איזהו שוטה המאבד: חגיגה ד, א.

ובאו האובדים בארץ אשור: ישעי' כז, יג.

תעיתי כשה אובד: תהלים קיט, קעו.

בגמרא ספ"ג דמכות . . ובמהרש"א בח"א: ”כאבידה המתבקשת דכתיב תעיתי כשה אובד בקש עבדך כו', וע' במהרש"א שם שע"ז רומז שה דאבידה שארז"ל פרק אלו מציאות שה דאבידה שארז"ל פרק אלו מציאות שה דאבידה קשיא שהוא מיותר, אלא דרומז על כנס"י הנק' שה פזורה והם הם שה דאבידה שבתורה שהש"י הוא בעלי' של אותו השה ומבקש להוציאו מאבידתו כו'" — יהל אור ע' תעז.

ועי' ברבות פ' קרח: יח, יא.

ברבות פ' קרח ובפ' בשלח: ראה יהל אור ע' תעז.

שושנה אתהפך מגוון סומק לגוון חוור: ראה זח"ב כ, א.

ברזא סומקא לסוסיא חיורא: חגיגה ט, ב.

אדמוני עם יפה עינים: ש"א טז, יב.

בביאור ע"פ וכל בניך: לעיל לא, ב.

ואני בתוך הגולה על נהר כבר: יחזקאל א, א.

ברבות בראשית פט"ז: נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצ.

ובזהר בראשית ד"ו ע"ב: הלשון באוה"ת שה"ש ע' קל. ע"ש. אוה"ת נ"ך כרך א ע' שצ.

ובזח"ג פנחס דרמ"ז ע"א: הלשון באוה"ת נ"ך ע' שצא, נזכר לעיל פ' בלק עד, ג. אוה"ת פ' בלק ע' א'לד.

אני לדודי: ראה לעיל בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר (יט, ב) שמציין לס' מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ. ובשינויים בסידור רכה, כ. נאמר בשנת תקס"ז — ראה רשימת המאמרים בריש סה"מ תקס"ז הע' 87. קיצורים והערות באוה"ת פ' ראה ע' תתט, לד"ה אני לדודי . . השני. באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקנז. ראה עוד בהנסמן אודות מאמר זה להלן בהוספות להערות וציונים. וברשימת הכתבי-יד. בד"ה אני לדודי הב' תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) מבאר הקשר בין ב' הדרושים דלעיל לב, א וכאן. שכאן כמו בדרוש הראשון מבאר ענין הארת י"ג מדות הרחמים שבחודש אלול, ומבאר שזהו ענין הרועה בשושנים, שכשם השושנה יש לה תליסר עלין כך גם י"ג מדה"ר, וגם מוסיף ומבאר בארוכה הרמז השני שבמספר י"ג (של עלי השושנה) שהוא כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם . . שבדרוש הראשון מבואר הכלל נקודת ענינו של אלול, משל המלך בשדה, ובדרוש השני מבוארים פרטי העבודה, שזה כולל גם לימוד התורה" ע"ש בארוכה.

הרועה בשושנים: ”בד"ה אני לדודי הראשון [— לעיל לב, א] אינו מעתיק התיבות ”הרועה בשושנים" (המרמזות על י"ג מדות הרחמים), ובד"ה אני לדודי השני מעתיקו — אף שגם במאמר הא' מבאר אודות הארת י"ג מדות הרחמים — כי נקודה העיקרית של מאמר הראשון (שהיא המודגשת תיכף בתחילת המאמר) היא ע"ד תוכנו של חודש אלול — אתעדל"ת (אלא שאח"כ מבאר ג"כ ע"ד האתעדל"ע (לעורר עבודת אלול) — הארת י"ג מדות הרחמים). משא"כ במאמר השני, שעיקרו בא לבאר ענין הארת י"ג מדות הרחמים דאלול". — לקו"ש חכ"ט ע' 164 הערה 21. ראה שיחת ר"ח אלול תשמ"ז.

שושנה יש בה תליסר עלין: הקדמת הזהר בתחלתה. וראה ביאוה"ז לכ"ק אדה"א בתחלתו. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תקצט ואילך. הובא ריש הקדמת זהר בראשית ר' חזקי' פתח, תליס' עלין תליסר מכילן דרחמי. וע' ת"ז ריש תכ"א. וע' זח"ג (רלג, ב). [כ].

מי א-ל כמוך: מיכה ז, יח.

א-ל רחום וחנון: שמות לד, ו. ההפרש בין 3 הפסוקים ראה אוה"ת פ' ראה ע' תתז. ד"ה אני לדודי תרל"ח ע' ערה.

מ' יום שעלה משה . . ומה הראשונים ברצון: ראה רש"י דברים ט, יח.

שהוא ר"ת אלול: נסמן לעיל לב, א.

אומרים בעשי"ת ויעבור ה': ראה טושו"ע או"ח רסתקפ"א.

דהנה התשובה אינה על עוונות דוקא: ראה בהנסמן להלן בהוספות להערות וציונים. וראה גם ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפד.

כל ימיו בתשובה: שבת קנג, א.

והחזירנו בתשובה שלמה: תפלת ש"ע דחול.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

יהי אור: בראשית א, ג.

בדבר ה': תהלים לג, ו.

כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א.

שוה ומשוה: פיוט וכל מאמינים.

דלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז. ת"ע קכב, ב [כ].

אין כבוד אלא תורה: אבות פ"ו, מ"ג. זח"ג פא, ב.

ע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מז, ב.

דאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, ב. וראה שם פה, א. זח"ג פא, א.

אבל ע"י המצות נמשך גילוי אור מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' המקיף: באוה"ת פ' ראה ע' תתט כ' ”וצ"ע בענין המקיף שאין הכלי מתפעל ממנו, דמ"מ אפ"ל שקרוב יותר מבחי' מה שסוכ"ע מחי' גם את הרע והמ"י" ע"ש.

שהתו' נעשה מזון לנפש האלקית: ראה זח"ב רי, א.

ותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

המצות נעשים לבושים: זח"ב רי, סע"א.

בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקמן פ' ברכה צח, ד ואילך.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

היום לעשותם: דברים ז, יא. ראה גם לעיל פ' פנחס עה, ב ובמ"מ לשם.

בעוה"ז . . ויכולים לעשות תשובה: ע"ז ג, א. וש"נ.

שבעוה"ב אמרו יושבין ונהנין: ברכות יז, א.

אבל בעולם הזה יש בחי' הארת סוכ"ע: באוה"ת פ' ראה ע' תתט (הערות למאמר זה) כ': ”לכאורה קשה הרי סוכ"ע מאיר לכל העולמות בהשוואה א' א"כ איך שייך לומר שמאיר בעוה"ז ולא בעוה"ב" ע"ש שמבאר שיש מקיף הקרוב ומקיף הרחוק. ומקיף הקרוב מאיר בעוה"ז ולא בעוה"ב".

ואם צדקת: איוב לה, ז.

כעת רשע גמור . . להיות צ"ג: ראה קידושין מט, ב.

ע"פ צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עה, ב.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

כפי מספר מה שצריך לברר שבכל יום מברר: ראה לקמן פ' תצא לד, ג ואילך.

לא זז משם עד שמוחלין לו: יומא פו, א. וש"נ.

אתה תערה עלינו רוח ממרום: ראה ישעי' לב, טו.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

עשב הם המלאכים שלוחי ההשפעה: באוה"ת כאן ע' תתי כ' ”וע' בד"ה ואלה המשפטים [— בתו"א] שם פי' עשב ע"ב שין, וכאן מפרש שזהו השפעה מחיות המרכבה ומבחי' אופנים, וצ"ע".

וכמ"ש בזהר פ' בראשית די"ח ע"ב: נתבאר בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' ז ובכרך ב ע' תרז ואילך, ושם מציין ללקו"ת פ' אמור לו, א.

בד"ה כי תצא: לקמן ר"פ כי תצא.

תשובה שהיא בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

ע"פ כריח שדה אשר ברכו ה': תו"א כ, ד.

ריח בוגדיו: ב"ר סה, כב. ברש"י שם.

א"ת שושנים אלא ששונים: שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. רעד, א. וראה באוה"ת פ' ראה ע' תשפה הביאור.

בד"ה ואכלת ושבעת וברכת: לעיל פ' עקב יד, ד ואילך. באוה"ת כאן מציין לפ"ג ופ"ד שם.

ומל ה"א את לבבך ואת לבב: דברים ל, ו.

ר"ת אלול: בעה"ט שם. וכ"ה באבודרהם ס' תפלת ר"ה. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א. ר"ח שער התשובה פ"ד (ד"ה עוד). של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א) ועוד" — לקו"ש חכ"ט ע' 170 הערה 29 וראה בפנים שם.

לבוא לבחי' פנימית הלב: שזהו עבודת האהבה. ועיג"כ לקו"ת [— ראה] יט, א (בהקיצור לפ"ג. וראה שם בפנים המאמר). וראה אוה"ת [— פ' נצבים] ע' א'רכג.

י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן: פע"ח ש' עולם העשי' פ"ו. מ"ח מס' תפילת העשי' פ"ט. הרשב"ם (ב"ב קיא, א ד"ה מדין) וכן הכריתות גרס ”נדרשת בהן" אבל לא כן היא גירסתנו (סה"מ תש"ח ע' רסה בהערה).

י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הם מבחי' י"ג מדה"ר: ראה בסה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' דש בשם הרב המגיד נ"ע.

ורחמנא אמר: ב"מ (ג, ב) ואמר רחמנא. ר"ה (ו, ב. טז, סע"א) [רחמנא אמר]. כו, א [דרחמנא אמר]. סנהדרין לו, א [ואמר רחמנא]. מב, ב [ואמר לי' רחמנא]. מג, א. נא, א. עד, א [אמר רחמנא]. צ, א [דרחמנא אמר]. חולין יא, א [דאמר רחמנא]. [כ]. ועוד.

והדרת פני זקן: ויקרא יט, לד.

זה שקנה חכמה: קידושין לב, ב.

כי הן י"ג ת"ד: ראה פע"ח ש' סליחות, פ"ד.

ביאור ע"פ אני לדודי: בוך 1101 גוכתי"ק רשום על המאמר: ביאור הרועה בשושנים כו'.

אכילה . . של מצוה . . סעודת שבת: ראה שו"ע או"ח רסרס"ב.

כולו סג יחדיו: תהלים נג, ד.

איהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

שעד ברוך שאמר הוא עולם העשי': פע"ח ש"ו פ"א. מ"ח מס' תפלת העשי' ומס' תפלת היצי' רפ"א.

שעקימת שפתיו הוה מעשה: סנהדרין סה, ב.

הנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שער כ"ו — תניא פרק לז. תו"א ביאור מאמר כ"ק אדמו"ר הצ"צ (נדפס בסוף תו"א).

אשת חיל עט"ב: משלי יב, ד.

בחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.