כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

פי' האדם: ראה אוה"ת בשלח ע' תעז ואילך.

ודמות פניהם: יחזקאל א, י.

על דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

בד"ה וספרתם לכם: לעיל פ' במדבר י, א.

בחי' לב האדם התחתון אל האדם כו': באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב יש הגה"ה לכאן.

ארי' דאכיל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.

ארי' מלך שבחיוח: חגיגה יג, ב.

בנשמות שמיכאל כה"ג מקריב: זח"ג לג, א. ובזח"א פ, א [כ]. וראה תוס' סוף מנחות.

באצי' דאיהו וחיוהי: ת"ז בהק' (ג, ב). באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב נמצא הג"ה וקיצור לכאן.

הקרבת הקרבנות . . בחי' פנימיות . . ענין קטרת . . רק בבחי' מקיף: ראה בד"ה ברוך שעשה נסים תשמ"ג הערה 18. [נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' ריב].

בשתי אכילות הכתוב מדבר: זבחים יג, ב.

לפי שהיא בחי' פנימית: ראה באוה"ת שה"ש-ב ע' תפג.

אכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.

בד"ה ואם האכל יאכל בפ' שלח: לקמן מא, ד ואילך.

אבל יש בחינה אחרת והיא בחי' מקיף . . שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף: מובא באוה"ת ויקרא-א ע' רצב וכתב ע"ז ”וצ"ע שהרי הנשמה עכ"פ נהנית ממנו והנשמה היא אור פנימי המלובש תוך הגוף. וא"כ הא"פ נהנה מן הריח רק הגוף אינו נהנה ממנו, וא"כ איך הוא מקיף, אלא צ"ל רק להגוף נחשבו מקיף אבל להנשמה הגם שהיא או"פ זהו הנאה ממש" ע"ש.

ריח שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף: ברכות מג, ב.

בבחי' מקיף מלמעלה: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסב נמצא הג"ה לכאן.

בביאור ע"פ באתי לגני: לקו"ת שה"ש לג, א.

ע"פ ראה ריח בני בפ' תולדות: תו"א כ, ד.

בזהר ס"פ ויקהל (דרי"ט א'): מובא גם לעיל כב, ד. אוה"ת בראשית-א דף קנב, א. תצוה ע' תשס.

בד"ה מי מנה עפר יעקב: לקמן סז, ג.

ע"פ נשא את ראש בני גרשון: לעיל כב, ד.

ובד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ד. וראה באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה מה שהעתיק מתו"א.

וע' מ"ש הרמ"ז ס"פ בא: ראה לעיל כב, ד. ובמ"מ לשם.

כ"א על מזבח הפנימי: ראה הגהה לכאן באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסד.

מלשון חינוך: וראה גם בשערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פל"ז. סה"מ תרל"ה-ב ע' של ואילך. לקו"ש חכ"ה ע' 383 ואילך. וראה לקו"ש חל"ב ע' 105 הערה 72.

חנוך לנער ע"פ דרכו: משלי כב, ו. באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה נמצא הגה"ה לכאן.

בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ד. וראה גם לקו"ת נשא צח, א. ברכה צח, ב ואילך.

הבו לה' כבוד . . קול ה' על המים: תהלים כט, א. ביהל אור שם נמצא הגהות לכאן.

קלא פנימאה דלא אשתמע: זח"א (נ, ב) [כ].

בשה"ש ע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ב.

עלמא דאתכסיא: זח"א (יח, א. קנב, א. קנח, ב). ובזח"ב (כט, ב). [כ].

שבעה ושבעה מוצקות: זכרי' ד, ב.

בזהר ס"פ מקץ (דר"ד סע"ב): בענין שבעה ושבעה מוצקות ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רעט. ביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז.

בזהר פ' תזריע דמ"ז ע"ב: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רפ ואילך. ובביאוה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז ואילך. ע' תתפא ואילך נזכר גם לעיל פ' במדבר יב, ד.

להמשיך מתחילה קודם הז' קולות: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה נמצא הגה"ה.

שמנחת נדבה מביאה בכפיפה מצרית: בלקו"ת נשא (כט, ב) שמנחת נדבה מביאה בכפיפה מצרית, שזהו דלא כמפורש בסוטה (יד, ב) דפסול — הרי מפורש שם שהטעם דהקריבהו נא לפחתך גו', ואיסור זה אינו מן התורה (כס"מ הל' איס"מ פ"ב ה"י (ודלא כי"א מהאחרונים דאסור מה"ת — דלפ"ז אינו מובן הא דעניים מביאים בכורים בסלי נצרים של ערבה (בכורים פ"ג מ"ח) שבודאי פחותים מנצרי דקל (דהיינו כפיפה מצרית, כפרש"י בסוטה שם) דסברת הקריבהו שייך גם באינו קרב על המזבח ממש, וק"ל)) — לקו"ש ח"ז ע' 205.

תמידין כסדרן: תפלת מוסף.

זהו ענין חינוך המזבח כנודע: קיצור באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסה.

היה מעורב בשמים ראש: ראה דרך מצותיך עב, ב.

בשמים ראש מר דרור וקנמן בשם: שמות ל, כג.

כל הבקר לעולה: במדבר ז, פז.

כתיב ביום המשח: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסו נמצא הג"ה לכאן.

מעט ביאור: באוה"ת במדבר-ד ע' א'תסו נמצא ביאור ארוך.

בפי' הרמ"ז בזהר פ' אמור דפ"ט א': ”גבי ההוא שמן עילאה כו'" — לקו"ת שה"ש ב, ד.

הוא מבחי' גבורה: ראה רש"י שמות ל, כג: ריח טוב וטעם. — לקו"ש חט"ז ע' 394.

ע"פ לריח שמניך: לקו"ת שה"ש ב, ד.

ע"פ מי יתנך . . בפ' תרומה : תו"א פא, א לכאורה הכוונה להמבואר שם בענין שמן שהוא חכמה, ושמן אפרסמון שהוא בחי' מקיף ע"ש.

חוטמא דעתיק: זח"ג באדרא קל, ב (לקו"ת שה"ש לג, א). וראה אוה"ת ויקהל ע' ב'קצג.

ע"פ אריתי מורי: לקו"ת שה"ש לג, א.

כשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

פ"ב דחגיגה י"ב ב': הלשון נעתק ביהל אור ע' קלו.

שפי' בפרדס ערך ערבות: ”שהתפארת נק' ערבות שבו מתערבים הכחות גדולה וגבורה יחד כו'". יהל אור ע' רלג. וראה בהמשך שם מה שמפרש איך תפארת נק' ערבות.

בזח"ב קס"ה א': הלשון נעתק עם הגהות ביהל אור ע' רלג. וראה שם ע' קלז ”ובפי' הרמ"ז שם דמפרש ערבות לשון תערובות והוא התכללות חו"ג אש מים ומפרשו בחג"ת דעתיק".

עושה שלום: איוב כה, ב.

מלך שהשלום שלו: שהש"ר פ"ג ע"פ צאינה.

במא"א אות ע' סנ"ח: הלשון נעתק ביהל אור ע' קלז ”ערבות הרקיע נק' הת"ת. גם ערבות נק' ג' רקיעים ג"ר גלגל השכל כתר גלגל היומי חכ' גלגל המזלות בינה".

סולו לרוכב בערבות: תהלים סח, ה.

לך ה' הגדולה והגבורה: דה"א ט, יא.

כי גאה גאה: שמות טו, א.

ממולח טהור קדש: שם ל, לה.

בד"ה ושמתי כדכד: לקו"ת ראה כז, א.

ובד"ה שבת שבתון: לקו"ת יוהכ"פ סט, א.