ע"פ ועתה יגדל נא: לעיל פ' שלח לח, ד.

אויר אור יו"ד: פרדס שעה"כ ערך אויר.

בביאור דמזוזה מימין: תו"א מג, ב.

אין לך טפה יורדת מלמע': זח"ג רמז, ב. וראה תענית כה, ב. וע"ל שלח (מב, ב). וש"נ. [כ].

רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.

אחרי האש קול דממה דקה: מ"א יט, יב.

תירץ בת"ז: תי"ח (לה, ב). אבל אש לי' שם, ואולי מת"ז חדש (קסו, א) [תז"ח קז, ג] [כ].

אש היינו בעולם הבריאה: להעיר מלקמן שה"ש ד, ד ”והאש הוא מבחי' האצי'".

באצי' ג"כ יש אבי"ע: ראה לקמן שה"ש ד, ד.

והכהנים הלוים: יחזקאל מד, טו. וראה לק"ת להאריז"ל ע"פ זה.

כל ישראל בני מלכים: שבת סז, א. וש"נ.

וריח — הוא המעורר כו': ראה אוה"ת תולדות קמח, ב.

ניחוחי הוא לשון הורדה: מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקעג.

וכמארז"ל: תנדא"ר פי"ח. [כ].

האבות . . הן הן המרכבה: ב"ר מז, ו.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

אמירה בחי' אבא: ראה מאו"א אות א, סצ"ז.

ונועדתי: שמות כה, כב.

אשר לא יעדה: שמות כא, ח.

קדש . . בחי' אבא: מא"א אות ק ס"ז.

וככלה תעדה כלי': ישעי' סא, י.

בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי

בזח"א ויצא: ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'פח.

בביאור ע"פ צאינה וראינה: לקמן שה"ש כח, ב.

במדרש ויקרא . . ובמדרש שוחר טוב . . ע"פ וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ט, ג.

ביום חתונתו זו מ"ת: תענית כו, ב.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

שמור זו משנה: נסמן לעיל עו, א.

חולין שנעשו על טהרת הקודש: חגיגה יט, ב. וש"נ.

ע"פ אלה פקודי המשכן: לקו"ת פקודי ד, ג ואילך.

זח"ג (בשלח ס"ג ב'): ראה לקו"ת פ' ראה יח, ג.

ובפ' תרומה (קל"ד ב'): ראה לעיל פ' במדבר ט, ד.

וישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד.

פ"ד תענית (כ"ו א'): כל המראי מקומות נעתקו ונתבארו בארוכה באוה"ת פנחס ע' א'קו ואילך.

תולדות (ס"פ ס"ה): ראה אוה"ת שה"ש כרך-א ע' קנב.

במדבר (פ' ז): נעתק באוה"ת פ' פנחס א'סח. ובע' א'קיג יש הג"ה ופי'. וראה אוה"ת שה"ש-א ע' קנב.

ס"פ צווארך בחרוזים: ”עד שאתה מצווני על בני צו את בני עלי שנאמר צו את בנ"י" — אוה"ת פנחס ע' א'פב. וראה גם באוה"ת שה"ש כרך-א ע' קנא באריכות.

בפתיחתא דאיכה: הלשון נעתק באוה"ת פ' פנחס ובאוה"ת שה"ש כרך-א ע' קנב.

צו את בנ"י: בגוכי"ק הצ"צ (1035 רנב, ב — בהחלק שנמחק — בענין שיר הלויים) מציין: ”ובד"ה את קרבני לחמי תקע"ב". ובהרשימה שבסו"ס פס"ד להצ"צ תמב, א נזכר: ”תקע"ב מברכים אב את הכבש א' כו' סיום על תורות בלאדי". בלקו"ת פ' אמור לח, ד. ובאוה"ת פ' שופטים ע' תתנד. ובביאה"ז לצ"צ כרך-ב ע' תתרל מצויין למאמר זה — ע"פ את הכבש האחד". הגהות באוה"ת במדבר-ז ע' א'תתיב. ד"ה כבשים בני שנה באוה"ת פ' פנחס ע' א'קיג מיוסד על מאמר זה. ראה אוה"ת פ' פנחס א' סח. ראה ד"ה צו תרל"ה כרך ב ע' שסט.

צו את בנ"י . . את הכבש אחד: במדבר כח, ב-ד.

רבות במדבר פ"ז: ראה באוה"ת פ' פנחס ע' א'קיג בארוכה. וראה גם שם ע' א'סח. וראה גם בספרי עה"פ.

שתקנו תפלה כנגד תמידין: ברכות כו, ב.

וירח ה' את ריח: בראשית ח, כא.

כי הנה נודע: מובא באוה"ת שמות ע' נו עם הגהות. ובאוה"ת ענינים ע' קט מובא קטע עם ביאור.

קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו: פדר"א פ"ג.

שמו בגימט' רצון: ראה אוה"ת פנחס ע' א'פד.

יחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.

בד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש יד, ג.

והוא ירידה גדולה לגבי האור: באוה"ת פנחס ע' א'קיג יש הג"ה לכאן וז"ל ”אפ"ל שירידה זו הוא שנמשך ע"י צמצום ומקום פנוי בתחלה" ע"ש. ראה באוה"ת דברים-ו ע' ב'רמו.

לויתן זה יצרת לשחק בו: תהלים קד, כו.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

בביאור ע"פ הבאים ישרש: תו"א נד, ב. מאמרי אדה"ז נביאים ע' פט.

ותחדש פני אדמה ישמח ה' במעשיו: תהלים קד, ל-לא.

שאין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר י, ו. זח"א רנא, א.

והמזל מקבל משמרי האופנים: בדרך מצותיך מצות מילה פ"א מבאר שענין המזלות הם ביחוד גלגל השמש וגלגל הירח ע"ש.

כל בעלי השיר: שבת פ"ה, מ"א.

וע"י השיר . . עוז וחדוה במקומו: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תשיא איך זה מתאים עם ד"ה משמח חתן בענין שעשוע המלך, ע"ש.

עוז וחדוה במקומו: דה"א טז, כז.

בד"ה יבל הוא בפ' בראשית: תו"א ז, ג.

ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת פ' ברכה צח, א.

פני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.

בד"ה ושם אחיו יובל: תו"א ז, ג.

ארי' דאכיל קורבנין: ראה זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. ועוד. זח"ג (לב, ב. לג, א). [כ].

וגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

שמיכאל שר הגדול מקריב: חגיגה יב, ב לפי הגירסא שמביא הב"ח. וראה תו' סוף מנחות. ע' זבחים (סב, א). זח"ב (קנט, א). ובח"א (פ, סע"א). וע' שלחנו הטהור (סי' קכ [ס"ב]). סו"מ [סוף מסכת] מנחות ובתוס'. בע"י רפ"ב דחגיגה. [כ].

וכמאמר ואשי ישראל ותפלתם: בברכת עבודה.

פי' לאשי . . והקרבן נעשה להם בחי' לחם: מובא באוה"ת ויקרא-ד ע' א'עב.

בד"ה ונקדשתי: לקו"ת פ' אמור.

ובד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש

ולאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

באגה"ק סד"ה איהו וחיוהי: סי' כ דף קלב, א. וראה בליקוט פי' שם.

בביאור ע"פ כי כאשר השמים: תו"א ג, א ואילך.

ובד"ה כה אמר כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א פ' וישב.

ומגז כבשים יתחמם: איוב לא, כ.

שהמלאך סנדלפו"ן קושר כתרים: חגיגה יג, ב. ובתוס' שם. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ח, ע' 202. וראה ביאור באוה"ת שמות כרך-ח ע' ג'עט איך יכול מלאך שהוא בעשי' ויצי' להיות קושר כתרים לקונו.

עור העולה אשר הקריב: ויקרא ז, ח.

ממ"ש בספרי חכמת הניתוח: וכ"ה בביאה"ז לאדה"א קכב, א בשם ספרי הרפואה. וראה לקמן מטות פו, ג.

והתהוות הבשר היא מהדם: ראה לקו"ש-טו ע' 358 הערה 63.

לובן שממנו עצמות: נדה לא, א. ושם ”אם מזריע אודם שממנו בשר".

בד"ה בהעלותך: לקו"ת בהעלותך לא, ג.

ובד"ה והי' מדי חדש: לקו"ת פ' ברכה צז, ד.

הוא בחי' העצמות שבאין מן המוח: באוה"ת פ' שופטים ע' תתנד ובביאה"ז מציין ”ובדרוש דפ' פנחס הנ"ל מבואר דענין עצמות היינו שיהי' הדעת והחכמה בחוזק להיות קיום על כל היום כולו, וכמו העצמות שהוא לשון תוקף וחיזוק". ראה גם לקמן פ' מטות פו, ג.

ברע"מ פ' שופטים: ראה אוה"ת שופטים ע' תתנב. ובביאה"ז לשם. ובאוה"ת פ' שופטים ע' תתנד ובביאה"ז שם: ”עצמות נק' ג"כ דרך כלל חב"ד ובשר הוא המדות לב ובשר כו' והגידים הם המחברים העצמות שהוא השכל עם המדות שהוא הבשר".

לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.