תקעו בחודש: נאמר בסוף שנת תקס"ד שבת שלפני ר"ה או בש"ש תקס"ה — ראה להלן ברשימת הכתבי-יד, וברשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ד הערה 95. הנחת כ"ק אדה"א מהמאמר נדפס בסידור רלד, א. ביאור שם רלה, ג. וראה עוד ביאור באוה"ת ר"ה כרך ו ע' ב'תמח. וראה במ"מ לשם. בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כז, ב. וראה ד"ה זה במאמרי אדה"א ע' א'תתקעט בארוכה. הגהות למאמר זה נדפס באוה"ת ר"ה ע' א'שסא. עוד הגהות ע' א'שפ. ראה גם ד"ה זה בעטרת ראש מט, ב. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שמא.

תקעו בחודש שופר . . כי חק: תהלים פא, ד-ה.

כל החדשים נק' חדשי השנה: שמות יב, ב. ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שנב שמציין לכאן.

בחי' עולם שנה נפש: ראה ס"י פ"ג וזהו ”יסוד כל ס"י". ראה באוה"ת יתרו ע' תתטז. באוה"ת ע' א'שסא הגהה לכאן.

בפרדס בעה"כ ערך שנה: ראה הלשון באוה"ת ר"ה ע' א'תמד, ושם מציין שזהו מהזהר פ' תצא דרע"ז. וראה גם באוה"ת שם ע' א'שנג דשם מבאר ענין י"ב בקר. וראה גם באוה"ת פ' בשלח ע' תקכח. פ' יתרו ע' תתיז.

והים עליהם מלמעלה: מ"א ז, כח. [ב].

בד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סח, א. ואולי הכוונה לדף, סח, ג. וראה אוה"ת פ' בלק ע' תתקמח.

ברבות באיכה ע"פ סכותה באף: ג, לה שערי תשובה פתוחים לעולם.

ובפ' ואתחנן דרפ"ט ב': שער תשובה לעולם פתוחים.

חיות כללי אחר: ראה אגה"ק סי' ד.

דרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

אלו עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ.

מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג. ראה אוה"ת בראשית כרך ב תכג, א.

עולמים לשון העלם: לעיל ר"פ שלח. וש"נ בהמ"מ.

שקודם התהוות העולמות הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג.

בביאור ע"פ מנורת זהב: לו, א השתלשלות של הקו נמשך מבחי' אחרונה הארה מצומצמת מאד.

גם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

אתה הוא ראשון: נוסח התפלה.

דכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

המלך המרומם לבדו מאז: ברכת יוצר.

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

לאהפכא חשוכא לנהורא: ראה זח"א ד, א.

יתרון האור הבא מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.

בס"פ תצוה קפ"ז סע"א: ראה אוה"ת פ לך לך פג, א. ונזכר גם לעיל פ' שלח מז, א.

ועמ"ש סד"ה וידעת היום: ראה לעיל פ' ואתחנן ח, סע"ד ”וצריך להיות וידעת . . בבחי' אתכפיא ומאתהפכא שיקויים ואת רוח הטומאה . . שזדונות יהיו כזכיות".

בריש הורמניתא דמלכא: זח"א טו, א.

תחלת בריאת העולמות . . במעשה התחתונים: אולי הכוונה למ"ש בע"ח ש' הכללים פ"ב. שי"א רפ"א. שט"ל ד"ב.

כי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

הוא בבחי' הסתלקות בתחלת ליל ר"ה: ראה פע"ח ש' ר"ה, פ"א ואילך. מ"ח מס' ליל ר"ה. בלקו"ש ח"ט ע' 220 הערה 20 מציין שכאן כ' ”בתחלת ליל ר"ה" ובאגה"ק סי' יד (קכ, ב) ”מסתלק לשרשו בכל ערב ר"ה־ מסתלק בערב ר"ה" אבל שם (קכא, רע"א) ש”מסתלק בליל ר"ה". וראה בד"ה שה"מ ממעמקים תש"ג איך יש חיות וקיום העולמות עד תקיעת שופר וראה שם פרק טו (בד"ה טוב טעם) ע' 38 שבר"ה עולה ומסתלק פנימיות המלכות וחיות וקיום העולמות הוא מחיצוניות המל' ע"ש ובלקו"ש ח"ט ע' 220.

אם ראוי הוא לכך: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שנד.

ר"ה הוא יום הדין: ר"ה טז, א.

בד"ה יונתי בחגוי: לקמן שה"ש יז, ב.