לקמן בביאור לפסוק שובה ישראל: לקמן סה, ד.

בפי' לבבתני באחת מעיניך: ראה לקמן שה"ש כט, ד.

מדו בד: ויקרא ו, ג.

משמים הביט: ראה בסה"מ תרל"ג כרך א ע' רנט.

בפ' וירא: תו"א יד, ד.

שבאצי' איהו וחיוהי חד: ת"ז בהק' (ג, ב).

ע"פ משה ידבר: תו"א סח, א.

ואתתקנת למשרי עלה מלכא: זח"ב קלה, ב.

ולע"ל יום שכולו שבת: סוף תמיד.

בזמן התחי' . . אין בו לא אכילה: ברכות יז, א.

בן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

אותיות תופר: ראה גם לעיל פ' קרח נה, א. סה"מ תקס"ד ע' קנו. אוה"ת בראשית כרך ו תתשמח, א.

סד"ה ויקח קרח: לעיל נה, א.

יחוד ב' השגחות: ראה סה"מ תרל"ה ע' קב מציין לכאן.

מה לראות בשתי עיניו של מקום: חגיגה ב, א. וראה גם סה"מ תרס"ה ע' קפח.

המתפלל . . עיניו למטה: יבמות (קה, ב). [כ].

בחי' התחברות ויחוד זו"נ: ראה אוה"ת פ' משפטים ד"ה שלש פעמים אות ב.

אסתכלותא דע"ק בז"א: נ' לקמן מזח"ג (טו, א). [כ].

בזח"א תולדות (קמ"א ב'): ראה לעיל פ' עקב טו, א. לקמן שה"ש מה, א.

והי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

וע' בהרמ"ז שם: טו, ב. וראה גם באוה"ת ויקרא כרך א ע' קטו.

כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

כל צמא לכו למים: ישעי' נה, א.

וז"ש באד"ר (קכ"ט א') בפלגותא דשערי: ראה אוה"ת בראשית כרך א קלב, ב. וראה גם שם כרך ג תרנ, ב.

וע' במא"א אות ב' סנ"ז: ראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תש.

אם אין יראה אין חכמה: אבות ג, יז.

וכמ"ש ברבות שם וע' מזה בזח"א ויחי דרכ"א: ראה באוה"ת בראשית כרך ג תקפ, א.

עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה: בראשית כב, יב.

בד"ה וידבר אלקים: לעיל במדבר טו, ד.

עיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז. בענין המ"מ דכאן ראה ביהל אור ע' קכה ושם מציין לכאן.

העקדה שהי' הנסיון העשירי: ראה סנהדרין פט, ב. וראה מפרשי אבות פ"ה, מ"ג.

אם אין יראה: (פ"ג דאבות מי"ז). [כ].

יראת חטאו קודמת לחכמתו: אבות פ"ג, מ"ט.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

ובפ' בהעלותך: טו, יא.

כי לא אדם הוא: ש"א טו, כט.

כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

ושמתי כדכד: חלק מהמאמר נדפס (בשינויים קלים) מגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ בסה"מ תק"ע ע' קכו. בבוך 983 רשום: תורת אדמו"ר שבת מברכים אלול תק"ע. שם ע' קפה מאמר זה בארוכה מכ"ק אדמו"ר האמצעי. [נדפס גם במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכ]. וראה אוה"ת פ' ראה ע' תתיב ואילך.

ושמתי כדכד: ישעי' נד, יב.

פ"ה דב"ב: עה, א. מעתיק לשון הגמרא בשינוים. והם ע"פ דפוסי עין יעקב הישנים (שנדפסו קודם זמן חיי אדה"ז). וכמה מהגירסאות נמצאים גם בדקדוקי סופרים.

שהם . . וישפה: בסה"מ תק"ע ע' קפה מבאר למה דוקא ב' אבנים אלו שהם מטור הרביעי היותר אחרונה.

וכדפי' רש"י . . ועיין ברבות בא פט"ו: הלשון נעתק באוה"ת פ' ראה ע' תשעב. וראה גם באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז.

ושמשותיך פי' הארת השמש (וכדפרש"י בישעי' שם: באוה"ת פ' ראה ע' תשעב מבאר לשון רש"י באריכות שברש"י יש ב' פירושים וכאן מביא רק פי' הב', וראה שם ע' תשעג שמביא שבתיבת שמשותיך יש ג' פירושים.

מה שמבואר בספרים: ראה גם לקמן לב, ב. ובהנסמן לשם. וד"ה אני לדודי תשכ"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ד). ובמאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' תכב ובמ"מ לשם.

וכמ"ש בזח"ב . . קע"ז ע"א: ראה בהמ"מ למאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' תכג.

ולכך אומרים ויעבור ה' כו' עד יוהכ"פ: טור ושו"ע או"ח רסתקפ"א.

להבין מהו ההפרש שבין אותה ההתגלות שבאלול לאח"כ בעשי"ת: ראה גם לקמן ד"ה אני לדודי הראשון. וראה אוה"ת שה"ש ע' תקנח.

שיהי' כל ימיו בתשובה: שבת קנג, א.

כי ירידה צורך עליה היא: ראה לעיל פ' בלק עג, סע"א ”אך התירוץ האמיתי".

נש"י עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. זח"א כד, א. ת"ז ת"ו (כג, ב). ראה בסה"מ תק"ע (בהוספות מאדה"א) ע' קפז. ראה לעיל פ' צו טז, ג.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

ס"ר אותיות שבתורה שהן כנגד ס"ר נשמות: מגלה עמוקות אופן קפו (הובא בילקוט ראובני ר"פ בראשית. בילקוט חדש ערך תורה סקע"ח. ועוד). סידור מהר"י קאפיל ש' חהמ"צ. ועוד. וראה ז"ח עה"פ וזאת לפנים בישראל. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 242 וש"נ. לקו"ש ח"ב ע' 419. וראה בסה"מ תקע ע' קפח דמבאר הגם שהתורה נק' ראשית.

דבור תוספת ורא"ש . . והר"ן: בלקו"ת במדבר בשכל ובסברתו ולכן מביא ראשי הפרשנים, ומתחיל בתו' שיש בו ריבוי אותיות, משא"כ פרש"י, ועליו מונה הרא"ש והר"ן המביאים לעתים תכופות ביותר סברות התוס' גופא — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"י ע' 36.

וכלבוש תחליפם: ע"פ תהלים קב, כז.

חדשים לבקרים: ע"פ איכה ג, כג.

משכיל לאסף, משכיל לאיתן האזרחי, למנצח משכיל: תהלים עד, א. פט, א. מב, א. בסה"מ תק"ע נוסף ”לדוד משכיל".

התשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א ברע"מ.

אין שממנו תמצא החכמה: ע"פ איוב כח, יב. בענין קוצו של יו"ד ראה לקמן לט, ב. ואילך. ובאוה"ת פ' כי תצא ע' תתקפב ואילך.

וע' בראשית חכמה . . עוד ביארו בזהר שהתשובה עולה עד הכתר: דף קכו, ב בדפוס אמשטרדם: ”עוד ביארו בזהר [— פ' ויקרא טז, א'] שהתשובה עולה עד הכתר ז"ל תאנה בבהוא זימנא דמתכשרן עובדין לתתא ואימא בחדוותא . . מאן ישוב עתיקה קדישא לאיתגלייא בזעירא . . הרי בפירוש שאמר מאן ישוב עתיקא קדישא . . כל האצילות עד למעלה מהכתר הכל יקרא תשובה" ע"ש.

צופה ומביט עד סוף כל הדורות: נוסח ברכת זכרונות דר"ה.