Sources and References on Likkutei Torah, Pinchas
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.
בפ' שלח: לעיל בלקו"ת מד, ג.
סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כו, ג.
ובפ' נשא: לעיל כה, ד.
ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: זח"ג ז, ב. וראה שהש"ר א סד"ה לסוסתי. יל"ש רמז תיח.
בת"ז וכמה גופין: בהקדמה (פתח אלי').
נחות דרגא: יבמות סג, א.
חכ' היא ראשית ההשתלשלות: ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע, פ"א.
בעשרה מאמרות שנבה"ע: אבות רפ"ה.
ובראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.
החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
כולא קמי' כלא ממש חשיבי: זח"א יא, ב.
ואין ערוך לך: ברכת יוצר דשבת.
ואם צדקת מה תתן לו: איוב לה, י.
בחי' רצון לדור בתחתונים: ראה תנחומא נשא טז.
למעלה — ומנחה לשון מנוחה: בבוך 1824 נוסף תי' הגה"ה ומציין שקטע דלהלן בשו"ה תפלת ”שבמנחה . . באברהם" הוא הגה"ה.
תפלת — י"ח שבמנחה אין שם רק תפלת י"ח: בבוך כת"י 523 שיג, ב נמצא מאמר דהלקו"ת, ועל הגליון רשום הגה"ה בגוכת"י הר"ה מוהרא"י ריבלין: (וע' תוס' פסחים ק"ז ד"ה סמוך למנחה ובגליון הש"ס בשם אבודרהם ע"ש. וע' תו"א וישלח מ"ג רע"ב [קה"ת כה, ד] כל זמן מנחה ועמ"ש הפרישה בא"ח ר"ס רלב עמש"ש הטור והטעם כו' דמפרש למה אלי' נענה במנחה דוקא מפני שהתפלה אז יש לה סגולה מצד הזמן שהוא טרוד וכו' יעו"ש וע' בשו"ת אמונת שמואל סי' ק' יעו"ש).
ד) אך הנה: מובא באוה"ת ויקרא-ג ע' תשנא עם איזה הגהות. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'ע.
אש שלמעלה: שם נוסף: (בחי' אש יו"ד).
באש שלמטה: שם נוסף: (אש ה').
כלומר קרובים אלי ומקרבין אותי: בסה"מ תרל"ה-ב ע' שפג יש כאן ביאור.
סד"ה ואתה תצוה: תו"א פא, ד.
והן הגורמי': בתו"א שם: והן הגורמות.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
ואמרו מתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. (מתניתין).
כל הקורא בתו' הקב"ה קורא: תדב"א רפי"ח. יל"ש איכה רמז תרלד (בשינוי קצת).
ובטול דבור בדבור: ראה בסה"מ תרל"ה-ב ע' שפה.
בד"ה ראשי המטות: לקמן פ' מטות
ד"ה משה ידבר: תו"א סט, א.
ע"פ חקת התורה: לעיל פ' חקת נז, א.
מקרא: ובתנא דא"ר וזוטא י"פ נז' ע' קורא בתורה. ע' ת"ז ד' זיטאמיר מז"ח השייך לדף (ה) (קסג, א). [תז"ח קה, א] אור' כללא דנביאים וכתובים. [כ].
כל התו' היא שמותיו של הקב"ה: רמב"ן עה"ת בהק'. יונת אלם פכ"ט. ועד"ז זח"ב פז, א. ובכ"מ. זח"ב (קכד, א). ח"ג (יג, ב. פט, ב. חצר, ב). וע' לקמן ואתחנן ה', סע"א. וש"נ. ויקרא (ה, סע"ב. כד, סע"ד). וע' זח"ג (עג, רע"א) כל את דאור' מתקשרא בשמא קדישא, עכ"ל. וע"ע בשל"ה הק' תשב"כ פ' יתרו [שיו, א] וז"ל כל התור' כולה היא שמותיו ית' בצירוף אותיותי' המתפשטים לאין תכלית וכו' שאין תיבה ואות שבתור' שאין רומז לכינוי ומכינוי [עולה] לשם ומשך להוי' (כי) [באופן ש]תורת ה' תמימה כו', יעו"ש. ושם [שיו, ב] כ' כי י' דברות כוללות כל התורה [ו]נביאים וכתובים ר"ת אנ"ך מאנכי, ע"ש. [כ].
ועל תנ"ך אמרו: ע' תנחומא ר"פ ראה הרי אמרו שהנביאים וכתובים תורה הם. [כ].
אך תושבע"פ: מובא באוה"ת בראשית-ב דף של, א. אוה"ת דברים-ו ע' ב'רפט עם הגהות.
שמור זו משנה: ראה קידושין לז, א ”תשמרון זו משנה". וראה בלקו"ת האזינו עח, א: ”כדאיתא בספרים שמור זו משנה". על"ק בואתחנן (י, א). וש"נ. [כ].
שמור לנוק': זח"א (מח, ב). ובח"ג (צב, ב). [כ].
מאבד מה שנותנים לו: ראה חגיגה ד, א.
ולא יהי' מאבד מה שנותנים לו: באוה"ת ויקרא-ג ע' תשנא נוסף: ”ר"ל השם מ"ה שנותנין לו שע"ז ארז"ל איזהו שוטה המאבד מה שנותנין לו כו', דשם מ"ה זהו ענין עד קבילת דכר בחי' את קרבני כו', ועכ"ז מאבדו אח"כ שאחר התפלה נמשך בתענוגי' והיינו מהעדר השמירה שע"י עסק התשבע"פ)". וראה בד"ה ועתה ישראל תשל"ז [סה"מ מלוקט-ב ע' של] הערה 52 ושם מצויין לעיין בלקו"א להרב המגיד (הוצאת קה"ת) סי' כב (ח, א) או"ת קג, א (בהוצאת קה"ת תשד"מ ואילך סי' תכג). ראה לקו"ש-כה ע' 455.
ונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
בביאור ע"פ מי מנה: לעיל סט, ג. דמ"ה שבנפש הוא הרצון שלמעלה מהטעם. ושם סז, ד ”שאין דוגמתה ולא בערכה נמצא בגשמיות כלל רק לה' לבדו" — ד"ה ועתה ישראל תשל"ז שם הערה 48.
וצריך שלא יהי' מאבד: ראה לקמן פ' האזינו עח, ב.
ע"פ וזאת המצוה: לקמן פ' ואתחנן ט, ד.
בפ' בראשית מ"ח ב': ”זכור לדכורא ושמור לנוק'" — אוה"ת יתרו ע' תתקמח.
יתרו דף ע' ע"ב: ”דכר ונוק' ברזא דאחור וקדם אחור ברזא דשמור קדם ברזא דזכור" — אוה"ת יתרו ע' תתקמח.
צ"ב א': ראה אוה"ת יתרו ע' תתקמח.
ור"פ נ"ח (נ"ט ב') ורזא אוליפנא: נתבאר באוה"ת בראשית כרך-א דף סג, א.
ומבואר במ"א תיבה היינו אותיות הדבור: ראה באוה"ת בראשית כרך-א דף סג, א. ביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' כא.
עיקר תושבע"פ הוא להיות השגת הרצון עליון: ראה אגה"ק סי' כט (דף קנ, ב).
וקשרתם לאות: דברים ו, ח.
ופי' ד' בתים שבתפלין . . וד' פרשיות: מנחות לד-לה, א.
סוכה שהיא גבוה מכ': סוכה פ"א, מ"א.
א"ס ב"ה — ובאם לאו אינו שורה: בבוך 1824 תי' אלו בסוגריים.
שהוא — משא"כ תורה שבע"פ . . נקרא תורה שבע"פ: בבוך 1824 קטע זה בסוגריים.
קדש היא לכם: שמות לא, יד.
ושמרו דרך ה': בראשית יח, יט. ראה תו"א פ' בשלח.
שתפלת כל ימות החול נמשך משבת: נעתק באוה"ת שבועות כרך-א ע' פט ושם נוסף הג"ה: ”(כמ"ש בת"א בד"ה ויקהל משה)".
בחי' קדוש ומובדל: באוה"ת שבועות שם נוסף: ”(נמשך לכם ממש כמ"ש בבה"ז אמור ד"ק ע"ב ע"פ אחותי בת אבי היא בזימנא דנטלא מבי אבא כו' ע"ש. וזהו"ע הנשמה יתירה כמ"ש בד"ה ויקהל משה הנ"ל)".
מקראי קדש: ויקרא כג, ב.
בד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, א.
ועיין ר"פ קרח: בארוכה בביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' תפג ואילך.
פסח בחי' אברהם: ראה זח"ג רנז, ב. טואו"ח סתי"ז. להלן דרושים לר"ה נח, א.
בבחי' תפלת שחרית: ברכות כו, ב.
המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.
סד"ה למנצח על השמינית: לעיל פ' תזריע.
מעלמא דאתכסיא: זח"א (יח, א. קנב, א בס"ת. ושם קנח, רע"ב). [כ].
המשכה זו בעולם ובחיצוניות . . בבהמ"ק דוקא: ראה אוה"ת נ"ך-ב ע' א'פג.
ע"פ מזמור שיר חנוכת: לקמן פ' ברכה.
ע"פ המאמר . . שאל לך אות: ראה ביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' שטו.
ביאור ע"פ את קרבני: בסידור לד, א — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. ובסה"מ תקס"ה-ב ע' תשמח נדפס ביאור שני לד"ה זה. חלק מכאן נעתק בסה"מ תרל"ג-א ע' קיח.
הנה כתיב לעבדה ולשמרה: בשרש מצות התפלה פרק מה מביא ההנחה מהסידור.
שהאדם הוא העושה: בסה"מ תרל"ג שם כתב זה בשם ”וע' באוה"ח ע"פ ויניחיהו בג"ע לעבדה ולשמרה, והיינו שהאדם הוא העושה וממשיך גילוי אלקותו" ע"ש.
ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
בד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ד, ב ואילך.
עוה"ב נבנה על מדת הדין הקשה כמבואר בספרים: ראה רמב"ן בהקדמה לפי' איוב מובא באגה"ת פי"ב.
עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.
יסורי עוה"ז נק' יסורים של אהבה: ראה ברכות ה, א.
יסורים ממרקין: שם. סנהדרין לט, א.
ויסורי עוה"ז איבוד ממון: ראה ערכין טז, ב.
יסורי גיהנם שהאש א' מששים: ברכות נז, ב.
בפ' שלח ע"פ אני: לעיל מז, א.
בביאור ע"פ ולא אבה ה': לקמן פ' תצא לט, ג.
בטל רצונך: אבות ב, ד.
עובד אלקים: מלאכי ג, יח.
מה רב טובך: תהלים לא, כ.
אם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.
איזהו גבור הכובש: שם ד, א.
להודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יב.
הן הם גבורותיו: ראה יומא סט, ב. יל"ש רמז.
והי' על מצחו: שמות כח, לח.
ונק' בזהר רעוא דכל רעוין: ח"ג קכט, א. (קלו, ב) [כ]. רפח, ב. ועוד.
בביאור ע"פ ועשית ציץ בסופו: תו"א פד, א.
ובד"ה למנצח על השמינית: לקו"ת תזריע כ, ד ואילך.
ובביאור ע"פ מי מנה: לעיל פ' בלק סט, א.
ועמ"ש . . נשא (דקכ"ח ע"ב): ראה ביאה"ז לאדה"א פ' נשא. והגהות ביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תתקב.
בביאור ע"פ משה ידבר: אולי הכוונה לתו"א סט, א. ולהנדפס בסה"מ תקס"ו ע' ריט וע' רכו.
ובד"ה ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א עב, ד.
ובביאור ע"פ יונתי: לקו"ת שה"ש כ, ב.
מל' תשבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.
בד"ה ויקח קרח: לעיל נב, ד.
ובד"ה ואהבת את: לקמן פ' ואתחנן יב, ד ואילך.
חכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א. ת"ז בהקדמה.
בתחה"מ: וע"ל בהר (מב, רע"ג). וע"ל (עה, ד). [כ].