Sources and References on Likkutei Torah, Nitzavim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ותהי יראתם אותי: ישעי' כט, יג.
כמ"ש בזהר ח"א דקכ"ב א': ראה ביאוה"ז לאדה"א קכט, ג ואילך.
וצדקה תהי' לנו כי נשמור: דברים ו, כה.
ועמ"ש בפ' בשלח בד"ה אשירה: תו"א סג, ב.
בארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב.
שיושב ואינו עובר עבירה: קידושין לט, ב.
נק' חוטא ל' חסרון: ראה מ"א א, כא. ההפרש בין חטא לעון — ראה לעיל פ' מטות פב, א. אוה"ת ר"ה ע' א'שפו.
מלשון העוה דרכו: ירמי' ג, כא. ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שפו ואילך.
הפושעים בי: ישעי' סו, כד.
בגופא דמלכא: זח"ב (פח, ב). [כ].
ימצאהו בארץ מדבר: דברים לב, י.
לא תזרע ולא תצמיח: דברים כט, כב.
כנשר יעיר קנו: דברים לב, יא.
בעשי"ת . . כמ"ש דרשו ה': ר"ה יח, א. וש"נ.
ויעבור ה' על פניו ויקרא: שמות לד, ו.
לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.
כל המצות נק' מצות ה': להעיר מהקדמת ת"ז בתחלתה (ב, א). וראה ג"כ שם תמ"א. ת"ע (קלא, א).
על יוהכ"פ נאמר ולקדוש ה' מכובד: ישעי' נח, יג. ע"ש בפי' הרד"ק.
ר"ה שהו"ע בנין מדת מלכותו ית': פע"ח ש' ר"ה פ"א. ש' הכוונות. ובכ"מ. ראה לקו"ש חי"ט ע' 302.
אמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, א.
בכ"ה באלול נבה"ע: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.
ומלכותו ברצון קבלו: ברכת אמת ואמונה.
ואמר אדה"ר אז השיר של יום ו': ראה פדר"א פי"א.
בכל שנה שחוזר הדבר לקדמותו: ראה לב דוד (להחיד"א) פכ"ט (ע"פ מ"ש הרמ"ז בס' תיקון שובבים). משנה ספ"ג דגיטין. שו"ת הר"י אירגז (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.
אנא אמלוך: וע' נשא (כא, ד). וש"נ. [כ].
קמי' ית' כולא כלא חשיב: זח"א יא, ב.
ומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יח.
ואין עוד מלבדו: דברים ד, לה.
בריש הורמנתא דמלכא: זח"א טו, א.
וכמ"ש במ"א ע"פ ואולם חי אני: ראה ד"ה זה בדרך מצותיך דף קעח, ב. וראה במקבילות למ"מ בתחילת המאמר שם.
עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג וראה לעיל פ' בהר מג, ב. ובמ"מ לשם.
אי' מקום כבודו: קדושת כתר.
בד"ה קול דודי: לקמן שה"ש יד, ג.
כמ"ש בפע"ח: ש' ר"ה פ"א. פ"ב. פ"ג. פ"ו. [כ].
קדושתי למעלה מקדושתכם דהיינו שהמשכה זו היא מלמעלה יותר מהמשכה שע"י המצות: בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י תשכ"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רמז) בהערה 20 ”ולהעיר שבלקו"ת נצבים [— כאן] מדבר בדרגא נעלית יותר מבלקו"ת [— פ' אמור לה, א], דבלקו"ת [— פ' אמור מבאר] שהקדוש הא' הוא כתר (דבפשטות הוא אריך). ובלקו"ת נצבים (נב, ג) שקדושתכם שנמשך ע"י המצות הוא אריך וקדושתי שלמעלה מקדושתכם הוא עתיק. ואעפ"כ מבואר שם שגם קדושתי נמשכת למטה".
וזהו בחי' ומדריגת בעלי תשובה: ראה ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. נתבאר בד"ה ונקדשתי תשכ"ה הנ"ל. וראה בד"ה דבר אל בנ"י תשכ"א (נד' בקונטרס י"ג אייר תנש"א) הביאור שהרי גם תשובה היא עבודת האדם, אתערותא דלתתא, ולמה קדושתי למעלה מקדושתכם ע"ש בארוכה בסעיף ב.
בד"ה צאינה וראינה: תו"א ח, א.
בע"ת שלמע' מבחי' צדיקים: ראה ברכות לד, ב.
בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.
בחי' ומדרגת בעלי תשובה שלמעלה מבחי' צדיקים גמורים . . אבל גדולה בחי' תשובה . . מבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם: בד"ה ונקדשתי בתוך בנ"י — תשכ"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רמו ואילך) מבאר ”ולכאורה צריך לומר, דהמעלה שבבעלי תשובה על צדיקים גמורים אף שגם בצדיקים ישנה העבודה דג' פעמים קדוש, וקדוש הא' הוא קדוש אני (קדושתי שלמעלה מן קדושתכם), הוא, שהגילוי דקדוש הא' בצדיקים הוא באופן דהעלאה למעלה שמשתוקקים לצאת ממציאותם וליכלל בקדושתו ית' (וזה שנמשך להם כמו שהם למטה הוא רק קדוש הב' והג'). ובבעלי תשובה, גם קדוש הא' הוא באופן דהמשכה למטה, וצריך להבין איך אפשר שתומשך הקדושה דקדוש אני למטה, וביותר אינו מובן, דבאוה"ת [— פ' קדושים ע' קה] איתא שאפילו קס"ד שהיהיו כמוני תמוה, ובלקו"ת איתא (וגם להמסקנא), שע"י התשובה ממשיכים הקדושה דקדוש אני, דלכאורה הם סברות הפוכות". וראה גם ד"ה דבר אל בנ"י — תשכ"א.
דינא דמלכותא דינא: גיטין י, ב. וש"נ.
דינא אותיות אד': זח"ב (קיח, א). [כ].
ושם הוי' בניקוד אלקים היינו בחי' יוהכ"פ: וראה מ"ח מס' יומא ג, א. פע"ח שער יוהכ"פ פ"ב ד"ה מהחברים.
אד' הוי' אתה החלת: דברים ג, כד.
ועיין בפ' שלח (קנ"ט א') ובהרמ"ז שם: ”והרמ"ז שם פי' ענין תלת עלמין דאית לי' להקב"ה, א' עולם הא"ס דאיהו גניז בגוי' היינו בפנימיות א"ק, ב' עולם האצי', ג' בי"ע" — ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתריח, ע"ש באריכות.
וע' בפ' בא (דל"א א') . . ומש"ש בשם הרח"ו: ”חד צדיק היינו יסוד דא"ק דזרע בגנתא במל' הנעלמת בו כו'" — ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתריט. וראה תו"א מד, ג.
ויטע ה"א גן בעדן: בראשית ב, ח.
ובזח"ג נשא (קל"ח ב'): נזכר גם לעיל פ' תצא לט, ד. וראה גם פ' שלח מט, ב. נא, ב. פ' חקת נז, ג.
כשמחך יצירך בג"ע מקדם: ברכת נשואין.
ומבואר במ"א פי' מקדם: ראה לעיל פ' ראה יח, ג. לקמן שה"ש יח, ד.
ועמ"ש סד"ה ראה אנכי נותן: לעיל יח, ג.
שם אד', א' דין שהדין נמתק ע"י אלף: פע"ח ש"ט, רפ"א. וראה קה"י ערך אד' ובתחלתו בערך א'.
צדק איהו דין: ראה ת"ז בהקדמה (יז, ב). וראה ביהל אור ע' קלד ואילך שזהו לפי שיטת הזהר, אבל לפי שיטת הגמרא והמד"ר דצדק הוא ענין צדקה וחסד ע"ש. בשערי אורה לאדה"א ד"ה רני ושמחי פרק ג (דף כה, ב) מבאר ”ולא בחי' דין גמור אלא מפני שבא בצדק ומשפט במידה ושיעור דוקא".
צדקה צדק ה' . . ה' חסדים: וראה מא"א אות צ', ס"ז.
וכמ"ש בזהר בחקתי (דקי"ג ע"ב): ראה הלשון באוה"ת על מארז"ל וענינים ס"ע מג, ואילך. ונזכר גם לעיל פ' תצא לט, א.
ובאדר"ז (דרצ"א ע"א): ראה באוה"ת הנ"ל ע' מד. לעיל פ' תצא לט, א.
צדק מלאה ימינך: תהלים מח, יא.
צדיק ה' בכל דרכיו: תהלים קמה, יז.
צדיק ה' צדקות אהב: תהלים יא, ז.
להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו.
כי חק לישראל הוא: תהלים פא, ה.
ואופן הדין והמשפט תלוי במעשיו של אדם בשנה העברה: ”לפי מה שהמשיך בשנה שעברה גילוי אלקות בתורתו ועבודתו, כך לפי ערך ישפטו לו גילוי אור אלקי בשנה הבאה כו'" — סה"מ תקס"ו ע' שנב.
לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים: דניאל ט, ז.
וזהו ולנו בושת הפנים: ראה אוה"ת פ' כי תבוא ע' תתשכ.
ותן בלבנו בינה: ברכת ק"ש של שחרית.
ובהערה לתיקון חצות: בסידור עם דא"ח.
תהלה הוא נמשך משם הוי' בניקוד אלקים: במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שדמ מבאר ”כי יש שני מיני אור הא' הוא אור כאשר בא בתוך החושך אזי נכהה אורו, והב' הוא אור גדול שכאשר מאיר בתוך החושך אזי מהפך גם החושך לאור, וזהו ענין תהלה שהוא התגלות אור עליון מאד אשר מהפך חשוכא לנהורא מרע לטוב זדונות נעשו כזכיות". וראה סה"מ תקס"ו ע' שנב.
פי' תהלה לשון הילול ושבח: ראה ביהל אור ע' תרסח וע' תקלז.
בהילו נרו: איוב כט, ג. ראה אוה"ת פ' קרח ע' תשב.
כל הנשמה תהלל י"ה: תהלים בסופו.
סידור שבחיו של מקום שזהו"ע פסוד"ז: להעיר מע"ז ז, ב.
פסוד"ז מלשון זמיר עריצים: ראה ישעי' כה, ה. [וע' זח"ג (רפד, א). — כ]. ראה לעיל בחקותי מז, ד.
רוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.
הוי' יצמיח . . נגד כל הגוים: ראה הוספות להערות וציונים.