הוד והדר לבשת: תהלים קד, א.

וממשלתך בכל דוד ודור: תהלים קמד, יג.

סומך ה' לכל הנופלים: תהלים קמה, יד.

א"ת ידיך אלא יודי"ך: הקדמת ת"ז (ז, ב. קו, א). [כ].

בד"ה כי ההרים ימושו: לקמן תצא מ, ג.

דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א.

טעמי המצות שיתגלו לעתיד: ראה רש"י שה"ש א, ב.

תקנו חז"ל לברך קודם כל מצוה: פסחים ז, ב.

רמ"ח פקודין רמ"ח דמלכא: זח"א (קע, ב). וע' בסש"ב ח"א (פכ"ג) ב' התיקונים. וע' (ת"ל) עד, א. [כ].

שהמשכת קדש העליון . . הוא במצותיו: ראה לעיל במדבר יג, ד. לקמן שה"ש יח, ג.

בד"ה והיה לכם לציצית: לעיל פ' שלח מד, ד.

סד"ה בשעה שהקדימו: לעיל פ' במדבר יד, א.

מצות צריכות כוונה: ראה ברכות רפ"ב. וש"נ.

בד"ה ועתה יגדל נא: לעיל פ' שלח לט, ג.

נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.

לסעי' ב: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שעא.

עבר עבירה אחת קנה . . בפרקי אבות: פ"ד מי"א.

וזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

אם רחץ ה': ישעי' ד, ד.

מחה והעבר פשעינו: תפלת יוהכ"פ.

והרשעה כולה בעשן תכלה: תפלות די"נ.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

צעק לבם: איכה ב, יח.

ברבות בקהלת: ספ"א.

בזהר שמות ד"כ ע"א: ”גדולה צעקה מכיון שצעקה היא בלב הה"ד צעק לבם אל ה'".

ולכן אין צעקה זו אלא בלב: ראה באוה"ת ר"ה ע' א'שעה. ובדרך מצותיך קנד, א ואילך.

הלוך וגעו: שמואל-א ו, יב.

וכמעשה דר"א ב"ד שגעה בבכי': ע"ז יז, א. נתבאר בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קו ואילך. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שפב.

ע"פ כי תקנה עבד עברי: תו"א עה, ד. בורא הוא התהוות יש מאין שזהו למעלה מדרך סדר השתלשלות.

ועי' בפע"ח בכוונת קונה הכל: שער העמידה פי"ד.

במקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב.

דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

והענין כי רצון העליון יש לו ב' בחי': באוה"ת פ' תבוא ע' תתשלב מציין לכאן וז"ל ”שרצון העליון יש לו ב' בחי', הא' המלובש בחכמה כו', והב' מה שאינו מלובש בחכמה ונק' רעוא דכל רעוין ומשם נמשך הסליחה וזהו סלח לנו כי חטאנו". וראה בסידור דף קנח, ד. אוה"ת ענינים ע' קפב. אוה"ת בראשית כרך ד ד"ה ראה ריח בני סעי' ד.

וכמשל הנהר הנחרב: ראה אוה"ת עקב ע' תקצב. פ' תבוא ע' תתשח.

ועמ"ש סד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, ד ”שע"י אתעדל"ת אתעדל"ע לעורר רצון העליון, רעוא דרעוין והתגלות בחי' ה' המקור אל הי"ג אדה"ר".

כי עמך הסליחה: תהלים קל, ד.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י .

והנה גילוי בחי' זו ורצון זה: ”דפי' רצון זה היינו המשכת כתר כו' מה שלמעלה גם מחב"ד" — אוה"ת ש"ש ע' א'תסג.

בר"ה שהוא בחי' ראש וגלגותא דחפיא על מוחא: ראה באוה"ת סידור ע' רצא. כנראה שהכוונה שם לכאן.

פי' תקעו תקיעה הוא קול פשוט: באוה"ת ר"ה ע' א'שיט מציין לכאן ע"ש.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

שמעה בקולי: תהלים קל, ב.

שמעה . . מה שבתוך קולי: ועל"ק (סג, ב) עזה"פ. [כ].

בדבר ה' וברוח פיו: ראה תהלים לג, ו.

שופר שהוא ענין שפרו מעשיכם: ראה מדרש תהלים פא, ד. ויק"ר פכ"ט, ו. סידור רלה, א. יהל אור תהלים ע' רפח. רפט. רצב. ועוד.

שפרה שמפרת את הולד: סוטה יא, ב. הובא ברש"י שמות א, טו.

ומבואר במ"א ע"פ לך לך: תו"א ר"פ לך לך. וראה באוה"ת פ' שמות כרך ז ע' ב'תק שמציין לתו"א הנ"ל ומוסיף ”ע"ש היטב".

וברבות פ' שמות פ"א: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרעג.

ובקהלת בפסוק טוב שמן: ראה בארוכה באוה"ת פ' שמות כרך ז ע' ב'תק.

והרמב"ן פי': באיוב ע"פ הנ"ל.

בעבר הנהר: יהושע כד, ב.

היוצא מעדן: בראשית ב, י.

כמ"ש בפ' אמור צ"ט א': ראה גם לעיל פ' בחקותי מו, ד. דשופר הוא מעבר הנהר.

והיינו מבחי' מקור התענוג עליון: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' ב'תתמה כנראה הכוונה לכאן ”כמ"ש במ"א בענין כוונת השופר שהוא ג"כ ענין המשכת תענוג העליון" ע"ש.

עלה אלקים בתרועה: תהלים מז, ו.

תרועת מלך בו: במדבר כג, כא.

ויהי בישורון מלך: דברים לג, ה. ראה אוה"ת עקב ע' תריג.

יחד לבבינו: ברכת ק"ש של שחרית.

בד"ה מי מנה עפר יעקב: לעיל פ' בלק דף סז, ג ואילך.

סד"ה ולא אבה: לעיל תצא לט, ד.

סד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחר כז, ג.

בעילוי אחר עילוי מר"ה ועד יוהכ"פ: ראה סידור רלה, ב. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט.

בנעילה הוא גמר העליות: פע"ח שער יוהכ"פ פ"ה. מ"ח מס' יומא פ"י.

לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

ושאבתם מים בששון: ישעי' יב, ג.

שהו"ע ניסוך המים בחג: סוכה מח, א-ב.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

נפשו האלקים שהיא המושלת בקרבו: ראה ברכות סא, ב.

הטריפני לחם חקי: משלי ל, ח. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'לח. וראה גם אוה"ת פ' חקת ע' תשסו שמציין לכאן. פ' חקת כרך ה ע' א'תרלו.

חק לשון קביעות: ”כמו כי חק לכהנים מאת פרעה" — אוה"ת חוקת ע' תשסח.

חק לשון חקיקה: נתבאר באוה"ת פ' חוקת ע' תשסו ואילך.

גליף גליפו בטהירו עילאה: זח"א טו, א. ראה הביאור באוה"ת ר"ה ע' א'שפד ובכרך ו ע' ב'תנא ואילך.

בחי' אותיות שבחקיקה: ראה אוה"ת נצבים ע' א'קצו.

ע"פ וכעצם השמים לטהר: אוה"ת ר"ה ע' א'שפד.

יעקב יו"ד עקב: ראה קה"י ערך יעקב.

לאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

ואלמלא הקב"ה עוזרו: קידושין ל, ב.

משפט דאיהו רחמי: זח"ג פה, ב. וראה מא"א אות מ, סק"ה וביאיר נתיב שם.

(ועיין ברבות: בכת"י מהמאמר שנכתבו בלי הגהות ליתא מכאן עד סיום המאמר, וכנראה שזהו מהצ"צ, ולכן אפשר שהסוף מוסגר צ"ל בסיום המאמר.

ולכן נקרא החדש תשרי אותיות ישרת: וכ"ה בהנחת כ"ק אדה"א ממאמר זה בסידור שער ר"ה רלה, ג. ובאוה"ת דברים כרך ו ע' ב' תג. וראה שם ע' ב'שלו.

ישרת לבב: מ"א ג, ו. [כ].

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

תקעו בחדש: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תיד. ”בכותרת שבת שלפני ר"ה פ' נצבים". ושם ע' תיז כתב כ"ק הצ"צ על הדרוש ”זה הדרוש נמצא ג"כ בלקו"ת תקעו בחדש דרוש הב'". ביאור, באוה"ת ר"ה כרך ו ע' ב'תנב. וראה שם ע' ב'תנה בד"ה ענין יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת כ' ”יש להקדים קיצור מהדרוש ע"פ תקעו בחודש שבלקו"ת דרוש השני שעל פסוק תקעו בחדש". וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' שלא. וראה גם ד"ה תקעו בחודש (סה"מ תרכ"ז) סעי' ו. באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תא בד"ה תפלה לעני כ' הצ"צ תוכן המאמר. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה תקעו פר"ת.

תקעו בחדש שופר: תהלים פא, ד.

זה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

בכ"ה באלול נברא העולם: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.

שמתחלה עלה במח' לברוא במה"ד: ב"ר יב, טו. זח"א קפ, ב. רש"י ע"פ בראשית.

אלקים מדת הצמצום: ראה ב"ר רפי"ד.

שלשון ברא נופל על דבר שהוא נברא יש מאין: רמב"ן ע"פ בראשית ברא.