Sources and References on Likkutei Torah, Nitzavim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שוש אשיש: ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ט ע' שמג, שמאמר זה משנת תקס"ט. בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כד, א. מאמר זה בתוס' הגהות כו' נדפס באוה"ת נצבים ע' א'רמ. א'רמח. א'רסה. א'רעג. קיצור שם כרך ה ע' ב'עב. וראה גם אוה"ת ר'ה ע' א'שכג ואילך. הדרוש במאמרי אדה"א פ' נצבים ע' תתלח מיוסד על מאמר זה.
שוש אשיש בה': ישעי' סא, י.
במדרש הובא פסוק זה בויקרא רבה בפ' צו ס"פ עשירית: באוה"ת נצבים ע' א'רמ וז"ל ”חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות ואת נחמות כפולות, עורי עורי התעוררי התעוררי שוש אשיש נחמו נחמו, ולהבין מהו מעלות הכפולות כ"כ". ע"ש. וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתנד.
ס"פ ואתחנן: באוה"ת שם ”ד"א שוש אשיש בה' למה הדבר דומה לאשה שהלך בעלה ובנה וחתנה למדה"י" ע"ש.
ובשה"ש רבה בפ' נגילה ונשמחה בך: באוה"ת שם ”וז"ל כיון שאמרו לה הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע עד שוש אשיש, א"כ נראה הכפילות זהו יחוד זו"נ ויחוד זה צ"ל שנמשך מע"ק". ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע'תתנה.
נשא קל"ג א': ”ותאנא שוש אשיש בה' בעתיק יומין אתמר דהא הוא חדוותא דכולא" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתנה. נזכר גם לקמן מט, ד.
וגילה נקרא כשהשמחה עדיין בפנימית הלב: ”שלכן יכולה להיות ה”גילה" ביחד עם היראה ורעדה וכמו שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". — לקו"ש ח"ל ע' 104.
וגילו ברעדה: תהלים ב, יא.
ה' מלך תגל הארץ: תהלים צז, א.
בני ציון יגילו במלכם: תהלים קמט, ב.
סד"ה ביום השמע"צ: לקמן פב, ג.
תקעו בחודש שופר: תהלים פא, ד.
כי הנה חדש הוא מלשון התחדשות: נתבאר בד"ה תקעו בחודש שופר תשמ"ה.
ר"ה שנקבע בא' בתשרי . . בכ"ה באלול נברא העולם: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א. ר"ה ח, א בתוד"ה לתקופות. וראה לקמן נא, ב. ובכ"מ. בד"ה זה היום (תשמ"ז) ערב ר"ה דשנת תשמ"ח מבאר דלמרות כל העילויים והחידושים שבכ"ה באלול מ"מ יש מעלה בר"ה שהיא מעלה גדולה יותר, ומבאר שמטעם זה מאריכים בהדרושים במעלת כ"ה אלול, כי מזה מובן עוד יותר העילוי דראש השנה. ע"ש.
למה אין קובעין ר"ה ביום א' למע"ב: נתבאר באוה"ת נצבים הנ"ל. וראה גם ד"ה זה היום תרנ"ז. תש"ד. תש"ט. ד"ה תקעו בחדש תשמ"ז. וראה במכתב כללי לר"ה תנש"א (נכתב כ"ה אלול תש"נ). נדפס בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 869.
המחדש בטובו בכי"ת: ברכת יוצר. ראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'רמב שמציין ע"ז ”(ה' וזהו צ"ע ממ"ש בד"ה והי' ביום ההוא יתקע דר"ה כולל החיות של כל השנה, וכ"כ כאן, ואפשר לומר שיש בו ב' הבחי', וזהו"ע התרגום ע"פ בירח האתנים לקדמאי הוי קרין להון ירחא קדמאה וכען הוא ירחא שביעאה, וצ"ע)" עכ"ל שם. ובאוה"ת כרך ה ע' ב'עג שמציין שצ"ע מתו"א פ' בשלח בד"ה אשירה בפירוש המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב.
ויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.
שנשמת אדה"ר היתה כלולה מכל נש"י: שער המצות פ' תצא. ש' הגלגולים הקדמה ו, ז, יב. ש' הפסוקים דרוש ג. ומציינים שם לתנחומא ושמ"ר פ"מ, ג.
אדם אתם: יחזקאל לד, לא.
בראשית בשביל ישראל: מדרש. הובא ברש"י ורמב"ן על הפסוק. וראה ב"ר פ"א, ד. ויק"ר פל"ו, ד. ילקוט ריש בראשית.
החכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.
בלקו"ת פ' וירא: להאריז"ל. בשרש מצות התפילה פרק יג (דף קכא, ב) מעתיק הלשון וז"ל ”ואין לך שום זיווג דזו"נ שאין זיווג או"א קודם להם כו' גם או"א לוקחי' חיות יותר מלמעלה עד המאציל העליון כי הוא לבדו יש בו כח לחדש תמיד" ע"ש. וראה גם אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתכט. וראה לעיל פ' אמור לג, ג.
ובארבעה פרקים שבהם העולם נידון: ר"ה טז, א.
לרגעים תבחננו: איוב ז, יח.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
העולמות . . ת"ק שנה: חגיגה יג, א.
מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.
הגבל את ההר וקדשתו: שמות יט, כג.
ובכן תן כבוד ה' לעמך: תפלה דימים נוראים.
ואולם חי אני וימלא: במדבר יד, כא.
כי חפץ חסד הוא: ע"פ מיכה ז, יח.
ועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא: ראה לקמן נח, ב. עטרת ראש שער ר"ה פ"י ע' 22. שערי אורה שער הפורים צז, ב ואילך. המשך וככה — תרל"ז סעי' פ.
ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.
וירדו בדגת הים ובעוף השמים: בראשית א, כו.
ואתם מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
אתם קרוים אדם: יבמות סא, א. וש"נ.
ואמרתם כה לחי: ש"א כה, ו. למה שנתבאר כאן ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'רפג, ושם מציין לכאן.
כל הנביאים נתנבאו בכה: ספרי במדבר ל, ב. לקח טוב ר"פ מטות. וערש"י שם בשם הספרי. [כ].
בחי' מל' שנק' אספקלריא דלא נהרא: מא"א אות א, סקנ"ט וביאיר נתיב שם.
יחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.
בזח"א תולדות (קל"ה ב'): ראה הלשון באוה"ת ויצא כרך ה תתנו, א.
כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, א.
אמ"ר: הובא בזח"ב (קסז, א). קלו, ב. שם אי' כללא דאתוון, ובע"ח ש' מ"ן ומ"ד דרוש ה-ו ע"ש. ובמאו"א אות אומר סצ"ז, ע"ש. ושם אי' אור ולא אש [כ]. וע' בס' הערכים-חב"ד בע' אור מים רקיע ע' תיא-ב.
אמ"ר ר"ת אש מים רוח: מובא בכמה מקומות בדא"ח בשם הזהר. ראה לקמן בשה"ש יב, ב. סידור רסד, ד. ביאוה"ז לאדה"א קז, ג. ובארוכה באוה"ת דברים כרך ד ע' א'תתקיז ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקפט.
בד"ה לסוסתי: הב' (פ"ג), [כ. — יב, ב].
בפ' תרומה (דף קמ"ג ע"ב ע"ש): ”בזמנא דהאי ימינא אתהדרא לאחור, היינו שהחסדים נסתלקו בבחי' העלם, עיין מק"מ כד"א השיב אחור ימינו, כדין כוס של ברכה אתיהיב בשמאלא כו'. כדין איכה אי כה" — אוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מא.
איכה ישבה בדד: ריש איכה.
ופי' ישבה בדד: ראה בארוכה באוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מב.
ובפשעכם שולחה אמכם: ישעי' נ, א. ושם אי' ובפשעיכם ביו"ד [כ].
כמ"ש ברבות בראשית (ס"פ י"ט): ”והמה כאדם עברו כו' בשלוחין בגרושין וקוננתי עליו איכה, בגירושין שנאמר ויגרש את האדם כו' אף בניו כו' ע"ש" — אוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מג.
בד"ה ואשה כי תדור: לעיל פ' מטות פד, ד.
ע"י הבכייה רחל מבכה כו': עד"ז גם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'נח.
רחל מבכה: ירמי' לא, יד.
בד"ה ת"ר נר חנוכה: תו"א לג, א.
בגמ' ספ"ד דיבמות (דמ"ט): ע"ב. וראה לקמן שה"ש ח, ב.
זכר רב טובך יביעו: תהלים קמה, ז.
להודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יב.
דכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.
סידור שבחיו של מקום: ראה ע"ז ז, סע"ב. וש"נ.
במקום שאתה מוצא גדולתו: ע"ל בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].
הגם שר"ה הוא יום ברוא אדה"ר: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמ. אוה"ת נצבים ע' א'רנז. סה"מ תרנ"ד ע' יג. סה"מ תרס"ו ע' כ. ד"ה זה היום תשמ"ב ועוד.
סוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.
בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית: רש"י בראשית א, א. אותיות דרע"ק אות ב. וראה בלקו"ש ח"ג ע' 820 הערה 3 וש"נ.
ישראל עלה במחשבה: ב"ר רפ"א. נסמן לעיל פ' צו טז, ג. ובפ' מטות פג, ג. ראה לעיל יח, א. כד, ד.
המחשבה . . אנא אמלוך היתה ע"י ישראל: ראה רות רבה פ"ב, ג.
ביום עשות ה' אלקים: בראשית ב, ד.
ובע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה.
ובמדרש איתא: וע"ל עקב טז, ד. וש"נ. [כ]. כאן מציין למדרש, ולעיל בפ' עקב מציין לזהר, וראה במאמרי אדה"א כאן ע' תתמו, מציין ”במדרש ובזהר" וראה במ"מ לשם.
ומבאר זה כ"ק אדה"א: ”דלגבי כל העולמות נק' מחשבה כללות ולגבי עצמות אא"ס נק' עשרה מאמרות בחי' דבור, כידוע שדבור שבעליון נעשה בחי' מחשבה לתחתון וכמו כן יובן בבחי' מחשבה הקדומה כנ"ל".
כי חק לישראל משפט לאלקי יעקב: תהלים פא, ה.
התורה נק' חוק ומזון לישראל: ראה באוה"ת פ' חוקת ע' תשסו ג' פירושים בלשון חק. וראה בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תכד.
כתרגום על כמשפט הראשון כהלכתא קדמיתא: תרגום אונקלוס פ' מקץ מ, יג — כבדפוסים הישנים.
יעקב יו"ד עקב: קהלת יעקב בערכו קרוב לסופו.
אורייתא מחו"ב נפקא: זח"ב פה, א.
שהשמחה גורמת ענוה: באוה"ת כאן ע' א'רסו הקשה וז"ל: ”(וצ"ע בפסוק ויספו ענוים בה' שמחה משמע הענוה גורמת שמחה, וע' מזה בזהר פ' פקודי דף רל"ג ובבה"ז שם)". וכ"ה שם בכרך ה ע' ב'עד. וראה בסה"מ תקס"ב ע' נא. מאמרי אדה"א נביאים ע' כז.
ומאן חשוב ומאן ספון: מו"ק כח, ב.
תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.
מרוב כל אפי' מחיי העוה"ב: ראה ב"ב יז, א.
אין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א. מאמרי אדה"א כאן ע' תתמח במ"מ לשם.
ונשב בגיא מול בית פעור: דברים ג, כט. במאמרי אדה"א כאן ע' תתמח מבאר ”שהמלאכים נק' קרביים ומשפיעים הפסולת למטה כו'". וראה סה"מ תקס"ב ח"א ע' פט.
ועדן הוא למע' מג"ע: ראה ברכות לד, ב.
ונחל עדניך תשקם: תהלים לו, ט.
ועדן הוא בחי' חכמה: ראה זח"ב צ, א. וראה מא"א אות ע, סי"א וביאיר נתיב שם.
תרי"ג . . וז' דרבנן בגי' תר"ך: ראה פרדס ש"ח, פ"ג. [ע"ל] בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].
כתר . . כותרת ומקיף: הובא בע"ח ש' מוחין דצלם (פ"ב). [כ].
ע' בע"ח שכ"ב ספ"ו: נזכר גם לקמן מט, ג.
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.
עושה פלא: שמות טו, יא.
נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני: ספרי במדבר כח, ח. וראה שם טו, ז.
עוז וחדוה במקומו: דה"א טז, כז.
ועיין בר"ח שער הענוה: ראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקסז. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תשט.