נברא יש מאין: ראה סה"מ תרס"ה ע' רנז. סה"מ תרס"ח ע' קצ. בענין בריאה יש מאין המבואר כאן ראה בספר הליקוטים מאמרי הצ"צ ערך יש מאין.

כולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא. הרי השגות הנשמות בג"ע העליון נק' יש להיותם קרובים אל האלקי' יותר, מפני שכל מה שיורד ויתמעט אור שפע אלוקי ביותר הרי יותר יתהווה הנברא בבחי' ריחוק וצמצום כידוע" — סה"מ תקס"ח ע' תיד.

כי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב. וראה יהל אור ע' ש ואילך.

לע"ל הקב"ה מוציא חמה: ע"ז ג, ב. נדרים ח, ב. זח"ג יז, א.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

חכמים נק' עיני העדה: ראה במדבר טו, כד. שהש"ר פ"ז [ד, ב]. ת"ז תכ"א (נ, ב). [כ]. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' רסד. אור התורה להה"מ (הוצאת קה"ת) נג, א ובהוספות להערות וציונים שם.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

השמים החדשים והארץ החדשה: ישעי' סו, כב.

ר"ל שאף גם המשכת גילוי הזיו . . בבחי' יש מאין: ראה סה"מ תער"ב ח"ב ע' תרנד. ושם: ובאמת גילוי הקו הוא בחי' גילוי מהעלם . . רק שזהו כמו יש מאין שבמקורו הוא בבחי' אין ובהתגלות ע"י הצמצום הוא בבחי' יש כו'. וראה תרס"ו ע' קלט-מ. המשך תער"ב ח"א ע' תצט.

וראה בארוכה בד"ה ויהי בימי אחשורוש תרס"ט שכ': ”ומה שמבאר בלקו"ת בהג"ה דתקעו דרוש הב' בענין שאור הקו הוא יש מאין יתכן גם לגבי בחי' חיצוניות האור כו', וי"ל שז"ע מה שהקו יש בו ב' הפכים והוא מה שבא בבחי' מדה וגבול ועושה מעומ"ט בכל הספי', וכמו"כ התכללות כל הספי' ויחודן הוא ע"י הקו וכמא' אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון כו', והיינו לפי שאור הקו עם היות שהוא המשכה שבבחי' מדה וגבול מ"מ הוא בבחי' קירוב ודביקות עם האוא"ס שלפני הצמצום שבבחי' בלי גבול והוא כעין גילוי ההעלם כו' ומשו"ז נעשה ע"י בחי' יחוד והתכללות הספי' זע"ז כו', וכ"ז הוא בבחי' חיצוניות האור דאוא"ס שלפני הצמצום דהיינו בכללות בחי' האור השייך אל העולמות, דאור הקו הוא בבחי' קירוב ממש לגבי בחי' ומדרי' זו, וכבר נת' דהאור הזה אינו ממש כמו שהי' לפני הצמצום ומ"מ הוא אותו המהות כו')". — סה"מ תרס"ט ע' קמט. וראה גם סה"מ עטר"ת ע' רמ. ובסה"מ אעת"ר ע' יד. ובסה"מ תש"ח ע' 162.

והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

היש ה' בקרבנו: שמות יז, ז.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

בד"ה ואתחנן: לעיל פ' ואתחנן ב, ב. ראה במ"מ לשם.

וכך היו כלולים . . (ופירוש שהעולמות: ראה בסה"מ תקס"ג ח"א ע' תז דשם מפרש דהבריאה יש מאין הוא גילוי ההעלם, ומציין שם (וכ"ה באוה"ת סידור ע' רכ) ”וזהו היפך מ"ש בלקו"ת בד"ה ואתחנן פ"ב דגילוי ההעלם זהו סדר השתל' עו"ע, ואין זה דבר חדש, אבל החידוש יש מאין זהו מה שלא הי' כלול תחלה בכח המוצאו כ"א התחדשות ממש . . וע' בד"ה תקעו בחדש שופר דרוש השני פ"א משמע כמש"כ גבי וכך הי' כלולים כל העולמות והברואים במאצילן כו', ושם הגהתי לישב זה, ואולי נתכוין במש"כ לתרץ הקושיא דהתחדשות הבריאה זהו שינוי רצון ע"כ שהיו כלולים תחלה במקורן, אבל כ"ז דוחק". ראה אוה"ת ענינים ע' קכח, אוה"ת סידור ע' רכ ע"ש. וראה לעיל פ' אותחנן ב, ב במ"מ לשם.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

בביאור ע"פ יונתי: לקמן שה"ש יז, ג.

ועד"ז היו העולמות: ראה אוה"ת בראשית כרך ז ד"ה נר חנוכה.

ממזל המכה בו: ראה זח"א רנא, א.

גבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

הכסיל בחושך הולך: קהלת ב, יד.

כי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ג.

בד"ה וירא ישראל את היד: תו"א סא, ד ואילך.

בד"ה יונתי: לקמן שה"ש טז, ד.

ובד"ה האזינו השמים: לקמן עא, ג ואילך.

יתרון האור מן החושך: קהלת ב, יג.

נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ע' ד"ה לא הביט בפ' בלק (ע, ג). וש"נ. [כ].

ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

דאית' במדרש בי' לבושים: ע' חגיגה (יב, א) בעשרה דברים. וע' ס"פ ואתחנן רבה ובפסדר"כ סוף שוש אשיש ובפיוט יום א' דר"ה אחר ברכו ד"ה מלך אזור גבור . . מלך בעשרה לבושים. ובמדרש תהלים (צ, ג) שבעה לבושין, יעו"ש. ועל"ק שה"ש (מט, ד). המדרש ל"מ רק הובא בס' חרדים פ"ו ובס' הגרד"ל במבוא שלו להפרדר"א או"ז סד"ה הראשונים ז"ל [יג, סע"ד] [כ].

כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה, ע"פ לבוש הבדים.

אין מלך בלא עם: ס' החיים פ' הגאולה פ"ב. עמה"מ ש' שעשועי המלך רפ"א. בחיי וישב לח, ל. וראה פדר"א פ"ג.

שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

וממשלתך בכל דור ודור: תהלים קמה, יד.

שביום ברוא אדה"ר קיבל . . ולא היה גילוי מלכותו: ר"ה לא, ב. הקטע מובא באוה"ת ר"ה ע' א'שלה ושם מביא ”וכ"כ המפרש סוף מס' תמיד וז"ל ”בשישי שבו נשלם מעשה בראשית ונברא האדם ג"כ שמבין גדולת הבורא יתעלה אומר ד' מלך גיאות לבש" עכ"ל. וע' בפ"ב דעכומ"ז דכ"ד סע"ב" עכ"ל באוה"ת שם.

וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

יהי אור, יהי רקיע, תדשא הארץ: בראשית א, ג. ו. יא.

ואין עוז אלא תורה: שהש"ר ב, ג. זח"ב נח, א. צד, א. זח"ג רסט, א. תנחומא וזאת הברכה ד. וראה זבחים קטז, א וברש"י שם.

ה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

ברבות סדר וארא פרשה ח': ראה יהל אור ע' שלח ”ומהו לבושו של הקב"ה עוז שנאמר לבש ה' עוז התאזר".

ובזח"ב ס"פ יתרו: צד, א. ”מפרש לבש ה' עוז על מ"ת" — יהל אור ע' שלח.

בטל רצונך: אבות ב, ד.

סור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

ולכן אומרים בכל מצוה: ראה פע"ח שער הזמירות ספ"ה, ס' הליקוטים ס"פ ראה. שער רוה"ק (יב, ב בדפוס ירושלים תער"ב). כסא מלך להקדמת ת"ז ד"ה ואי תימרון. שער הכולל פ"ו סק"ב — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ב ע' כז. ראה לעיל פ' ואתחנן ט, א ובמ"מ לשם. וראה לקמן סא, ב בענין קודם התפלה. ובארוכה מאמרי אדה"א כאן ע' תתקפט.

קוב"ה ושכינתיה: ראה דרך מצותיך קיט, א.

ולית מח' תפיסא בי': ת"ז בהק' (פתח אלי').

מצות צריכות כוונה: ברכות יג, א.

מצות המלך: נסמן לעיל נא, א.

ואברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל. זח"ב קיח, א ובכ"מ.

ואהבת את ה"א בכל לבבך: דברים ו, ה.

לפום מה דמשער בלבי': זח"א קג, א-ב.

בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

אך הנה המשכת כללית . . והתחתון צריך לעלות: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'רצח סעי' ב.

שו"ה למשל — למטה: ע' לעיל רד"ה ואתחנן [ב, ב]. וש"נ. [כ].

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

רוח אייתי רוח ואמשיך רוח: ראה זח"ב קסב, ב.

ממארי דחושבנא: ראה זח"ג קעח, א.

בכתבי האריז"ל: ראה לעיל כי תצא לז, ד. נצבים מה, ד.

שהבכיה היא לנשמתו: ”שהבכיה (בר"ה ויוהכ"פ) היא לנשמתו כו' ישרדה ממקום כבודה ונתגשמה" ד”הגשמה" זו (שע"י ירידתה בגוף) היא טבע שהטביע הקב"ה. ולהוסיף שאין לומר שהכוונה בזה שהטביע הקב"ה טבע זה הוא בכדי שהאדם ישנה את הטבע (ויבטל את ההגשמה) — כי לפי"ז הצ"ג הי' בודאי מתקן זה מכבר (לפני ר"ה ויוהכ"פ), ומזה שלא תיקן זה מקודם, מוכח שעד עכשיו לא הי' זה ביכלתו, וביטול ”הגשמה" זו היא רק ע"י הבכי' בר"ה ויוהכ"פ (ובכל שנה, הוא יוצא מ”הגשמה" דקה יותר). וראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 209 ואילך. ואכ"מ" — ד"ה שובה ישראל הב' תשל"ז הערה 41. (סה"מ מלוקט ח"ד ע' יח).

מים התחתונים בוכין: בחיי ויקרא ב, יג. מדרש עה"ד א. ת"ז (ת"ה) די"ט, ב. [כ].

כדאי' במדרש: ב"ר (פ"ה סי' ג [ד]), ושם אי' בבכי', אך העץ יוסף מביא ב' אב"ן ש"ט[?] פ' ויקרא בדרשותיו שנק' ב' ”מים הבוכים", יעו"ש.

תקיעה . . ושברים . . ותרועה: ראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תה.

גנוחי גניח וילולי יליל: ר"ה לג, ב.

תרועם בשבט ברזל: תהלים ב, ט.

ותרועת מלך בו: במדבר כג, כא. ראה אוה"ת פ' בלק ע' תתקצ. וראה לעיל פ' בלק עב, ב ב' פירושים.

ויעבור ה' על פניו: שמות לד, ו.

עשרה שמות: ע' במג"א [מגן אבות בארדיטשוב תרס"ב] פ' פנחס ואמרת הוי' ס"ב ז' שמות שא"נ נק' מדות ונק' כינויים ושם הוי' נק' שם העצם . . שמאיר בהמדות ועד"ז כאן. וע' זח"ג (ערב, ב) ז' שמות שאנ"מ. וע"ל בהר (מב, ב). [כ]. ראה פרדס ש"א פ"י. ש"כ פ"א ואילך. תו"א בא ס, א. לקו"ש חכ"א ע' 195 הע' 60.

יאר ה' פניו: במדבר ו, כה.

למחר לקבל שכרם: ע"ז ג, א.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

עתיד הקב"ה לעשות מחול: שלהי תענית.

הנה אלקינו זה קוינו לו: ישעי' כה, ט.

ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה: משלי לא, טו.

הטריפני לחם חוקי: משלי ל, ח.

נק' בנים למקום: אבות ג, יד.

ברא כרעא דאבוה: ע"ח שער פרקי הצלם פ"א. יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי.

בני בכורי: שמות ד, כב.

ויעקב נק' בחי' עבד: ישעי' מד, א-ב. ראה לעיל פ' בלק ע, ג.