שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

והי' ביום ההוא: הנחה אחרת בסה"מ תקע"א ע' ערב בכותרת: ”תורה שנאמרה שבת שלפני ר"ה שנת תקע"א לפ"ק". הגהות וביאורים למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה. א'תט. שם כרך ה ע' ב'עז (המאמר בשינויים ותוס' הגהות). שם ע' ב'פו. כרך ו ע' ב'תצא. וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפח. נתבאר גם בד"ה זה — תשכ"ח (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ו ע' ג ואילך). תשמ"ב.

והי' ביום ההוא יתקע: ישעי' כז, יג.

דמאי מעליותא דשופר גדול: ראה גם באוה"ת ר"ה ע' ב'עז. ד"ה והיה ביום ההוא תשמ"ב.

ואד' ה' בשופר יתקע: זכרי' ט, יד.

וקושיא זו מבואר בזהר פ' ואתחנן (דרס"ו ע"ב) וע"ש: ”מה לון ביה אי הוא רב או זעיר כו' ותירץ שההמשכה הוא מבחי' עליונה יותר" — אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקצג. וראה ביהל אור ע' קמח ושם מפרש ”כי שופר דעכשיו שיעורו רק טפח לפי שמקור ההמשכה מבחי' יו"ד דשם הוי' והיו"ד צמצום כו', אבל לע"ל התגלות כתר עליון שמו הגדול, ועי"ז יהי' עליות המל' ולא בבחי' הנה טפחות כו', כ"א אורך ימים נתת לו וזהו ע"י שופר גדול דוקא". וראה שם ע' תנ עוד פי'.

ויצא פ' ע': ראה לקמן ס, ג.

ענין השתחואה פ' וירא פנ"ו: ראה לקמן סוכות פב, ב ובמ"מ לשם.

בר"ה אנו אומרים זה היום: בתפלת מוסף.

ולכאורה יש כאן סתירה: ראה ד"ה והי' ביום ההוא — ר"ה תשמ"ב. ד"ה זה היום — כ"ט אלול תשמ"א.

ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

חדשים לבקרים: איכה ג, כג.

פסח שבועות סוכות הם כנגד ג' אבות: זח"ג רנז, ב. טוא"ח סתי"ז. מנורת המאור (לר"י אלנקאוה) ח"ב הל' ר"ח בשם ר' יהודא בן הרא"ש.

פסח: וע' ת"ז (קמח, א-ב. [תנ"ח צג, ג-ד]). [כ].

לושי ועשי עוגות: בראשית יח, ו.

חסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מ"ת בקול השופר: שמות יט, טז-יט.

אילו של יצחק: טואו"ח סי' תי"ז.

ויעקב נסה סכתה: בראשית לג, י ז.

תרין דרועין וגופא: ראה ת"ז בהקדמה שם.

ויוהכ"פ נק' ג"כ ראש השנה בכתוב: יחזקאל מ, א. נדרים כג, ב תוד"ה ואת. ראה לקמן סד, א ובמ"מ לשם.

וכ"כ בפע"ח: שער ר"ה ספ"א.

ונק' לכך ראש חדש שהוא חיות כללי לחדש: עטרת ראש שער ר"ה ספ"ב. ומרומז גם במשנה (ריש מסכת ר"ה): באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים — שרגל שבו הוא באמצע החודש (ראה גמרא שם ד, א) (ראה לקו"ש ח"ו ע' 409 הערה 4. שיחות ר"ח שבט תשמ"ו). — משיחת ש"פ עקב תנש"א.

אדם נידון בכ"י: ר"ה טז, א.

ע"פ ויגמול שקדים: לעיל קרח נה, ג.

ובפ' ראה ע"פ וברכך: ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשכב.

רק על שנה אחת: ראה לעיל נו, ב.

כי אלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד. ראה אוה"ת דברים כרך ה ע' ב'פט ואילך.

שששה אלפי שנין דהוי עלמא: ר"ה לא, א.

בתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג: ראה לקו"ש חכ"א ע' 450.

בר"ה שנק' חג שהחודש מתכסה בו: ר"ה ח, סע"א. לעיל מו, ב.

וע"י השופר והתפלות נמשך אור וחיות חדש: ראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לאגה"ק סי' יד.

ולכן . . ואעפ"כ הוא גם רק זכרון בלבד ליום ראשון . . באתעלד"ת תליא מילתא: מזה שהוא עכ"פ ”זכרון ליום ראשון", מובן שגם עכשיו ש”באתעדל"ת תליא מילתא" — ענינה של האתעדל"ת הוא שעל ידה נזכר ונתעורר בחי' ”חפץ חסד" שהי' ”ביום ראשון" (ראה בארוכה עט"ר שער ר"ה פ"י). — לקו"ש ח"ט ע' 190.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

יש שנה טובה ומתוקה: ראה בלקו"ש ח"ט ע' 370 בשם לקו"י אגרות ע' שיא טובה מצד החסדים, מתוקה מצד הגבורות שנמתקו.

ויעקוד אברהם את יצחק בנו: בראשית כב, ט.

אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

בד"ה ביום השמ"ע: ראה לקמן פב, א ואילך.

אמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, א.

כדי שתמליכוני עליכם: ראה לקו"ש ח"ט ע' 220.

לכאו"א כפום שיעורא לדילי': זח"ב קג, א-ב.

אין לך עשב: ראה ב"ר פ"ו, ו. זח"א רנא, א.

וגבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

ולכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג. וראה ג"כ ת"ז תי"ט. וראה הקדמת השל"ה בתחלתה.

אנא אמלוך: ע' נשא (כא, ד). וש"נ. [כ].

ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, ג.

כח הפועל בנפעל: ע' ע"ח ש' ס' אבי"ע (פ"ב) קרוב לסופו. וע' שלח (מז, א). וע' ת"ז (תי"ט) מ, ב. [כ].

המלך המרומם לבדו מאז: ברכת יוצר.

כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

קמי' . . כלא ממש חשיבא: זח"א יא, ב.

וע' בפרדס בעה"כ בערך זכירה: הלשון נעתק באוה"ת פ' יתרו כרך ז ע' ב'תשד ”זכירה ביסוד כי הוא המזכיר כל הדברים". וראה גם באוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

וע' בזהר בפ' ויקהל (דף רי"ש ע"א): מובן דזכרון הוא ביסוד — אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשה. וראה אוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

ובזהר פ' יתרו (דף ע' ע"א): בענין ספר הזכרון ספר דההוא זכרון — אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשה. וראה אוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

ובפ' ויצא (דקנ"ט, ע"ב): פי' ברחל זכירה שנמשך מהיסוד בחי' מזלא — אוה"ת בראשית פ' וירא כרך ד תשנב, ב. וראה שם תשנט, א.

דבר"ה תוקעים בשל זכרים: ראה ר"ה כו, ב.

וע' בזח"א בפ' ויחי . . עלמא דדכורא: אוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'פח. באוה"ת בראשית כרך ו תתשמב, ב מבאר הזהר בארוכה עם הגהות. נזכר גם לעיל בפ' מטות פב, ב.

בלב יש חיצוניות ופנימית: ראה לעיל במפתח ענינים מכ"ק אדמו"ר ערך לב. וראה גם תו"א ז, ב.

לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

חיצונית הלב ונק' רצון התחתון שהוא בחי' רעותא דליבא: ראה לעיל פ' בלק סז, ג. וראה גם אוה"ת ר"ה ע' א'שפח.

כמ"ש במ"א פי' מ"ש יפה את רעיתי: ראה לקמן שה"ש יג, ד ואילך.

וע"פ מי מנה: לעיל פ' בלק סז, ג.

מוח שליט על הלב: זח"ג רכד, א. וע' בסש"ב ח"א פי"ב [כ].

כידוע שעיקר המזונות הם בלב . . והמוח מקבל חיות מהלב: ראה לקמן שה"ש לג, ד. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקיח. פ' ואתחנן ע' רכא.

צור לבבי: תהלים עג, כה.

צעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

בזח"ב פ' שמות די"ט סע"ב ודף כ' ע"א ובפרדס בעה"כ ערך צעקה: נזכר גם לעיל מד, ב וש"נ.

מאור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

בע"ת בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

שאין צ"ג יכולים לעמוד במקומם: ברכות לד, ב.

לאתבא צדיקייא בתיובתא: זח"ג (קנג, ב). ועל"ק שה"ש (נ, סע"ב). [כ].

נהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.

דע את אלקי: דה"א כח, ט.

וכמארז"ל: ער"ח ש' התשובה (פ"ד) עיקר התשו' בכל לבבו (קלא, א). ושם (ספ"ז) מירוש' פ"ב תענית עה"פ וקרעו לבבכם אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעים בגדיכם כו', יעו"ש. [כ].

מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות פ"ד, מי"ז.

גנוחי גנח . . וילולי יליל: ר"ה לג, ב.