צו את בנ"י: ראה לעיל יט, ב בהערות וציונים הערת כ"ק אדמו"ר. הנחה אחרת בסידור עם דא"ח לא, ג. ראה מאמרי אדה"א במדבר-ה ע' א'תיט. וראה בכרך-ו ע' א'תתקיט. הגהות למאמר זה נדפסו באוה"ת פינחס א'עט. א'פג. א'פד. וראה שם ע' א'ע. ובאוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תרעד. כרך-ז ע' א'תתקיט. ביאור נוסף למאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשמח. ובאוה"ת פינחס ע' א'פח נדפס חלק מביאור זה בתוס' הגהות וקיצורים. בשרש מצות התפלה פרק מד ואילך. סה"מ תרל"ה-ב ע' שסט. סה"מ תרנ"ד ע' רלב. תרנ"ו ע' רסח. תרנ"ח ע' רטו ואילך. סה"מ תרפ"ד ע' קיח.

צו את בנ"י . . ואמרת להם: במדבר כח, ב-ג.

כל המצות . . לקיים במחשבה דיבור ומעשה: אוה"ת יתרו ע' תתקלז. וראה בשיחת ש"פ פנחס תנש"א איך שבמצות ת"ת ותפלה וק"ש וכיוצא בהן יש גם מעשה ע"ש בהערה 38.

בקרבנות . . הוא המעשה: ראה לקו"ש-יח ע' 413.

תפלה עבודה שבלב: ספרי דברים יא, יג. תענית ב, א.

שכנגד הקרבנות: ברכות כו, ב.

כל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א.

נחת רוח לפני שאמרתי: ספרי במדבר כח, ח. וראה ג"כ שם טו, ז.

ות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

אך הנה כל זה: מכאן ואילך בשרש מצות התפלה פרק מד. ראה סה"מ תרמ"ח ע' ריח ואילך.

היום לעשותם ולא למחר: דברים ז, יא. עירובין כב, א. מכאן ואילך נמצא גם בשרש מצות התפלה פרק מד. וראה לקמן פ' ראה לג, ב.

ובו נתנה הבחירה: באוה"ת פ' פנחס ע' א'פ מציין ”(ועמ"ש מענין הבחירה בד"ה תקעו בחדש דתק"ע)". והוא הנדפס באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שלד ואילך. וראה שם ע' א'שלו.

כך נשאר בעוה"ב: ראה המשך וככה תרל"ז סעי' ח. סה"מ תרנ"ד ע' רלב ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' רטו.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

דקרו לי' אלקא דאלקיא: סוף מנחות.

ג' מיני לבושים כנודע: ראה תניא פ"ד.

וכמארז"ל מלפפתו: סוטה ג, ב.

אין חבוש מתיר א"ע: ברכות ה, ב. וש"נ.

הסירו הבגדים: זכרי' ג, ד.

הסירו דייקא: באוה"ת כאן ע' א'פג ”הסירו ע"י גיהנם כו'".

ועיין מענין כף הקלע: ראה אוה"ת ויקרא כרך-ב ע' תפב ואילך.

משפטים צ"ט ב': ”אתי בגלגולא בעלמא כאבנא בקוספיתא דהיינו כף הקלע" — אוה"ת ויקרא-ב ע' תפב, ושם מציין שזה מקור לדברי מהרש"א בשבת דף קנב, ב שמקלעין נשמתין מסוף העולם ועד סוף העולם וכתב ע"ז המהרש"א שזהו הגלגול שמכניסין הנשמה לגוף אחר.

ג"ע הוא תענוג הנשמות: ראה ברכות יז, א.

מלאכים ונשמות . . הם מובדלים בפ"ע: בשרש מצות התפלה שם נוסף ”בהיכלות דקדושה ומלאכי חבלה הם במדור בפ"ע".

לעשות מרגל ראש: בשרש מצות התפלה שם ”לעשות מראש רגל ומרגל ראש".

אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

משא"כ המשכת אור א"ס ב"ה שבעוה"ז: ראה תורת שמואל תרכ"ו ע' רצב. ובהוצאת תשמ"ט ע' רנה. ”וע' בלק"ת בפ' פנחס בד"ה צו, ששם נת' מפני שהארת הסובב הוא בעה"ז הגשמי דוקא, ואפ"ל שהכוונה א' הוא שמפני שבעה"ז יש הארת הסובב לכן כשהאדם הוא בגפו בעה"ז יוכל לעשות תשובה כי אז הוא גם מבחי' סוכ"ע, משא"כ בצאת הנפש היא רק בבחי' ממכ"ע, וצ"ע". עכ"ל שם.

דלית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

והמלאכים שואלים . . ואומרים: וכ"ה בתניא פרק מו.

מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.

ונעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"י, מ"ז.

בעוה"ב שהוא עולם ברור: ראה פסחים נ, א. ב"ב י, ב.

מלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

ומלכותו בכל משלה: שם קג, יח.

מאן דלא כרע במודים . . נעשה נחש: ב"ק טז, א.

ובזהר אמרו דלא יקום בתחיית המתים: ח"ב ק, א. ח"ג קסד, א. וע"ל פקודי (ז, ג). [כ]. ולעיל עא, א.

רגלי' יורדות: משלי ה, ה.

ובכח התשובה . . למקורו ושרשו: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תרסה.

אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זח"א ד, א. ובכ"מ.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כח, ב.

ולא תתורו: במדבר טו, לט.

וכאלו כפאו: נדרים כ, ב.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

לזאת יקרא אשה: שם ב, כג.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

יחיד חי העולמים מלך . . שמו הגדול: ברכת ברוך שאמר.

שובה ישראל עד ה"א: הושע יד, ב.

ואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

בבחי' גילוי בחי העולמים מלך: חי העולמים היינו יסוד, מלך הוא מלכות דאצי'. — אוה"ת ויקרא-ג ע' תתכז.

לקשר ולייחד יחו"ע ביחו"ת: והיינו תפארת במל' שהתפארת נק' הקב"ה כמ"ש הטעם בלק"ת פ' תזריע בד"ה בגמרא דב"מ ושם פ"א. — אוה"ת שם.

דלית מחשבה . .ולאו מכל מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ד' בחי' דצח"מ הם כנגד ד' יסודות: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 204. מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקיז. ובסה"מ תרל"ה-א ע' קצא. ראה סה"מ תרל"ח ע' לח.

שהמים מצמיחים: ראה תניא ספ"א.

זורעי על כל מים: ישעי' לב, כ.

ואש הוא בחי' החי: ראה לקמן כי תצא לד, ג. ולעיל פ' שלח מ, ב. וראה בהערת המו"ל בסה"מ תרלה-ב ע' שפ.

ומראיהם כגחלי אש בוערות: יחזקאל א, יג.

כנודע מזה"ק: ראה זח"ג רלד, ב. ח"ב כד, א.

ויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז. ובתרגום שם.

באש שלמע' שיורד מלמעלמ"ט על המזבח: ראה יומא כא, ב.