ומה גם שעוה"ז: ראה תו"א לא, א. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תפב.

והתקן עצמך בפרוזדור: אבות ד, טז.

דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא: ראה קידושין לט, ב.

באמונתו יחי': חבקוק ב, ד.

כמ"ש במ"א (ע"פ וידעת היום): לעיל פ' ואתחנן ד, ג. והנחת אדה"א בסה"מ תקס"ה ע' תשלב.

אתה עשית את השמים: נחמי' ט, ו.

יוצר משרתים ואשר משרתיו: ברכת יוצר.

ויראה והיא בחי' מפתחות החיצוניות . . שאין זה אלא זיו: קטע זה מובא באוה"ת פ' קרח ע' תרסב.

כי אראה שמיך: תהלים ח, ד.

שאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.

אתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

דכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

כי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

ואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.

בזהר ע"פ ויקחו לי: קכז, א. ילקוט תרומה (ר' שס"ד) ויקחו תרומה אין כתיב כאן אלא ויקחו לי כלומר תורתי. ובזהר שם ל"מ רק הקושיא אבל הפי' אותי ל' שם, ודו"ק. וע' בסש"ב (פמ"ז) ב' הזהר. [כ]. ראה זח"ב קמ, ב. ובאוה"ת פ' ראה כרך ו ע' ב'שכח מוסיף ”(ותרומה תרגום אפרשותא הוא בחי' הזיו שהוא הארה וזהו לי תרומה והל"ל לי ותרומה אלא משום דכולא חד כו')".

ועמ"ש בביאור ע"פ וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ט, ב.

הקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

קורא בתורה: ראה ברכות רפ"ב. ובכ"מ.

כל התורה שמותיו של הקב"ה: ע"ל פינחס (עו, ב). וש"נ. [כ].

פותח את ידיך: תהלים קמה, טז.

ורחמיו על כל מעשיו: תהלים קמה, ט.

ארך אפים וגדל חסד: תהלים קמה, ח.

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך: שמות טו, כו.

קול היינו המשכה מההעלם אל הגילוי . . אבל בקול: ראה גם לקמן נד, ג.

אשרי אדם: משלי (ח, לד). [כ].

ועיין בזהר בהעלותך: ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תלה. וראה גם לעיל פ' ויקרא ג, ב.

מש"ש בזוהר ונשמתא לנשמתא דא הוא ע"ק כו': ראה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תלה מה שכתב בשם המאו"א.

חצר חיצונה וחצר הפנימית: ראה המשך תער"ב שם ע' א'רסז.

כמ"ש במגילת אסתר: ה, א.

והמן בא לחצר בית המלך החיצונה: אסתר ו, ד.

והמלך יושב: אסתר ה, א.

וחצר הפנימית הוא ק"ש וברכותיה והמלך יושב . . שמו"ע: מובא באוה"ת פ' תצוה ע' א'תקסד ושם מציין שכ"ה במק"מ פ' ויחי דרכ"ח ע"ב שזהו ענין ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב הוא ענין סמיכת גאולה לתפלה. וראה גם בתו"א צד, ג דשם מציין לכאן ומציין גם למק"מ הנ"ל. וראה הלשון מק"מ באוה"ת מג"א (הוצאה תש"נ) ע' קכ ומשם ויושט המלך.

ויושט המלך את שרביט הזהב: אסתר ה, ב.

שיהא גילוי אהבה זו גם בק"ש בקיום ואהבת: כי עד ק"ש הוא האהבה שהאדם מעורר בנפשו, אבל בק"ש נמשך גלוי אהבה עליונה מלמעלה בנפש האדם, וה"ע ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב מבית המלכות שבאצי' לחצר הפנימי שהוא בחי' עולם הבריאה — אוה"ת שמות כרך ח ד"ה וידבר כו' וארא סעי' ב.

בקיום ואהבת כו': מובא באוה"ת מג"א לד"ה ויושט המלך לאסתר. ומציין למק"מ פ' ויחי דף רכח, ב שכתב ויושט המלך לאסתר ה"ס סמיכת גאולה לתפלה, כי גאולה מוריד הארה מלמעלה למעלה את התפלה יסוד המל' באצילות כו', ואח"כ עולה התפלה עם הגאולה עצמה כו'. ע"ש.

אשרי תבחר ותקרב: תהלים סה, ה.

ע"פ וארשתיך לי: לעיל במדבר י, ג.

ע"פ ויושט המלך: תו"א צד, ג

ע"פ השמים כסאי: תו"א פ' בראשית.

ע"י התו' שנאמר ודברת בם: דברים ו, ז. וראה ברכות כא, א.

ואין אמת אלא תורה: ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. פתיחתא לאיכה רבה ב. ת"ז תי' כא.

שפת אמת . . תכון לעד: משלי יב, יט.

ובערת הרע: דברים יג, ו. ועוד.

לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

וטהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג. שם אי' טהור בלא ו' וגם לי' ברע, בלא ב' כתיב [כ]. וראה במנחת שי שם.

ולא תתורו אחרי לבבכם: במדבר טו, לט.

זונה שאסורה לבעלה אחרי אשר הוטמאה: דברים כד, ד. וראה סוטה כו, ב. הובא ברש"י שם.

כל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.

כל האומר . . בחי' תרעא לדרתא: ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שו: בדרוש כי תשמע . . דחק להעמיד פי' כל האומר . . בחי' תרעא לדרתא . . ויש לו עוד שיטה אחרת כמ"ש בד"ה וידבר כו' אנכי.

תרעא לדרתא: שבת לא, ב.

הולך את חכמים יחכם: משלי יג, כ.

והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.

נק' בשם מצוה סתם: בכל תלמוד ירושלמי (תניא פל"ז).

בנחמי' והעמדנו עלינו מצות: י, לג.

בצדקה תכונני: ישעי' נד, יס.

ע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל פ' בחקתי מה, ג.

וע' פנים לתורה: במד"ר יג, טו. זח"א מז, ב. זח"ג רטז, א. זח"ג (כ, א ברע"מ. קס, א. קלט, א). [כ].

כי אם בזאת יתהלל המתהלל: ירמי' ט, כג.

היינו להיות דעת אלקים: ביהל אור ע' שיא מביא בשם רד"ק שכתב בשם חכם א' ”דהשכל וידוע הוא היותר עליון שבמדריגות החכמה, וכענין כתר תורה" ע"ש.

ומאי מסיים כי אני ה' עושה חסד: ואפ"ל כי השכל וידוע זהו המשכת החכמה למטה לברר בירורי' ולמעלה הוא ענין נובלות חכמה שלמעלה תורה. וכן עד"ז למטה הוא שיכניס החכמה שמשיג באלקות יכניסה בקיום המעשה המצות כנ"ל [שם בתקס"ח] בענין שכל טוב לכל עושיהם זהו הנק' השכל וידוע אותי, ע"ד בכל דרכיך דעהו. ולכן ע"ז בא הטעם כי אני ה' עושה כו' שכמ"כ למעלה עיקר המכוון להיות חסד ומשפט וצדקה בארץ וזהו ארץ קדמה, וכן הוא ענין המשכת החכמה לברר בירורי' ע"י מעשה זהו גבוה מעצם החכמה — סה"מ תקס"ח כרך ב ע' תשכז. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעח ואילך.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

קנ"ח ב': ראה ביאור ע"ז באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעז.

מי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.

ונהר דינור: דניאל ז, י.

שלש מתנות טובות: ברכות ה, סע"א.

יפה שעה אחת: לעיל כב, ד. וש"נ.

גם חושך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

השוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

והאופנים ברעש גדול: נוסח ברכות ק"ש. ע"פ יחזקאל ג, יג.

יהללו את שם ה': תהלים קמח, ה.

מלא כה"א . . כבודו: ישעי' ו, ג.

וביאור ענין זה: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'לו.

א-ל דעות ה': ש"א ב, ג.

דכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

משמים הביט ה': תהלים לג, יג.

השקיפה ממעון קדשך: דברים כו, טו.

ה' משמים השקיף: תהלים יד, ב.

פי' שנתלבש במדה זו להשגיח משמים: אוה"ת פ' וירא (קג, א ואילך). וראה שומר אמונים (להר"י אירגס) בסופו. כן נסמן בלקו"ש ח"ל ע' 150 הערה 26.

עין ה' אל יריאיו: תהלים לג, יח. [כ].

כי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

ותרגום אונקלוס: וע"ל עקב (טו, רע"ב). וש"נ כי טה"ד. [כ]. וראה במ"מ לשם.

מאמר המדרש סוף שה"ש רבה: מובא גם ביהל אור ע' קכב ומציין שם שזה נגד הזהר פ' נשא קכט, ב. ע"ש. וראה לקו"ש ח"ל ע' 150 הערה 28.

עיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז. [כ].

ישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

בזוה"ק למהוי אחד באחד: ח"ב קלה, א.

קוב"ה אחד: זהר שם.

ומאן דלא כרע במודים: זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א. וראה ב"ק טז, א. פר"ח באו"ח סקי"ג.

ביאור הדברים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' שכט. והשוה למאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תתא ואילך. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג חלק א ע' רנח.