מורשה קהלת יעקב: דברים לג, ד. [כ].

א"ת מורשה אלא מאורסה: ספרי ברכה ד. ברכות נז, א. וש"נ.

להיות דירה בתחתונים: ראה תנחומא בחוקותי יג, נשא טז. במד"ר פי"ג, ח.

בד"ה בפ' נסכים: לעיל פ' שלח מ, ב ואילך.

בד"ה קדש ישראל: לעיל פ' פינחס פ, ב ואילך.

סד"ה זאת חנוכת המזבח: ראה לעיל פ' נשא כט, ב.

כל האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

פ"ק דברכות בענין המשמח לחתן: ו, ב.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

אלפים שנה שקדמה התורה לעולם: מדרש תהלים צ, יב. ב"ר (פ"ח [ב]). [כ].

אאלפך חכ' אאלפך בינה: איוב לג, לד. וראה שבת קד, א.

נובלות חכ' שלמע' תורה: ב"ר פי"ז [ה]. ופמ"ד [יז] [כ].

בד"ה תורה צוה: לקמן פ' ברכה צד, א.

אני תורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.

מלמעלה מהחכמה עילאה עצמה: באוה"ת פ' ראה ע' תשעז יש הגהה לכאן.

וכמ"ש בזח"ג דק"מ ע"א: מובא גם ביהל אור ע' שיג שמציין לכאן.

ודרס"ב א': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקמו.

שיש יתרון לחכמה מן הסכלות: קהלת ב, יג.

בד"ה זכור את יום השבת: תו"א ע, א דשם נת' ”פי' חכמות בחוץ שע"י שנתלבשה התורה למטה בחוץ מזה תרונה שיהי' עלייה בהתורה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקמז. וראה לעיל עקב טו, א.

חכמות בחוץ: משלי א, כ. ראה עה"פ באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקמו, ובפ' יתרו ע' תשכ.

ורב יעבוד צעיר: בראשית כה, כג.

יש לי רב: בראשית לג, ט. ראה יהל אור ע' קכ.

ברבות פ' דברים ע"פ רב לכם: יד, יז.

כמ"ש נפשות: בראשית לו, ו.

וטורי דפרודא: זח"א (כט, ב. קנח, א). ח"ב (רלד, סע"א). וע"ל בחקותי (מח, א [ב]). [כ].

ע' נפש דיעקב נאמר נפש: בראשית מו, כז. וראה רש"י שם בשם המדרש. באוה"ת פ' ראה ע' תשעח יש הגהה לכאן.

ורב להושיע: ישעי' סג, א.

או יחזיק במעוזי: ישעי' כז, ה.

בפמשמ"ע . . בפמשמ"ט: סנהדרין צט, ב.

הענין יובן בהקדים מארז"ל: מכאן מובא גם בסה"מ מים רבים תרל"ו ח"א פרק פד. וראה תו"א כה, א.

עתיד חזיר ליטהר: של"ה תורה שבכתב רפ"ד. ע' מאמר חקור דין ח"ב פי"ז. ובח"ד פי"ג. [כ]. — וראה לקו"ש חי"ב ע' 175.

מאורי אור אות ח' סעיף ו: ”חזיר נק' קליפת נוגה, לכן במיתוקה עתידה לחזור ותהי' קדושה" משיחת ש"פ ויצא תנש"א הערה 78. וראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' רלט ”דחזיר ק"נ ולכן עתיד חזיר ליטהר". וראה לעיל פ' חקת ס, א.

ועיין ברבות ס"פ שמיני: ”ס"פ י"ג למה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה הה"ד ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. ור"ל שאחר שיתברר ק"נ אזי והיתה כו' נמשך יתרון האור נמשך מבירור החושך ע"ד מי יתן טהור מטמא, א"כ החזיר מחזרת העטרה שמהחשך נמשך האור" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתצט.

יכרסמנה חזיר מיער: תהלים פ, יד.

שהם ע' ובקדושה הם ע' נפש דיעקב: ראה זח"ב ה, ב. וראה רש"י וישלח לה, יא. תיב"ע ופרש"י האזינו לב, ח. אוה"ת במדבר ע' יח ואילך. סוכות ע' א'תשסה. שעה"ת ח"א עד, א. לקו"ש ח"כ ע' 220.

יצב גבולות עמים למספר בנ"י: דברים לב, ח.

רם על כל: תהלים קיג, ד. באוה"ת שם ע' תשעח יש הגהה.

בד"ה ראה ריח בני: תו"א כ, ב ואילך.

בהמשך מים רבים תרל"ו פרק פד נוסף: ”ובהגהות לשם [אוה"ת תולדות קנב, א ואילך] יעו"ש ולכן הם י"א, וכ"ה בענין העי"ן שהעיין היא עיי"ן תלויה להורות כי מרחוק יגיע אליהם אור האלקי' בבחי' מקיף ורם ומתנשא כמ"ש רם על כו'".

ויער זה הוא עולם המלאכים: ולהעיר ממא"א אות יו"ד, ס"כ.

אכלתי יערי: שה"ש ה, א.

עה"ד טו"ר: בראשית ב, ט.

ועיין ברבות תולדות ר"פ ס"ה: ”דקאי על אדום זה עשו" — יהל אור ע' רפג. ראה לקמן הערה ”ובפ' שמיני" וביהל אור המצוין שם.

וס"פ תרומה: וראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' רלט. ובשיחת ש"פ ויצא תנש"א הערה 78 ובשולי הגליון שם.

ובפ' שמיני פי"ג: ”עיי"ן תלויה אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער הדא חיותא כי סלקא מן נהרא היא ממכיא לשון מך" — יהל אור ע"פ יכרסמנה ע' רפג.

ובשה"ש בפסוק כמעט שעברתי: ביהל אור מציין ע"ז ”כמ"ש בפ' שמיני".

אז אהפוך אל עמים שפה ברורה: צפני' ג, ט.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

ובאו במערות צורים: ישעי' ב, יט.

כל בני בשר יכרעו ויפולו: תפלת עלינו (בדילוג).

גרה לא יגר: ויקרא יא, ז.

וזהו ענין ורב שלום: באוה"ת פ' ראה ע' תשעח יש הגהה לכאן. וראה שיחת ש"פ ויצא תנש"א.

להבדיל בין הטמא לטהור: ויקרא י, י.

ודבשי היינו ק"ש: ע' זח"ג (רמ"ד, א). [כ].

כתפוח בעצי היער: שה"ש ד, ג.

סנד"ל . . בגימטריא יער: כמ"ש במאו"א ערך יער ס"כ. וע' ע"ח ש' כסה"כ (רפ"ז). [כ].

סנד"ל . . קושר כתרים לקונו: חגיגה יג, ב. ותוד"ה וקושר [כ]. זח"א קסז, ב. [וראה לעיל בשלח ב, סע"ב].

בחכמה . . אתברירו: זח"ב רנד, ב. ראה ע"ח שי"ח, פ"ה.

בד"ה בחדש השלישי: תו"א סז, א. וראה באוה"ת יתרו ע' תשעז ואילך.

בד"ה מזמור לתודה: סידור מה, א.

ועי"ז נעשה ורב שלום: באוה"ת פ' ראה ע' תשעט יש הגהה.

והאם רובצת . . ואת הבנים: דברים כב, ו-ז.

ברבות סדר וירא פנ"ו: הלשון מובא באוה"ת בראשית כרך ד תשעד, א ”אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שם קרא אותו שלם שנאמר מלכי צדק שלם כו' הריני קורא אותו ירושלם כמו שקראו שניהם" ע"ש באוה"ת. וראה גם באוה"ת פ' חוקת ע' תתנו ושם מציין לתוס' במס' תענית טז, א.

ומלכי צדק מלך שלם: בראשית יד, יח.

אם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

וגילו ברעדה: תהלים ב, יא.

זעות מחיל כסא: בפיוט מוסף של ר"ה אחר כתר — ד"ה וחיות. [כ].

שלמים הם אתנו . . בשלום ובלב שלם: בראשית לד, כא. רש"י שם.

ובפ' ויקרא בפסוק ואם זבח שלמים . . שלום: ג, א. רש"י שם.

ופרוס עלינו סוכת שלומך: ברכת השכיבנו.

שלום לרחוק שנעשה קרוב: ברכות לד, ב.

הרמ"ז פ' נשא דקכ"ב ע"ב . . הניצוצות שנפלו: לג' קליפות שהן רחוקות ולקרוב לאותה שבק"נ הקרוב לקדושה עכ"ל — אוה"ת חקת ע' תשצח. וראה שם ע' א'תתעו.

וחסדי מאתך לא ימוש: ישעי' נד, י.

וכל הלבבות יראוך: תפלת נשמת.

בד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ח, ב.

בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד.

שפת אמת תכון לעד: משלי יב, יט.

אף תכון תבל בל תמוט: תהלים צג, א.

תבנה ותכונן: במדבר כא, כז.

בד"ה על כן יאמרו המושלים: לעיל פ' בלק.

ולכן ארז"ל: יבמות קט, ב. [ב].

במעלים עיניו מן הצדקה: ראה אגה"ת פ"ז ושם מביא תחלת הפסוק השמר לך פן, וכן אינו מביא תי' וגמ"ח.

פ"ו דכתובות ס"א ע': באגה"ת מהדו"ק ע' תקמא (בהוצאת קה"ת תשמ"ב) מציין לב"ב. וכנראה שהציון אינו לאדה"ז. וראה שם הערה לשורה 7-9.

וברבות ברות ע"פ ותאמר לה חמותה: ה, ט.

וחטאך בצדקה פרוק: דניאל ד, כד.

להחיות רוח שפלים: ישעי' נז, טו. ראה אגה"ת פ"ט. אוה"ת פ' לך לך תתרעד, ב. פ' תולדות תתכז, ב.

שממשיך רחמים ומקיפים עליונים: באוה"ת פ' ראה ע' תשעט יש הגהה לכאן.

ובאתעדל"ת זו אתעדל"ע: ראה זח"ב קסב, א.

אם ה' לא ישמר עיר: תהלים קכז, א.

וממחתה כי לא תקרב: ישעי' נד, יד.

זח"ג בלק קפ"ח ב': ראה הלשון באוה"ת בראשית נא, א. וראה גם אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתמב.

בד"ה והיה מעשה הצדקה שלום: אגה"ק סי' יב.

סד"ה ציון במשפט תפדה: לעיל פ' דברים א, ג ואילך. ושם בדף ב, א מציין לכאן.

בזח"ג ר"פ אמור: פח, א נזכר גם לעיל כה, ג. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלח.

ברבות וישלח פע"ח בא פט"ו: ראה לעיל כה, ג. ובאוה"ת בראשית פח, ב. ”מבואר ענין שמש צדקה היינו מה שיהי' ואור החמה שבעתים כאור שבעת הימים והוא ענין אור ג"ר דעתיק ולכן היא מרפא כי משם מקור החיים".

משפטים פל"א: ”מבואר דשמש צדקה הוא משיח" — אוה"ת בראשית פט, א. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז. לעיל ע' כו, ג.

(ובכ"ז אפשר להבין . . דכל מקום שנאמר והיה אינו אלא שמחה: בארוכה בכ"ז ראה באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשסא ואילך. אוה"ת פ' ויצא תתנד, א. אוה"ת פ' ראה ע' תרצט.

והי' ביום ההוא יצאו מ"ח: זכרי' יד, ח.

והי' ביום ההוא יתקע בשופר: ישעי' כז, יג.

כל הנשמה תהלל י-ה: תהלים בסופו.

בד"ה רני ושמחי בת: תו"א לו, ב.

ישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.

ושבתי בשלום אל בית אבי: בראשית כח, כא.

יצחק בחי' צחוק: ראה בראשית יז, יז-יט.

אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

וז"ש ברבות ויצא פרשה ע' נטל הקב"ה: ראה לעיל פ' מטות פג, ד. לקמן דרושים לר"ה ס, ג.