עושה שלום במרומיו: איוב כה, ב.

מיכאל שר של מים: במד"ר יב, ח. זח"ג יב, ב. הנסמן במאמרי אדה"ז- פרשיות לע' תרמה. לעיל במדבר (י, א). וש"נ. [כ].

ת"ח מרבים שלום: ברכות סד, א. וש"נ.

וכל בניך: ישעי' נד, יג.

אני ה' מלמדך: שם מח, יז.

ודבר ה' ממש זו הלכה: שבת קלח, ב.

והמשנה היא היא המדברת: מגיד מישרים ר"פ ויקרא.

ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

כי א-ל דעות ה': ש"א ב, ג.

ולא תחללו: ויקרא כב, לב.

כל העוסק בתורה עושה שלום: סנהדרין צט, ב.

ברבות תולדות ר"פ ס"ו: ”ע"פ שובי שובי השולמית, אומה שאני עתיד ליתן בה שלום שנאמר ונתתי שלום בארץ" — אוה"ת ויקרא-א ע' קצט.

נשא ס"פ י"א: ע"פ וישם לך שלום, גדול השלום שניתן שכר התורה והמצות שנאמר ונתתי שלום בארץ" — אוה"ת ויקרא-א ע' קצט.

כלי המחזיק ברכה . . השלום: סוף עוקצין.

ושמו את שמי על בנ"י: במדבר ו, כז.

אני אותיות אין: ע"ל (יח, ג). וש"נ. [כ].

החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

ברכה בראש וברכה בסוף: זח"א כו, ב. זח"ג רלח, א. בסה"מ תקס"ו ע' רלד בשם ספר יצירה. וראה בהנסמן לעיל פ' בהר כח, א.

(בזהר נזכר . . דל"ח א' . . יתרו דס"ז א'): כל המראה מקומות נעתקים באוה"ת נשא ע' רעח. בסה"מ תקס"ו ע' רלד נוסף ביאור קטן וז"ל ”וביאור הדברים מובן דיש ברכה עולה מלמטה למעלה כענין הצמיחה שניתוספת ע"י הזריעה כו', ויש ברכה הבאה אח"כ מלמעלה שתצמיח הרבה מאד יותר מכפי ערך הכנת הכלי כמו ויברכהו מאה שערים כו', וכך הענין למעלה דברכת יברכך הנ"ל הוא הברכה בראש מלמטה למעלה ע"י בחי' העלאת מ"ן שהוא כדוגמת הזריעה. אך אח"כ כשנשלמה הברכה שמלמטה למעלה אז המה מתברכים מלמעלה למטה והוא הברכה שבסוף במ"ש ואני אברכם, אני דוקא, ולפי שאין ברכה זו הבאה מבחי' אור א"ס בעצמו יכולה לשכון אלא בכלי המחזיק ברכה הרבה, ע"כ הקדים לצוות לכהנים לברכם בשלום לפי שאין כלי יכולה להחזיק ברכה זו אלא השלום וד"ל". במאמרי אדה"א במדבר-א ע' רמו מבאר גם ”ויחונך" ע"ש בארוכה.

ביאור ע"פ כה תברכו: הנחת כ"ק אדהאמ"צ בסה"מ תקס"ו ע' רלה.

בד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל פ' בהר מא, ג.

אפי' יתוש קדמך: סנהדרין לח, א.

חמורו של ר' פנחס בן יאיר: ראה חולין ז, ב.

במדרגת בהמה של ששת ימי בראשית: ראה גם סה"מ אתהלך ע' ס. אוה"ת בראשית-ג תרלד, א.

בלק"ת פ' עקב בטעמי מצות: בלק"ת להאריז"ל ד"ה כשחותך הלחם.

סד"ה וידבר משה אל ראשי המטות: ראה לקמן מטות פב, ב.

בביאור ע"פ והניף הכהן אותם: לעיל פ' אמור לח, ג.

אור זרוע: תהלים צז, יא.

ותפלה שנק' סולם: זח"א רו, ב. ח"ג שו, ב. ת"ז תמ"ה (פג, ב).

בד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, א.

בד"ה ששים המה: לקו"ת שה"ש לח, ב ואילך.

למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, סע"א.

תושבע"פ מל' קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

בחכמה . . אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב.

ואיך לא אשא פנים: ברכות כ, ב. [כ]. ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תפט.

קו המדה בוצינא דקרדוניתא: ראה זח"א טו, א. ובאור החמה ומקדש מלך שם. ת"ז רת"ה ובכסא מלך שם. ראה תניא שהיוה"א פ"ד. נתבאר באוה"ת שלח ע' תצג ואילך. וראה מאמרי אדה"א חתונה-ב ע' תשו.

מי מדד: ישעי' מ, יב.

בביאור ענין מזוזה מימין: תו"א מב, ד.

בביאור ענין בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יד, ג.

בזהר פקודי דרל"ג ע"א: ראה ביאוה"ז לאדה"א נז, א. ובביאוה"ז להצ"צ-א ע' רצב ואילך.

ובזהר בראשית די"ח ע"ב: ראה סה"מ תקס"ח ע' תסא ואילך, והגהות וקיצורים בביאוה"ז להצ"צ-א ע' א ואילך.

וכמ"ש במ"א . . ר"פ כי תשא: ביאוה"ז לאדה"א נג, ד.

נתבאר מזה בפי' המלות: סידור עם דא"ח מ, ג.

אורך הציצית י"ב גודלין: ראה או"ח סי"א, ד.

והתפילין אצבעים ומרובעות דוקא: ראה טוא"ח סל"ב בשם השימושא רבא. הובא ג"כ בשו"ע אדה"ז שם סעיף סב בשם הגאונים.

ועיין באג"ה ע"פ חסדי ה': סי' יו"ד.

ע"פ ויהי בשלח פרעה: בתו"א

נק' החכמה דין: ע"ח שער או"א פ"ו. ראה לקמן פ' ראה לא, א.

בזהר לית ברכתא שריא: ראה ח"ב פז, ב. ע' זח"א (רטז, ב). ח"ב (קנג, ב). [כ].

עיני כל . . פותח את ידיך: תהלים קמה, טו-ט.

חכמה . . והיא ראשית האצי': ראה ע"ח שמ"ז פ"א. ובכ"מ שם.

משם יצוה ה' את הברכה: תהלים קלג, ג (שם צוה).

ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה: שהש"ר א (ע"פ כי טובים דודיך), ב. וראה ג"כ ע"ז לה, א. על"ק מסעי (צב, ג). וש"נ. [כ].

ארץ זית: דברים ח, ח.

ארז"ל שרוב שיעורי' כזיתים: עירובין ד, ב. ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תכה.

פ' פנחס . . ובפ' עקב: ראה אוה"ת בהעלותך ע' תכה.

שמן כתית: שמות כז, כ.

לעולם ישנה אדם לתלמידו: פסחים ג, ב. חולין סג, ב.

ומשמני הארץ: בראשית כז, כח.

זו משנה: ילקוט תולדות ר'[מז] קטו. ע' ב"ר פס"ו, [ג] [כ].

שמכל דבר יכולים להוציא שמן: כ"כ הפרדס ובעוד ספרים. ראה תו"א קי, ד.

בד"ה ולא אבה: לקמן פ' ראה לא, א.

וזהו זית רענן: באוה"ת ויקרא-ב ע' תכה מציין לכאן.

סריס אין לו הדרת פנים: ראה יבמות פ, ב. ב"מ פד, א.

בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לקמן פ' בהעלותך.

פ' תולדות סד"ה ראה ריח בני: תו"א כ, ב ואילך.

ארוכה מארץ מדה: איוב יא, ט.

ארבע מאות שנה . . רד"ו שבה: ראה בראשית טו, יג. מב, ב ובפרש"י שם בשם הב"ר פצ"א, ב.