ועמ"ש בפסוק שיר השירים: לקמן שה"ש א, ב. ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתסט.

משפט לאלקי יעקב: תהלים פא, ה.

ויהי בישורון מלך: דברים לג, ה.

וכמ"ש במ"א: ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתעב.

בזהר שמות (דף ט"ז ע"ב): נזכר גם לעיל מד, א. ובאוה"ת פ' ברכה ע' א'תתעב ”ע"פ עד שהמלך במסיבו, מלך דא קוב"ה, הה"ד כה אמר ה' מלך ישראל, וכתיב ויהי בישורון מלך" וכ"ה שם בכרך ה ע' ב'קסג.

וגם ישורון לשון שיר: ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתנג. א'תתסט.

רחק ממנו בעונינו: נוסח סדר סליחות.

ושקל בפלס הרים: ישעי' מ, יב.

ב' בחינות הם הרים וגבעות: ראה בד"ה ברוך הגומל — תשמ"ה.

רמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

ת"ת כנגד כולם: פאה רפ"א.

באברים הפנימים שנקיבתן במשהו: ראה חולין רפ"ג.

בד"ה השמים כסאי: תו"א ד, א.

בד"ה רני ושמחי: תו"א לז, א.

דאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

תשובה מעומקא דליבא: ראה אוה"ת נ"ך כרך א א'שסח.

וזהו פי' ענין פלס פי' שהוא המשקל של עץ: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח.

ס"פ תרומה (דקע"ה סע"ב): מובא גם לעיל בפ' בחקותי מח, ג.

ובמא"א פי' פלס הוא בינה: אות פ' סנ"ג.

הובא בספר עה"כ: לבעל סדר הדורות ערך פלס.

הרים הגבוהים ליעלים: תהלים קד, יח.

שופר של ר"ה של יעל פשוט: ע"פ המשנה ר"ה כו, ב. זח"ג צב, ב. (הערות וציונים מכ"ק אדמו"ר ללקו"ת כאן — נדפס לעיל בהוספות). בלקו"ש חל"ב ע' 135 מבאר אף שלהלכה אינו כן אלא ”כל סברא ודיעה בתורה יש לה מסקנא גם בנוגע לעבודה רוחנית — וענין זה שבה אפשר (ולפעמים גם צריכים) לקיים גם אם בנוגע למעשה אין הלכה כמותו" — ובהערה 18 שם ”שלכן מצינו בתורת החסידות ביאורים (בנוגע לעבודה בפועל) לפי דיעות שנדחו להלכה . . ”שופר של ר"ה של יעל פשוט" שלהלכה (רמב"ם ריש הל' שופר. טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס תקפו) אינו כן".

כי שופר של ר"ה של יעל פשוט . . ופשוט דכל מאי דפשיט ליבי' טפי עדיף: ”והנה הוא היפך פס"ד ששופר שר"ה הוא של אילים (ראה גם בלקו"ת ד"ה יו"ט שר"ה פ"ג שמפרש הענין דשופר של איל דוקא) וכפופים דכל כמה דכפיף שפיר טפי, אלא שלפ"ד רוב הפוסקים בדיעבד כשר בפשוט, ולהרמב"ם גם בדיעבד פסול, — ולהעיר משל"ה סוף מס' ר"ה הביאור ע"ד המוסר". — לקו"ש חכ"ט ע' 475.

דכל מאי דפשיט ליבי' טפי עדיף: שם בגמרא ר"ה.

בעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב.

ונהר הוא היוצא מעדן: ראה בראשית ב, י.

בד"ה ביום שמיני עצרת: לקמן שמע"צ פג, א.

(ב) והיינו כדי: מרמז לפי' הרמב"ן שגם הוא מפרש כן — לקו"ש ח"ט ע' 466.

וזהו ענין מלכיות: קיצור זה מובא ביהל אור קאפיטל פא (ע' רצג).

שהוא בחי' תשובה עילאה: ביהל אור שם נוסף: לך אמר לבי.

וזהו ענין אש אוכלה הוא: ראה יהל אור שם.

כי המצוה: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. ביאורים נדפסו שם ע' תתעו. תתקלה ובתוס' הגהות כו' באוה"ת נצבים ע' א'רכט. סה"מ תרכ"ו ע' רעח. סה"מ תרל"ח (לא נדפס לע"ע). בסה"מ תקס"ה שם קיצורים למאמר זה מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. הערות למאמר זה נדפסו באוה"ת נצבים ע' א'רכה. ראה דרך מצותיך מצות וידוי תשובה. המאמר בארוכה במאמרי אדה"א נצבים ע' תשעו.

כי המצוה הזאת . . ולא רחוקה: דברים ל, יא.

מצות הוי': ראה שלח טו, לט.

כל המצות נק' בשם מצות ה': בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתעו מוסיף: ”וכמ"ש וזכרתם את כל מצות ה'". ובדרך מצותיך מצות וידוי תשובה מבאר ”לפי שכל ענינם הוא המשכות וגילוי אוא"ס בשם ה'". ע"ש.

רמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא: מובא בתניא רפכ"ג בשם התקונים. ובאגה"ת רפ"א בשם הזוהר. וראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). זח"א קע, ב. זח"ב קיח, א.

אנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב.

ולכאורה אינו מובן: מובא באוה"ת ואתחנן ע' שעח.

אנכי מי שאנכי: ראה לעיל פינחס פ, ב. וש"נ.

לית מח' תפיסא בי' כלל: ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כי לא ראיתם כל תמונה: דברים ד, טו.

ומחדש בטובו בכי"ת מע"ב: ברכת יוצר.

כל ישראל מאמינים בני מאמינים: שבת צז, א.

ומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.

בפ' ואתחנן בד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ד, א.

הוי' ל' הוה: פרדס ש"א, פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהק' של"ה, בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח ס"ה. ועוד.

ככה יעשה איוב כל הימים: איוב א, ה.

שלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

אלף אלפין כו': דניאל ז, י.

מן הארץ לרקיע ת"ק שנה: חגיגה יג, א.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

כי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

אני ה' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

כ"ז הוא מפני כי אלקיך אנכי: ראה אוה"ת בראשית כרך ג דף תקנד, א.

בד"ה רני ושמחי: תו"א לו, ג.

וזכרתם את כל מצות ה': במדבר טו, לט.

אתם כתיב: סנהדרין צט, ב. ויק"ר לה, א.

ויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

בזהר ח"ג פ' בחקותי דף קי"ג: נזכר גם לעיל פ' בחקותי מה, ג. פנחס עט, ב.

ובאגה"ק על פסוק זה: סי ה'.

תמים תהי' עם ה' אלקיך: דברים יח, יג.

ע"י המצות . . תמים ושלם בכל אברי הנפש . . משא"כ אם חיסר מצוה א': ”דלכאורה מכיון שיש תרי"ג אברי נפשו כנגד תרי"ג מצות (ראה אגה"ק סכ"ט בתחילתו), הרי במצב שאא"פ לקיים מצוות מסויימות (כמו בזמן שאין ביהמ"ק קיים, וכיו"ב) נמצא שא"א להאדם להיות ”תמים" בכל אברי נפשו? וי"ל [נוסף ע"ז שמזה גופא שנמצא במצב שאא"פ לו לקיים מצות אלו ה"ז הוכחה שכבר קיים אותן בגלגול הקודם — ראה אגה"ק שם — הרי] שאז שלימות האברים התלויים במצוא אלו היא ע"י: א) לימוד ”תורת" מצות אלו שעי"ז ”כאילו הקריב כו'". ב) זה גופא שמקיים מצות התורה שלא לעשות מצות אלו במצב שאסור לעשותם (לא להקריב קרבן כו' וכיו"ב) הוא שמירת (דיני) המצוה. ולהעיר מלקו"ש ח"ה ע' 148 הערה 45". — לקו"ש חי"ט ע' 127 הערה 53.

בזהר פרשה שלח דקס"ו א': ”פי' תמים תהי' בחי' יסוד ע"י דנטיר ברית ועי"ז תהי' עם ה' אלקיך שהוא המל'". — אוה"ת שופטים ע' תתמג.

וברע"מ פ' פנחס דף ר"ל סע"א: הלשון מובא באוה"ת פ' שופטים ע' תתמב.

תשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א.

בר"ח פ"א משער התשובה בשם הרמב"ן: דף קכ, ב מדפוס אמשטרדם: ”והרמב"ן ע"ה כתב בביאור התורה [פרשת נצבים עה"פ] שגם פסוק כי המצוה הזאת הוא מדבר על התורה היה ראוי שיאמר כל המצוה אשר אנכי מצוך היום וגו' ואף על פי שאין הקושיא קושיא שהרי פי' כל הפסוקים האלו על התורה שנקראת זאת התורה, מ"מ ע' פנים לתורה, ואפשר ליישבו גם על התשובה לפי כי גם מדת זאת נקראת תשובה, ולדעתי ישוב הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו היינו בפיך ודוי דברים שצריך להתוודות ובלבבך קבלת התשובה בלבו ועזיבת החטא לעשותו אם גזל שישיב הגזילה וכיוצא". וראה שם בתחילת פ"ב בענין תשוב ה'.

יש מקשים למה מביא מר"ח כו' הרי הרמב"ן לפננו — ומובן בפשטות: הרמב"ן בנדו"ד הוא בפי' עה"ת נוסף ע"ז בר"ח שמביאו בשער התשובה — הלכות ופס"ד התשובה — לקו"ש חי"ד ע' 112.

ארפא משובתם: הושע יד, ה.

(ועמ"ש בד"ה צאינה וראינה: תו"א ז, ד.

למלאות הפגם והחסרון: ראה בדרך מצותיך מצות וידוי תשובה ועוד. לקו"ש ח"ד ע' 1345.

ממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.

בזהר ח"ב בשלח דס"ג ע"ב: ראה לעיל פ' ראה יח, ג.

זה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ויצעק איש אפרים: שופטים יב, א.

וממעמקים . . אין נשמתו שלמה: ראה ביאוה"ז להצ"צ ע' רלד.

ומבקשי ה' יבינו כל: משלי כח, ה.

בבכי יבואו: ירמי' לא, ח.

מ"ש בכתבי האריז"ל: ע"ל תצא (לו, סע"ג). [כ].

בכתבי האריז"ל: ראה מהנ"ע [= מדרש הנעלם] וירא צח, ב. ט"ז באו"ח סרפ"ח סק"ב (בשם ז"ח) — לקו"ש ח"ט ע' 208 בהערה 37.

שמי שאינו בוכה בימים נוראים: ראה לעיל לו, ג איתא: כל מי. וראה בלקו"ש ח"ט ע' 209 בהערה בשוה"ג 41: וי"ל שזהו גם הטעם מה שבלקו"ת נצבים (מה, ד) משמיט תיבת ”כל" — כי הבכי' (שמבאר שם [הכוונה לכאן] על ”הפגם והחסרון" אינה שייכת בצדיק. אבל בדרושי ר"ה (נה, ד) ובד"ח שם כותב ”כל כו'", כי הבכי' על מה שהנשמה ”ירדה ממקום כבודה ונתגשמה" (ועד"ז בד"ח שם) שייכות בכולם, — ע"ש, ולעיל לז, ד.

בד"ה ביום השמיני שלח: לקמן פו, ד.

אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך: ישעי' מג, כה. מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתה.

ב"פ אנכי כנגד ב' מעמקי הלב: ראה גם לקמן סה, ג.

ובזח"ג קרח דקע"ח ב' ע"פ ועבד הלוי הוא: ראה לעיל פ' קרח נה, ב.

אמור ק' ע"ב: ”יום הכפורים הוא, יום כפור מבעי ליה, מאן יום הכפורים אלא בגין דתרי נהורין נהרין כחד". וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתה.

האזינו דר"צ ע"א: ”פי' הוא שאחר ב"פ אנכי היינו א"א כמ"ש באדר"ז דר"צ ע"א" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתו.

תרומה דקע"ז ב': ”הוא אקרי מאן דסתים ולא שכיח כו' יהי' לעתיד בבחי' זה שהוא בחי' התגלות לנוכח" — המשך מים רבים תרל"ו פרק רא.

נושא עון ועובר על פשע: מיכה ז, יח.

נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א מ"ז.

בזח"ג ויקרא דט"ז ע"א: ראה גם לעיל פ' אחרי כט, א. בלק עה, ב.

בהיום לעשותם . . למחר לקבל שכרם: ע"ז ג, א. וש"נ.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

כי יפליא לנדור נדר: במדבר ו, ב.

ר"ת מילה וס"ת הוי': בת"ז (ב, ב. סה, ב. קלא, א). [כ].

ועבר לים הוא ג"כ בחי' מקיף: ”ולהעיר שבלקו"ת מבאר שקאי על פנימיות וסתים שבתורה, שע"י נעשה ההתקשרות דפנימיות וסתים שבישראל עם הפנימיות וסתים דקוב"ה" — סה"ש תשנ"ב ע' 17 בשולי הגיליון. ושם מציין לעיין בד"ה כי המצוה הזאת תרד"ע (סה"מ תער"ב-תרע"ו ע' רחצ ואילך).