Sources and References on Likkutei Torah, Re'eh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ברבות משפטים ספ"ל: ראה אוה"ת במדבר ע' צד.
בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כד, ד.
וסד"ה וילבש צדקה: אגה"ק סי' ג.
כתפוח בעצי היער: שה"ש ב, ג.
בד"ה כנשר יעיר קנו: לקמן פ' האזינו עח, א דשם מבאר שמתחלה מקבלים הנשמות מן המלאכים אהוי"ר ואח"כ מתעלים יותר — אוה"ת שה"ש כרך א ע' קצז.
לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א (ריז, ב). [כ].
תפוח יש בו תלת גוונין: זח"ג (רפ, סע"ב), וביאה"ד ע' מג"א (מגן אבות ברדיטשוב תרס"ב] פ' תולדות ד"ה וירח. [כ].
תפוח . . שמבחי' ג' אבות: פרדס שער כג ערך תפוח שכן משמע בזח"ג דף מ, א ”אלא שנראה משם [מזח"ג הנ"ל] כי ג' אבות ג"כ נקראים תפוחים". וראה אוה"ת שה"ש ע' קצז שכ' ”וזהו בחי' תפוח שיש בו ג' גוונין ג' אבות . . כמ"ש בזהר".
תורה עבודה וגמ"ח: אבות א, ב.
שתפוח גבהה . . גימ' צבאו': ע' זח"ג (עד, א. רפו, ב). וברמ"ז שם. ובמאו"א ערך תפוח ס"מ ע"ש. ובזח"א (פה, א). [כ]. ראה אוה"ת שה"ש ע' רי. שם כרך ג ע' תתעג וע' תתפא.
שהמלאכים אומרים קדוש: ישעי' ו, ג.
אות הוא בצבא שלו: ראה חגיגה טז. א. ובחי' אגדות מהרש"א שם. לפי גי' העין יעקב שם.
והיינו המשכת והתגלות הארת האצילות בבי"ע: ראה אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתפא. וראה שם ע' תתעד.
קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.
ע"פ קול דודי: לקמן שה"ש.
סד"ה ואתה מרבבות: לקמן פ' ברכה צג, ג.
אני לדודי: נאמר בשנת תקנ"ז — ראה רשימת המאמרים בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תריח הע' 95 ולהלן ברשימת הכתבי-יד. באוה"ת במדבר כרך ז ע' א'תתס מציין לד"ה זה ”אני לדודי דלאזני". וראה מאמרי אדה"ז — פרשיות כרך ב ע' תתכה ד"ה ענין אלול ור"ה ויוה"כ. ביאור על מאמר זה נדפס באוה"ת ראה ע' תתב. בד"ה אני לדודי תשמ"ז מציין שמאמר זה ”והוא אבוהון דכל הדרושים עם התחלה זו". וראה שם המאמר הב' ד"ה אני לדודי הקשר בין ב' הדרושים. ”ולהעיר ענין נפלא בדרוש . . שמתחיל ונדפס בדף לב, וי"ל בדא"פ שמספר לב יש בו תוכן מיוחד, כמדובר במ"א [— לקו"ש ח"ט ע' 156 הערה 23 ועוד] רמז הדבר שבפרק לב שבתניא [— שניתוסף כולו מאדה"ז לאחרי מהד"ק דסש"ב (ראה תניא מהדו"ק ע' רלו)] מבואר ענין ואהבת לרעך כמוך, משום שענין אהבת ישראל הוא הלב והעיקר, כמארז"ל זה כלל גדול בתורה, ועד"ז י"ל לגבי דף לב שבספר משנה תורה בלקו"ת שנסדר לדפוס ע"י הצ"צ והיינו בדף זה (בדרוש זה) הוא הלב של הלקו"ת דמשנה תורה. ואפילו את"ל שזה שדרוש זה נדפס בדף לב הי' אח"כ, מ"מ קרוב לומר, שמכיון שזהו ספר בתורה, ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הידוע [— כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סקכ"ו ואילך וש"נ], אפשר ללמוד הוראה בעבודת האדם גם מפרטים כאלו" — ד"ה אני לדודי תשמ"ו (סה"מ מלוקט ח"א ע' תסח). באוה"ת פ' ראה כרך ו ע' ב'שמט רשימה מכ"ק הצ"צ ממאמרים שבהם נתבארו עניני אלול. ושם מציין ”בלקו"ת פ' שופטים בד"ה אני לדודי ב' דרושים". ד"ה זה נעתק בד"ה לך אמר לבי, ת"ש, עם שינויים. — טעם לכמה מהשינויים, נתבאר בשיחות ש"פ נצבים ה'שי"ת. כמה ענינים שבדרוש זה נתבארו בלקו"ש ח"ב ע' 378, 637־ ח"ד ע' 1344-1342, 1346, עיי"ש. וי"ל, אשר מצד שייכות הפנימית דפ' ראה לאלול, מאמרי אלול שבלקו"ת (שסודר ע"י אדמו"ר הצ"צ) נכללו בפרשת ראה (ולא בפני עצמם, כדרושי ר"ה, שבת תשובה ועוד) — לקו"ש ח"ד ע' 1346. ראה גם ד"ה אני לדודי תשכ"ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שסג). ד"ה אני לדודי תשמ"ב. לקו"ש ח"ד ע' 1339 ואילך. שיחת ש"פ שופטים תש"נ. ביאור אני לדודי הא' שלא נדפס כאן עיין בוך פערטעל ג' (שכג, א). יעו"ש. וע' לעיל ד"ה ושמתי כדכד הא' פ"ג בהמוקפים (כה, ג) קודם ד"ה ועוי"ל וד"ל. [כ]. כנראה הכוונה להנדפס באוה"ת פ' ראה ע' תתב.
אני לדודי ודודי לי: שה"ש ו, ג.
אני לדודי ודודי ר"ת אלול: אבודרהם סדר ר"ה ופירושה פ"א בשם הדרשנים. ראשית חכמה שער התשובה פ"ד קטו, ב. פע"ח שער ר"ה פ"א. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א (ד"ה והעבירו), ועוד. — שיחת ש"פ שופטים תש"נ הערה 9. וראה בהנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' פב הערה 67. סה"מ מלוקט ח"ד ע' שסג. ריש מס' ר"ה בשל"ה הק' מקדמונים, יעו"ש. ועל"ק (סד, א) משער היחודים פ"ז. ובמ"ח, יעו"ש. ובפע"ח ריש ש' ר"ה. [כ]. ראה ד"ה אני לדודי תשל"ט (ע' רכב).
והענין כי באלול מתחיל כו': ”דזה שבאלול הוא אתערותא דלתתא כו' הוא ביאור הענין דאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול" — ד"ה אני לדודי תשכ"ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שסג).
דהיינו בחי' אתערותא דלתתא: משא"כ ר"ה ויוה"כ הם בחי' ודודי לי. וראה בלקו"ש חכ"ט ע' 171 הערה 37.
שמאלו תחת לראשי: שה"ש ח, ג.
מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.
בזהר פנחס דף רי"ד ע"ב ובהרמ"ז שם: ”ע"פ חשף ה' זרוע קדשו כו' למיקם לה לכנס"י. ובהרמ"ז שם בינה המלבשת לגבורה דא"א וזהו שמאלו תחת לראשי שמשם התחלת הקירוב" — אוה"ת פ' לך לך כרך א עו, ב. אוה"ת ר"ה א'תכה. וראה גם לקמן שה"ש נ, ג. ביהל אור ע' רטז ”ע"ד שמאלו תחת לראשי והוא גבורה דא"א כמ"ש הרמ"ז פנחס דף ריד, ב שסגולות הדין הקדוש הוא להעלות העולמות" ע"ש. ונזכר גם באוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתקמז.
וזמן התגלותו דהיינו בר"ה בחי' יראה: ”דבר"ה ויוה"כ הוא בחי' יראה (מצד התגלות מלכות ית') אבל מזה גופא שמקשר זמן זה עם ”ודודי לי" מובן שאז הוא (גם) ענין האהבה (וכן מפורש ס"פ תבא (שמציין בד"ה אני לדודי [— כאן] שם: שמקבלים דחילו ורחימו מלמעלה" — לקו"ש חכ"ט ע' 171 הערה 40.
וזהו בחי' דודי לי רק שצריך תחלה לעורר . . שהיא באלול: ”כי האתעדל"ת שבאלול (אני לדודי) היא (גם) הקדמה לההמשכה (דודי לי) שבר"ה ויוהכ"פ. [ועפ"ז יומתק מ"ש בהמאמר שבכדי שיהיה ודודי לי בר"ה וביוהכ"פ צריך תחלה אתעדל"ת באלול — אף שמאמר זה מדבר בענין אלול, ולא בר"ה ויוהכ"פ — כי זהו ביאור על ענין אני לדודי ודודי לו ר"ת אלול]" — ד"ה אני לדודי תשכ"ו סעיף א (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שסג). ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 163 ואילך שם ע' 171.
שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים: ראה מ"ח מס' אלול פ"א, ג. פע"ח שכ"ד בתחילתו.
בד"ה זה תשמ"ז מבאר: ”שבענין י"ג מדה"ר ישנם ב' קצוות, מצד אחד, הרי הם למעלה מסדר ההשתלשלות, ולאידך הרי הם נמשכים במדידה והגבלה, שלכן נקראים בשם מדות (י"ג מדות הרחמים" — (מהנחה בלתי מוגה). בענין ”התגלות י"ג מדות הרחמים" — ראה בארוכה בלקו"ש חכ"ט ע' 163 בהערות לשם. לקו"ש חי"ט ע' 159. ”והארת י"ג מדות הרחמים בחודש אלול הוא רק מפני שלפני כל אתעדל"ת צ"ל אתעדל"ע לפני'" — לקו"ש חכ"ט ע' 171 הערה 37.
למה הם ימות החול: נתבאר באוה"ת פ' ראה ע' תתב. לקו"ש ח"ד ע' 1343.
ימות החול ואינם יו"ט כמו שבתות ויו"ט: ראה בספר השיחות תשמ"ט כרך ב ע' 686 הערה 107.
ע"פ משל למלך: נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ שופטים תש"נ (סה"ש תש"נ ח"ב ע' 645), בענין המשל דמלך בשדה דלכאורה הוא היפך סדר העבודה דחודש אלול המרומז בר"ת דאני לדודי ודודי לי, ע"ש. וראה משיחות ש"פ תבוא תנש"א הערה 127 למה שהמשל הזה הוא בדף לב ע"ש.
יוצאין אנשי העיר: כי כאו"א מבנ"י מאנשי העיר מלכו של עולם הוא וכמש"נ בנים אתם לה' אלקיכם — לקו"ש ח"ט ע' 317.
ואז רשאין כל מי שרוצה: ומוסיף ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר — רשאים ויכולים (סד"ה לך אמר לבי השי"ת (סה"מ תש"י ע' 285) — שיחת ו' אלול תשל"ט הערה 47 — לקו"ש ח"ט ע' 312. ראה שם ע' 317. ד"ה אני לדודי תשמ"ב.
ומקבלין פניו בשדה: ”עפ"ז יומתק המשל דמלך בשדה דוקא (ולא מלך בשוק [ע"ד המשל בזהר ר"פ בחקותי משוקא דבורסקי] וכיו"ב, שגם זה הוא משל על המשכת יגמדה"ר בימי החול), כי שדה הוא מקום מקור חיות האדם, ארץ ממנה יצא לחם (איוב כח, ה). ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד, טו). . . הוא ע"י עבודת האדם בשדה חרישה זריעה קצירה . . וכמו"כ בנמשל: שלימות המשכת וגילוי יגמדה"ר בחודש אלול נעשה ע"י עבודת האדם ”אני לדודי" — משיחת ש"פ ראה מבה"ח אלול תש"נ הערה 8. ”ראה סה"מ מלוקט ח"א ע' תסח ”שדה" משווה כל הנמצאים בו". וראה מאמרי אדה"ז פרשיות [— ח"ב ע' תתכו] — לקו"ש חכ"ט ע' 171 הערה 41.
ואז רשאין כל מי שרוצה: ”דזה שהם יוצאים להקביל את פני המלך הוא מצד הרצון שלהם, אלא שהנתינת כח להקביל את פני המלך הוא ע"י שהמלך בשדה, שאז (בהיותו בשדה) ישנו הרשות והיכולת לכאו"א להקביל את פני המלך" — ד"ה אני לדודי תשכ"ו (סה"מ מלוקט ח"ד). ושם בהערה 13: ”להעיר מתו"א מג"א צח, ד ואילך בפירוש מרז"ל (שבת פח, א) כפה עליהם הר כגיגית כו' מודעא רבה לאורייתא, דכיון שהקדימו נעשה לנשמע מצד הגילוי מלמעלה ולא מצד עצמם — אין זה בבחירה ורצון, כפה. ודוקא בימי אחשורוש, זמן של הסתר קבלו ברצון גמור, רצון שמצד עצמם".
והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות: ”הכוונה בזה שמדגיש את כולם היא, שגם אלה שהם רק רוצים להקביל את פני המלך אלא שהם שבויים בידי יצרם וגם כשמתעורר אצלם רצון לעשות תשובה ולקבל עליהם עול מלכות שמים אין זה בא בפועל, גם אותם הוא מקבל בספר פנים יפות" — ד"ה אני לדודי תשכ"ו (הנ"ל). וראה בלקו"ש ח"ט ע' 312-13. בהערה.
ומראה פנים שוחקות לכולם: ”דהחילוק בין מקבל (בסבר פנים יפות) למראה (פנים שוחקות) הוא, דלשון מקבל נופל על דבר שישנו מקודם (לפני שקיבל) והוא מקבל את הדבר, ומראה פנים שוחקות הוא שהפנים שוחקות שלו (שישנם גם לפני שמראה) הוא מראה ומגלה אותם לזולתו. וזהו דלאחרי שאומר שהמלך מקבל את כולם בספר פנים יפות מוסיף שהוא מראה פנים שוחקות לכולם". — ד"ה אני לדודי — תשכ"ו (הנ"ל) סעי' ה.
יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.
שהוא ענין הארת י"ג מדות: ”כמ"ש לפנ"ז ש”באלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים" — שיחת ש"פ שופטים תש"נ. ובהערה שם ”ראה פע"ח שער ר"ה בתחילתו, משנת חסידים מסכת אלול פ"א ג'". ובד"ה אני לדודי — תשכ"ו הנ"ל מוסיף ”שהגם שבאלול הוא אני לדודי, אתערותא דלתתא, מ"מ, האתערותא דלתתא של האדם, ובפרט כשהוא רחוק מאלקות, הוא ע"י התעוררות ונתינת כח מלמעלה, וגילוי י"ג מדות הרחמים שבאלול" ע"ש.
א-ל ה' ויאר לנו: תהלים קיח, כז.
והארה זו . . מבחי' אל שהוא ראשית כל הי"ג מדות: ”כנודע שיש כמה שיטות בזה, מהי התחלת י"ג מדה"ר וכאן קאי להשיטה שההתחלה היא בשם אל" — ד"ה אני לדודי תשמ"ז (מהנחה בלתי מוגה). וראה לקו"ש ח"ד ע' 1348 ואילך. ראה אוה"ת פ' בהעלותך ע' תו.
כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.
בביאור ע"פ וכל העם רואים: תו"א עד, ב.
בד"ה אתם נצבים: לקמן פ' נצבים מד, ג.
ובד"ה להבין פי' וענין י"ג מדות: לקמן ר"ה ס, ד.
ובד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ב.
ככה יעשה כו': איוב א, ה.
בנים אתם לה"א: דברים יד, א.
ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי. ע"ל ח' דברים [ואתחנן] (יג, ב). וש"נ. [כ].
בטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.
לאו אורחא . . דהדיוטא: זח"ג קמט, ב.
אשר לא ישב אדם שם: ירמי' ב, ו.
ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
ועשו לי מקדש: שמות כה, ח.
ובקשתם משם: דברים ד, כט.
וירא אלקים את האור: בראשית א, ד.
ופירשו רז"ל: זח"א (מה, ב). ובח"ב (רב, ב). [כ].
נחפשה דרכינו: איכה ג, מ.
שיפשפש במעשיו ודבוריו ומחשבותיו: ראה סה"מ עת"ר ע' סא ואילך.
וא"א לומר כך רק על הקב"ה: ראה ד"ה זה היום תחלת מעשיך תשל"ג דאמיתית הענין ד”זה" הוא רק בהעצמות. ד"ה בחודש השלישי תשל"ט סעי' י' (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רסו).
כמ"ש זה אלי ואנוהו: שמות טו, ב. וראה פרש"י עה"פ.
מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
אבל מקום . . מאד למטה: ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' קכה.
שדרשו רז"ל ע"פ קראו שם פרעה: ירמי' מו, יז [כ]. מו"ק טז, א.
במדבר הזה יתמו: במדבר יד, לה.
קס"ג ב': קסב, ב כצ"ל. [כ].
הוא נפילת אפים . . אליך ה': ראה זח"ג קכ, ב. שו"ע או"ח רסקל"א. פע"ח שי"ג, פ"ב.
ואותנו הוציא משם: דברים ו, כג.
וישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.
ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' נה, ז. וכ"ה בתניא פל"ב. ובהערות ותיקונים שם: בקרא לבית יעקב. ובכמה מדרז"ל (סנה' יט, ב. ועוד) מוכח דהכוונה ליעקב עצמו. ע"ל במאמר ד"ה וספרתם [אמור לה, ג] רפ"ב. וש"נ. [כ].
מדת יעקב . . רחמנות: ראה פרדס שם ערך אהבה. קה"י בערכו.
אהבה . . אאע"ה: ראה פרדס שם ערך אהבה. קה"י בערכו.
אע"פ שחטא: סנהדרין מד, א.
ברחמיך הרבים רחם עלינו: ברכת יוצר.
מדתו של יעקב מבריח מן הקצה: זח"א א, ב. זח"ג קעה, ב.
ע"י הרהור תשובה א' ישוב: להעיר מקידושין מט, ב. ע"ז י, ב. זח"א קכט, א-ב.
וכמ"ש בפרשה במדבר בד"ה וידבר: לעיל במדבר א, ב.
כי אבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י.
הרועה בשושנים: שה"ש ו, ג.
אם יהיו חטאיכם . . ילבינו: ישעי' א, יח.
ותעניות למעט חלבו ודמו: ראה ברכות יז, א. זח"ב כ, ב.
בשווקים וברחובות אבקשה . . חדר הורתי: שה"ש ג, ב-ד.
ישראל עלו במחשבה: ראה ב"ר רפ"א.
בחי' טהורה היא: ברכת אלקי נשמה.
וחדר . . תורה שבעל פה: ע' זח"ג (מ, ב). [כ].
כי ה"א אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.
וכדאיתא בזהר ע"פ הרועה: (זח"ב כ, ב) ששונים בתורה. ושם (עדר, א) א"ת שושנים אלא ששונים. [כ].
ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: זח"ג ז, ב.
רוח אייתי רוח: זח"ב קסב, ב.
כי באור פניך נתת לנו: ברכת שים שלום.
סד"ה בפ' נסכים: לעיל שלח מ, א ואילך.
ארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב.
האמנם ישב אלקים על הארץ: מ"א ח, כז ושם כתיב ”כי" האומנם. [כ].