ויתן עוז למלכו: שמואל-א ב, י.

ה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

ולו יקהת עמים: בראשית מט, י.

וימהר משה ויקד: שמות לד, ח.

ת' עלמין דכסופין: ראה זח"א קכג, ב.

ור"ה יום הדין הוא: כמפורש בכו"כ תפלות דר"ה. וראה ברכת ערב ר"ה תשנ"ב הערה 2.

ויבאו בני האלקים: איוב א, ו. ראה בתרגום שם.

זח"ב ר"פ בא : דף לב, ב ”ויהי היום דא ר"ה בני האלקים אינון רברבין ממוניך שלוחין לאשגחא בעובדא דבני נשא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנא.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

ועוז מלך משפט אהב: שם צט, ד.

ארוממך אלקי המלך: שם קמה, א.

ועתה יגדל נא: במדבר יד, יז.

ברבות שמות פרשה א: ”דקאי על דוד שרימם הקב"ה מלכותו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

ובפ' יתרו פכ"ז: ”כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר ויתן עוז למלכו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

נשא פ"א: ”ע"פ יתר שאת ויתר עז, עוז זה מלכיות שנאמר ויתן עוז למלכו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

כה תברכו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ו ע' רכח. ד"ה זה במאמרי אדה"א במדבר-א ע' רכב מיוסד על מאמר זה שבסה"מ תקס"ו. ראה גם ד"ה זה בסה"מ תשל"א. תשמ"ה.

כה תברכו . . יברכך . . יאר . . ישא: במדבר ו, כג-כו.

אשר לא ישא פנים: דברים י, יז.

ואכלת ושבעת: שם ח, י.

כי הנה כתיב: אוה"ת עקב כרך ה ע' א'כה.

שבעשרה מאמרות נברא העולם: אבות רפ"ה.

צירופי אותיות וחילופים ותמורות: ראה תניא ח"ב פ"א.

נפש האדם מלאה אותיות: בסה"מ תקס"ו שם בס"י. ראה לעיל בחקותי מה, ד. וראה הנסמך במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרלט. מאמרי אדה"א במדבר-א ע' שט (בהוספות לע' רכד). ובלקו"ת שה"ש ד, ב מציין לכאן. בד"ה אנכי תשי"ג מבאר זה ומציין לאגה"ק סי' ה' דשם מבואר דשינוי התנועות שבשפתים לבטא אות כ' או ו' או מ' או פ', וכמו"כ בשאר המוצאות, אין זה עפ"י הכנת השכל כ"א זה בא ממילא, דזה בא מהאותיות שבנפש שהנפש מלאה אותיות ע"ש.

אתה נפחת בי: ברכת אלקי נשמה.

ויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

ורוח פיו . . והן האותיות שבע"מ: מובא באוה"ת שלח ע' תרי ומציין שכאן משמע שמקור החיות מרוח פיו ית' והע"מ הוא אותיות שכבר יצאו מרוח פיו כו', א"כ המאמר האחד שכולל הע"מ הוא רוח פיו שהוא מקור להאותיות שיצאו מרוח פיו, ובד"ה כי תצא דרוש הראשון [בלקו"ת] פי' שמאמר האחד הוא מחשבה תתאה שהוא מקור להדיבור" ע"ש.

והנה כתיב ויקרא . . לכל בחי' הדצ"ח: מובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ- ב ע' תתקמג.

ויקרא האדם שמות: בראשית ב, כ.

שהוא קרא והמשיך שמותיהן: במאמרי אדה"א במדבר-א ע' רכה מוסיף ע"ז: ”ולכך יש ביכולת כל נשמת צדיק שהוא בצלם אלקים ממש למשול בצירופי אותיות אלקים שנבראו בהם כל העולמות". בענין ויקרא שמות ראה גם אוה"ת בראשית-ג דף תקמא ב. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קלו. סה"מ תרל"ד ע' עז. המשך מים רבים תרל"ו פרק כב.

ולקשרן במקורן: מובא לקמן פ' מטות פב, ב, אוה"ת וישב דף רעג, ב. וראה בסה"מ תרכ"ט שם בשם השל"ה.

ברבות בראשית פי"ז: פיסקא ה. וראה גם תנחומא פ' שמיני. ועוד. נעתק בהמשך מים רבים — תרל"ו פרק כב. לקו"ש כרך טו ע' 13.

על כל מוצא פי ה': דברים ח, ג.

ע"פ ונתתי לך מהלכים: אוה"ת חנוכה-ה תתקיח, א. תתקכו, ב ואילך.

ועיין בסש"ב פ"כ וכ"א: וראה גם בליקוט פירושים — חיטריק שם בארוכה.

והלא במאמר א' יכול להבראות: אבות שם.

נהמא על פום חרבא: נתבאר במאמרי אדה"א שם ע' רכז ”כמו דמיון מלחמה ממש להיות שהמאכל מעורב טו"ר . . ואם יאכל בכונה טובה יוגבר חלק הטוב הגנוז במאכל על הרע, ואם יאכל לתיאבון . . יוגבר חלק הרע שבמאכל על הטוב" ע"ש. וכ"ה באוה"ת שה"ש-ב ע' תלז ושם ע' תלח בשם הרמ"ז. וכ"ה בסה"מ תרע"ח ע' שב. ראה לקו"ש ח"ג ע' 989 בהערה שם.

והיינו ע"י התפלה: במאמרי אדה"א שם ע' רכח מביא זה בשם ספרי הקבלה ”שכוונת האכילה הוא ענין א' עם כוונת התפילה, לפי שענין התפילה ג"כ ענין מלחמה".

שעת צלותא שעת קרבא: על"ק ר"פ תצא הא' והב' יעו"ש. [כ]. זח"ג רמג, א. ובכ"מ.

רוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.

לאהבה את ה"א . . ואספת דגנך: דברים יא, יג-יד.

ואח"כ ואספת דגנך: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שסז. בסה"מ תקס"ו ע' רכט יש עוד ענין שלא הובא כאן.

ופי' אהבה מלשון אבה: ראה גם תו"א לב, ג. לקמן בלק עא, ב. מסעי פח, ד. ואתחנן ט, ב. שה"ש יז, א.

באלף הז': ראה ר"ה לא, א.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ואהבת את ה"א: דברים ו, ה.

אין עוד מלבדו: שם ד, לה.

ולעבדו בכל לבבכם: שם יא, יג.

בב' לבבות: ראה ברכות פ"ט, מ"ה. (נד, א).

סולם מוצב ארצה: בראשית כח, יב. וראה זח"א רסו, ב. זח"ג שו, ב. ת"ז תמ"ה. לקמן שה"ש טז, ד.

תחלה ברכת השחר פוקח עורים זוקף כפופים: בסה"מ תקס"ו ע' רל ”מתחיל מברכות השחר שהמה ענינים גשמיים ודברים תחתוני' כמו הנותן לשכוי בינה ופוקח עורים".

למסור נפשו באחד: נסמן לעיל יג, ד.

בד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש טז, ד ואילך.

והנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שכ"ו. ראה תניא פרק לז [מח, ב] ובליקוט פי' — חיטריק שם.

מלאכי אלקים עולים: בראשית כח, יב.

פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י. ושם כתי' ”ופני" [כ].

קודם התפלה אסור לאכול: ברכות י, ב. ראה או"ח סי' פט, ג. וראה במ"מ לקמן פ' פנחם עט, ד.

אדם בגימ' מ"ה: תיקו"ז בהקדמה בתחלתה, ובכ"מ.

נש"י עלו במחשבה: ב"ר רפ"א.

קשוט עצמך: ב"מ קז, ב, סנהדרין יח, א.

בד"ה לא הביט און ביעקב: לקמן פ' בלק ע, ד ואילך.

בד"ה אסרי לגפן: תו"א מו, ב.

המתחדשות לבקרים: ראה איכה ג, כג.

תוספות מרובה על העיקר: ב"ר ספ"א, [ד] [כ].

וזרעתי את ב"י: ירמי' לא, כו.

וזרעתי' לי בארץ: הושע ב, כה.

ברוך ה' אלקי ישראל: תהלים מא, יד.

לא גלו ישראל אלא: פסחים פז, ב.

וכמ"ש במ"א: ראה תו"א קיז, ב ואילך.

לא . . מחזיק טובה לעצמו: ראה עד"ז אבות ב, ח. ו, ו.

מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג-ד.

בר לבב שהוא בלי שום תערובות זר ח"ו: ראה לעיל כ, ב. לקמן ואתחנן י, א.

ס"פ ויחי דרמ"ח סע"א: ”דענין ברכת יברכך כו' נמשך מבחי' ציון" — אוה"ת נשא ע' רסו.

נשא דקמ"ז א' : אולי הכוונה למ"ש שם ”יברכך ה' וישמרך אלין תלת קראי, וג' שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא" ע"ש עוד.

וברבות בא פט"ו : גבי החדש הזה לכם הה"ד יהי' לך לבדך ואין לזרים אתך במשלי סי' ה' הברכות לכם שנאמר יברכך ה' וישמרך וכן וציוויתי את ברכתי לכם — אוה"ת נשא ע' רסו.

בחקותי פל"ו: ”ע"פ גפן ממצרים תסיע מה הגפן הזה טעון שלש ברכות אף ישראל מתברכים שלשה ברכות בכי"ו יברכך יאר ישא" — אוה"ת נשא ע' רסו.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ורוח אייתי רוח: ראה זח"ב קסב, ב.

יאר . . מלמעלה למטה: ראה יהל אור ע' רכט.

חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

נשא קל"ג ב': ”מפרש דמ"ש באור פני מלך חיים זהו בע"ק דשם פניו נהרין תמיד משום דלית שמאלא בהאי ע"ק, אבל בז"א אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין . . ומסיים בזהר . . ובג"כ כתי' יאר ה' פניו אליך יאר פניו אתנו סלה מכלל דלא הוי תדירא" — אוה"ת נשא ע' רסח.

קמ"א א': תיקונא חמישאה ”דכד נהרין מתברך עלמא".

איזהו חכם הרואה: תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג ובליקוט פי' שם. לקו"ת האזינו עה, א.

שמע ישראל: דברים ו, ד.

שמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. זח"ג קלח, ב.

ואינו דומה שמיעה לראי': מכילתא יתרו יט, ט. פס"ז שלח יג, יח ”אינו דומה ראי' לשמיעה".

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

ונתתי מטר ארצכם: דברים יא, יד.

כי כאשר ירד . . כן יהי דברי: ישעי' נה, י-יא.

אחד באחד: זח"ב קלה, א.

ויחן שם ישראל: שמות יט, ב.

חנה דוד: ישעי' כט, א.

ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

דירה בתחתונים: ראה תנחומא נשא, טז.

ג' ברכות דאורייתא והד' דרבנן: ראה ברכות מו, א. שו"ע אדה"ז סי' קפז סעי' א'.

לחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

בחכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א. הקדמת ת"ז בתחלתה. ת"ז תס"ה.

שלא לקחה הנפש רק חיות מועט: ראה מאמרי אדה"א במדבר-א ע' רס שמביא ע"ז ממ"ש במ"א [ראה לקו"ת שה"ש יד, ב] להחיותם ברעב שהרעב עצמו הוא חיותם וקיומם, ע"ש.

המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.

ילוקטו לאחד אחד: ראה ישעי' כז, יב.