הי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.

מ"ש בתחלת הע"ח: שער א' פ"ב.

ומבוארים בספרי האמת: בסה"מ תק"ע (בהוספות אדה"א) ע' קצ מוסיף ”(וכמש"כ בספר התמונה שיהי' נ' אלפים יובלות וז' אלפים שנה דעכשיו אינו רק שמיטה א'".

בשעה"ק להרח"ו ח"ג שער ב: ”יש עוד אור הנק' מחצב הנשמות כו' נשמה מברי' וחי' מאצי' ויחידה מא"ק" — סה"מ תרע"ח ע' ריג.

כולן במחשבה אחת נתהוו: זח"ב כ, א. ראה לקמן שה"ש ט, ב.

דכלא ממש חשיבא קמי' ית': זח"א יא, ב.

לית מח' תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

נכספה וגם כלתה נפשו: ע"פ תהלים פד, ג.

ולא ירצה אפי' לקבל פרס: ראה אבות א, ג.

בג"ע כי הוא זיו והארה: ראה ברכות יז, א.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

לאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א ריז, ב.

שצריך למסור נפשו באחד: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ב. ב"ח בטאו"ח רסס"א.

על ציור ק"ה בפ"מ בלבד: בסה"מ תק"ע ע' קכז נוסף ”לכומר וחרב בידו".

ואין הכוונה . . ומדרגת יחידה: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שסח.

כי יש נרנח"י: ב"ר יד, ט. דב"ר ב, לז. זח"א פא, א. רו, א. כן הוא הסדר בע"ח שער מ"ב.

והחכמה תחי': קהלת ז, יב.

ויחידה הוא ל' נקבה שמקבלת מיחיד: ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע פ"א. ”שלכן אין שייך שתהי' כנגדה בלעו"ז ד"ה לך לך תשל"ח (לקו"ש ח"כ ע' 296) ובהערה *12 מציין ”ראה ד"ה צהר תעשה תש"ז פ"ל (ע' 187). וראה גם ד"ה ועשית ציץ עת"ר (ע' קס)".

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

זלעו"ז עשה האלקים: קהלת ז, יד.

שגם בסט"א יש בחי' יחידה . . מכפירים יחידתי: ראה להלן לז, סע"ג.

בפ' בשלח בד"ה לסוסתי: תו"א סד, א.

בכל מאדך בכל ממונך: ברכות נד, א (במשנה).

ולכאורה הוא פלא: מכאן נמצא גם בשרש מצות התפלה פרק מב.

כי אין צדיק בארץ . . ולא יחטא: קהלת ז, כ. פי' חטאתם של ישראל:|ראה אוה"ת חנוכה כרך ג תתקלא, ב.

ואמנם הצדקה תרומם גוי זה ישראל: ראה אגרות קודש לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ע' עד וש"נ.

ומי כעמך: שמואל-ב ז, כג.

במקום שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ט ע' 183. ובלקו"ש חי"ד ע' 361.

בחי' יד החזקה: שמות ו, א. וראה מא"א אות יו"ד, ס"ה.

המלכים אשר מלכו לפני: בראשית לו, לא.

מעלת בע"ת דבחילא יתיר: זח"א קכט, ב. וע' אגה"ת ספ"ח [כ].

הכפירים שואגים לטרף: תהלים קד, כא.

גבור כארי: אבות ה, כ.

במדה שאדם מודד מודדין לו: סוטה פ"א, מ"ז.

וכמ"ש מחי' מתים: נוסח התפלה.

סד"ה ציון במשפט תפדה: לעיל פ' דברים א, ג.

בזהר ע"פ אם ישים אליו לבו: ראה זח"ב קסב, ב. ראה לקמן פ' האזינו עב, ב.

מי א-ל כמוך נושא עון: מיכה ז, יח.

שצריך להרבות בצדקה מר"ח אלול: ראה אליהו רבא לשו"ע או"ח סי' תקפא בשם ספר אמרכל. לקו"ש חכ"ט ע' 272 שבתי' אלול הג' ר"ת בג' קוין תורה עבודה וגמ"ח. וסמך ע"ז אסתר (ט, כב) איש לרעהו ומתנות לאביונים ר"ת אלול, לבוש או"ח (סי' תקפא).

תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה: ראה תניא פרק מט.

בד"ה והנה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לד, ד.

מאור פני מלך חיים: ע"פ משלי טז, טו.

לגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

בד"ה השמים כסאי: תו"א א, א.

ובע"כ אתה חי: אבות ספ"ד.

המלך אין רואים אותו כשהוא ערום: סנהדרין פ"ב, מ"ה (כב, א).

וכלים מכלים שונים: ע"פ אסתר א, ז.

ודברת בם בד"ת: ברכות כא, א.

עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

לבושו צדקה: פיוט (לר"ה ויוהכ"פ) אתה הוא אלקינו.

עד"מ מלך בשר ודם שיש לו לבושים פנימים . . לבושים חיצונים: ראה ד"ה אני לדודי תשכ"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ד) סעי' ג.

וסביב רשעים יתהלכון: תהלים יב, ט.

וילבש צדקה כשריון ושריון קשקשים הוא לבוש כמ"ש במ"א: ישעי' נט, יז. ש"א יז, ה. ראה אגה"ק סי' ג' ובליקוט פירושים — חיטריק שם.

וזהו ענין ב' בחי' שמש: ”ועמ"ש בלקו"ת בד"ה ושמתי כדכד שמשותיך פ"ג בענין ב' בחי' שמש, תחלה נת' דשמש צדקה מרפא בכנפיה זהו ההתגלות שבאלול, ואח"כ בעשי"ת ובפרט ביוהכ"פ מאיר בחי' שמש, הוי' אח"כ נז' שם ועוי"ל באופן אחר דשמש צדקה הוא בחי' עליונה יותר" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלט.

מחיתי כעב פשעיך: ישעי' מד, כב.

מארז"ל בפ"ב דיומא: (פו, א) ושם אי' רפאות. [כ].

מכף רגל ועד ראש אין בו מתום: ישעי' א, ו.

שע"י כל חטא וחטא נעשה פגם בנפש: ראה תו"א ח, א.

וכך הוא האוי"ר הם בחי' גדפין: ראה תניא פרק מ.

עטרת תפארת שיבה: משלי טז, לא. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תריא, וראה שם בדיוק תי' ”תמצא" ולא בדרך קנין.

לשמש שם אהל בהם והוא כחתן: תהלים יט, ה-ו.

תורת הוי' תמימה: תהלים יט, ח.

ע"פ ואתחנן כו' אתה החלות: לעיל פ' ואתחנן.

פ"ק דע"ז . . הקב"ה מוציא חמה: ג, סע"ב.

בד"ה תקעו בחודש: לקמן דרושים לר"ה נה, א.

גם ברבות בא פט"ו: נזכר גם לקמן ל, ד. ראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז ובאוה"ת בראשית כרך א פח, ב.

וע' בפ' משפטים פל"א: נזכר גם לקמן ל, ד. ”עד בא השמש עד שיבא משיח שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז. וראה גם אוה"ת בראשית כרך א פט, א.

ובזח"א מקץ דכ"ג ע"ב . . וכ"כ ר"פ אמור: הלשון נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלח. נזכר גם לקמן ל, ד.

לפני הוי' תטהרו: ויקרא טז, ל.

בד"ה והיה מדי חדש בחדשו: סידור ולקמן ברכה צז, ב.

ה' א-ל רחום וחנון: שמות לד, ו.

בירושלמי דאמר רב כד תחמי שמשא: תענית פ"ד, ה"א. ברכות (פ"ד, ה"א) ד' אמסט'. ועיין ירושלמי יומא.

בנעילה הוא עליית ז"א: ראה פע"ח שער יוהכ"פ פ"ה. מ"ח מס' יומא י, ג.

ז"א הנק' שמשא: ע"ח שכ"א, פ"ב. ובכ"מ.

וזהו בריש דיקלא: ראה ביהל אור ע' שלה.

צדיק כתמר יפרח: תהלים צב, יג.

אעלה בתמר: שה"ש ז, ט.

באגה"ק בסופו: קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנז, ב).

עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

ושניהם דא"ח: ראה עירובין יג, ב. וש"נ.

ופתחת עליהם שמות בנ"י: שמות כח, ט.

ונשא אהרן את שמות בנ"י: שמות כח, כט.

כסדר תולדותם אודם לראובן: רש"י שמות כח, כא. ראה לקו"ש חל"ו ע' 146 ואילך שיש במפרשי רש"י ב' פי', א' ”כתולדותם" — כסדר שנולדו, והב' כפי סדר הולדתם ע"י האמהות, ע"ש בארוכה בשיטת רש"י והרמב"ם.

ואהרן שושבינא דמטרוניתא: זח"ג כ, א. קעז, ב. קפ, ב. נתבאר באוה"ת פ' תצוה ע' א'תרנז.

וכמ"ש במ"א: ראה אוה"ת פ' תצוה ע' א'תרנו ואילך.

על אבנים טובות דייקא: ראה סוטה לו, א.

שהאבנים טובות גדילים ונמשכים מן הכוכבים: באוה"ת פ' שמות ע' לג ובפ' תצוה ע' א'תרמז מציין לזח"ב פ' תרומה דף קע, א. וראה לקמן כז, ב. ראה המשך מים רבים תרל"ו פרק קפ.

והנכם היום ככוכבי השמים בפ' דברים: א, י.

וע"ש במדרש רבה: דב"ר א, י-יג.

והנה יוסף הצדיק הוא בחי' המשכה והשפעה מלמעלה למטה: מובא באוה"ת פ' תצוה ע' א'תרסח ומציין לכאן.

ויוסף הוא המשביר וכו' ויכלכל יוסף: בראשית מב, ו. מז, יב.

ימין מקרבת: סוטה מז, א.

והוכן בחסד כסאו: ישעי' טז, ה, ושם אי' כסא בלא ו' [כ].