ואזי אהרן מניף אותם להעלותם לשרשם שהוא בינה כו'" — אוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתנד.
בלק"ת בתחלת יחזקאל: ”אבל לע"ל שינקה קין ויטהר ויחזור לבכורתו ומה שהי' תחלה כהנים עובדים יטלו הלוים עבודתם ומעלתם באופן שהכנהים יהיו לויים והלויים כהנים עכ"ל". — ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שמ ושם נתבאר בארוכה. ובכרך ב ע' תתקכ.
הובא בסש"ב פרק חמישים: דף ע, ב ”[ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהי' כהנים לעתיד]".
דעת כולל חו"ג: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא פ"ג. תניא ספ"ג. ספמ"ג.
בפ' אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ג, א ואילך.
ולכן היו נושאים . . מ"ב מסעות: ומה שאלולי חטא המרגלים לא היו צריכים להיות במדבר מ' שנה — י"ל לפי שאז הי' הבירור באופן אחר (וע"ד המבואר בתו"א (ה, סע"ד) בנוגע לחטא עה"ד) — לקו"ש חי"ט ע' 16.
דידוע שיש עולם שנה נפש: ראה ס'י פי"ג, מ"ג ואילך. וזהו ”יסוד כל ס"י".
עולם שנה נפש ר"ת עש"ן: פרדס (שי"ב ספ"ה נתיב כ"ג). [כ]. ראה הקדמת הראב"ד לס"י (ב, ג). אוה"ת יתרו ע' תתטז. תתכג.
כל מה שיש בעולם . . יש בנפש: ראה לקמן חקת סד, ד.
בד"ה ושאבתם מים: לקמן דרושים לסוכות עח, ד.
עור ובשר תלבשיני: איוב י, יא.
(בנ"א . . בכלים הפנימים): — בנוסח אחר. וכנראה הכוונה להנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס'ז ע' קצט.
אין עמידה אלא שתיקה: ע"ל ד"כ ע"ג, יעו"ש. [כ].
בזאת יבא אהרן אל הקדש: ויקרא טז. ג.
ונתתי לך מהלכים: זכרי' ג, ז.
והנה הארון והכפורת: מובא בסה"מ תרל"ה ע' קמה.
ותורה אור: משלי ו, כג.
ותורת חסד על לשונה: משלי לא, כו.
מימינו אש דת: דברים לג, ב.
בחכמה איתברירו: ע"ל כאן (כא, א). וש"נ.
והרים את הדשן . . והוציא את הדשן: ויקרא ו, ג-ד.
ומבואר במ"א ענין תרומת הדשן: סידור עם דא"ח.
בזח"ב ס"פ ויקהל (דרי"ט ע"א) מה בין צלותא: נעתק בארוכה באוה"ת בראשית כרך א קנב, א. ”פי' שהקטרת גבוה מהתפלה שהרי התפלה במקום קרבנות שהן על מזבח החיצון וקטורת מזה"פ" — אוה"ת תצוה ע' א'תשס.
ובזהר הרקיע שם: ”ותוכן הענין כי המל' דעשי' היא עמקי הקליפות כו' ומחי' אותם כו' ואין הבחינה זו יכולה לצאת מבין הקליפות עד שיבא זמן הכתוב בלע המות לנצח כו', והנה כל זמן שאין בחי' זו עולה למעלה נראה פירוד בקדושה ח"ו וע"י הקטרת עולה כו', משא"כ בתפלה לעשות להעביר הזוהמא מבחי' זאת כו', ולכן אחר מעשה הקטורת אנו אומרים הודו כו' הודיעו בעמים כו' ע"ש" — אוה"ת בראשית כרך א קנב, א.
ובהרמ"ז ס'פ בא (בדף מ' ע"ב): ”גבי לבער החמץ שע"י הקטרת עולה ומתברר חיות הקליפה גם מה שנקצב לה קודם חטא אדה"ר כו'" — אוה"ת בראשית שם. ובאוה"ת במדבר כרך ד (בהוספות) ע' א'תעב ”...מבואר בהרמ"ז ס"פ בא מ"ש בלקו"ת פ' תשא שב' מיני חיות יש בקליפה, הא' מה שנקצב לה, הב' מה שמוסיפי' החוטאים כו', והנה חיות זה מוכרח לו הוא שס"מ מסרו לו כו' ע"ש. ומצינו למדין מדבריו שע"י הקטורת לוקחין ומבררי' אפילו מחיות המוכרח לו, משא"כ ע"י שארי המצות לוקחים רק התוס' כו' ע"ש". ראה שם בארוכה. וכן מובא לשון הרמ"ז באוה"ת תשא ע' א'תתקמז.
ובפ' קרח (דף קע"ז ע"ב): אולי הכוונה מש"כ באוה"ת תצוה ע' א'תשס ”ופי' הרמ"ז כי או"א תתאין הם ישסו"ת ואו"א עילאין זהו שמן וקטורת ואימא טמירא מאבא סוד ו"ד מלוי של יו"ד" ע"ש.
בד"ה זאת חנוכת המזבח: לקמן כט, א.
ובד"ה ראה ריח בני: תו"א כ, ב.
ואתה קח לך בשמים ראש: שמות ל, כג.
המור הוא בושם הנעשה מדם חי' ידוע: ראה בתו"א צט, א. ובהמצויין לשם.
כן פי' הגאונים: ראה אוצר הגאונים ברכות חלק הפירושים לדף מג, א בשם רב האי גאון.
והרמב"ן כתב: שמות ל, כג.
דם נעכר ונעשה חלב: בכורות ו, ב. וש"נ.
היינו מה שנתברר . . ע"י אתכפייא ואתהפכא: וכ"ה גם באוה"ת בראשית כרך א ס, ב.
אמר בת"ז חכים: בהקדמה (פתח אלי').
ותקשור על ידו שני: בראשית לח, כח.
ונפשו קשורה בנפשו: שם מד, ל.
כי בי חשק: תהלים צא, יג.
והקשורים ליעקב: בראשית ל, מב.
שמן הוא בחי' חכמה: מא"א אות שי"ן סמ"ח.
דשמן המשחה הוא ממו"ס: ראה תניא פנ"ג (עה, א) ”בחכמה הנק' שמן משחת קודש". וראה לקמן בהעלותך לא, א. קרח נד, ב.
ובפ' אחרי (דנ"ח סע"ב): ”בענין שמן וקטרת ישמח לב . . דא ריח דקטורת דאיהי דקיקא ופנימאה מכולא . . וכ' במק"מ והכוונה שהבינה הנק' קטורת מעלה מ"ן ואבא הנק' שמן מוריד מ"ד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרל.
וביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק: תענית כו, ב. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרלא.
חרות על הלוחות: שמות לב, טז.
ובעמה"מ פי': שער או"א פמ"ה דע"ח סע"ג פי' מר דרור היינו יסוד אבא המלובש בבינה, שבינה נק' דרור שהוא החירות של היובל וחירות על הלוחות והיסוד אבא המלובש בה נק' מירא דכיא ר"ל שלא היתה בו שבירה ח"ו" — אוה"ת כי תשא ע' א'תתקמג.
בפרדס ערך מר: אולי הכוונה למה שמבוא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תיח שבתי' מור יש ב' פירושים א' מור שבקטרת הוא כתר, והמור שבפסוק אריתי מורי שהוא חסד ע"ש.