ובאו כו' והשתחוו לה': ישעי' כז, יג.

סד"ה וכל העם רואים: תו"א עד, ב.

וסד"ה השמים כסאו: תו"א בתחלתו.

בד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ו, סע"ד ואילך.

בר"מ פ' כי תצא (דרע"ז ע"א): ראה אוה"ת פ' בשלח ע' תל.

אשרי יושבי: תהלים פד, ה.

באשרי כי אשרוני בנות: בראשית ל, יג. ראה ד"ה והי' ביום ההוא תשמ"ב (ע' 7).

אשר קדשנו במצותיו: עת"ז (ת"ל) עד, ב. וריש (תט"ל). [כ].

ובזהר ויחי (דרמ"ז ע"א): הלשון עם הגהות בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשמ. וראה אוה"ת פ' ויחי כרך ב שפה, א. אוה"ת פ' שופטים ע' תתיח.

בד"ה ביום השמע"צ: לקמן פג, ג.

וזה לעומת זה: קהלת ז, יד.

ופי' האובדים . . ונשקע הניצוץ אלקות שבנפשו: בסה"ש תנש"א ע' 372 בשולי העמוד מציין ע"ז: ”להעיר ש”רוח הטומאה . . אינה מתאווה לשרות אלא בכלי של קודש במקום קדושה שנסתלקה משם כו'" (שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ת) סוס"ד, וראה בארוכה אוה"ח ר"פ חוקת" עכ"ל.

וישמן ישורון ויבעט: דברים לב, טו.

בד"ה כנשר יעיר: לקמן פ' האזינו עח, א ואילך.

ולא שמעו אל משה מקוצר רוח: שמות ו, ט.

ועי"ז יחרדו כו' שהוא בחי' ביטול והשתחוואה: בענין חרדה ראה מאמרי אדה"ז אתהלך ע' קכב.

ויחרד כל העם: שמות יט, טז.

אם יתקע שופר בעיר: עמוס ג, ו.

עיר אלקינו: ע"פ תהלים מח, ב.

למען הקים אותך לו לעם: דברים כט, יב.

כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר: הושע יא, ט.

נעשה לנו עיר ומגדל: בראשית יא, ד.

וע' בזהר פ' נח דע"ה: מובא גם בתו"א יא, ב. וראה הלשון במאמרי אדה"ז פרשיות פ' נח ע' סב. אוה"ת בראשית כרך ו תתרע, א. המשך זאת חנוכת המזבח תר"מ סעי' יד. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תקג.

כאברהם שקראו הר: ראה פסחים פח, א.

הלוך ונסוע הנגבה: בראשית יב, ט.

קדש הוא בחי' חכמה: מא"א אות ק, ס"ז.

בד"ה בהעלותך: ראה לעיל פ' בהעלותך לא, ג.

בירושלים יראה שלם: תוד"ה הר — תענית טז, א. ב"ר פנ"ו, י.

בירושלים יראה שלום שלימות היראה: . . אַז פון די ענינים אין שלימות היראה איז אויך, אַז די יראה איז בשלימות באַ יעדער אידן, און ווי מען זעט בפועל, אַז אפילו אַ קל שבקלים, בשעת עס קומט צו אַן ענין וואָס ער ווייסט אַז דאָס רירט אָן זיין אידישקייט, און נאַרט זיך ניט אַז ”עודנו ביהדותו" [ל' אדה"ז בתניא פי"ד (יט, ב)] איז ער זיך מוסר נפש אפילו אויף נאָר אַ מעשה (בלי אמונה) און אפילו אויף ערקתא דמסאנא (סנהדרין עד, רע"ב). — שיחת עשרה בטבת תשל"ט.

להודיע לבני האדם: תהלים קמה, יב.

אלף אלפים ישמשוני': דניאל ז, י.

לגדוד א' ולגדודיו אין מספר: חגיגה יג, ב.

הושיט אצבעו הקטנה ביניהם: סנהדרין לח, ב. יומא כא, ב. ראה לעיל פ' אמור לו, א. לקו"ש ח"י ע' 52.

הן הן גבורותיו: יומא סט, ב. יל"ש נחמי' רמז תתרעא.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

בד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ה, א.

וע' בזהר וישב (דקפ"ג סע"ב): ראה יהל אור ע' תפ.

והעברתם שופר תרועה: ויקרא כה, ט (בל' יחיד).

ובפ' אמור (דצ"ב ע"ב): ראה הלשון באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרו.

ויקרא (ד"ו ע"ב): ראה אוה"ת ר"ה ע' א'שנו דשם נתבאר ב' פירושים בקול השופר ע"ש.

ואתחנן (דרס"ו ע"ב): ראה הלשון באוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'פח.

ח"ב (פ"ג ב': ראה הלשון באוה"ת פ' בשלח ע' שעה.

עיקר מצות יובל לא הי' רק בבי"ר: ראה ערכין לב, ב.

בזמן שכל יושבי' עלי': שם.

כעיר שחוברה לה יחדיו: תהלים קכב, ג.

תוקעים ביוה"כ אחר נעילה: שו"ע או"ח סס"י תרכג ברמ"א.

בד"ה מקושש עצים: לעיל שלח מב, ד.

ברבות ויצא פ' ע': ראה לעיל פ' מטות פג, ד. פ' ראה ל, ד ובמ"מ לשם.

אדני אותיות דינא: זח"א (קיח, א). [כ].

והוי' עליהם יראה: זכרי' ט, יד.

בת"ז תיקון למ"ד (דע"ז ב'): וראה לעיל פ' ואתחנן ג, ב. הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקיח.

וברבות בא פט"ו: ראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקיח.

והי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

ארז"ל פ"ג דנדה (כ"ו א'): מובא גם ביהל אור ע' קמז. ראה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'רלא.

אף ידי יסדה ארץ: ישעי' מח, יג.

והם בחי' עשר ספירות במספר עשר אצבעות: בספר יצירה.

בלקו"ת מהאריז"ל ע"פ הנה טפחות: מובא ביהל אור ע' קמז תוכן הענין דכאן.

כוס גימטריא אלקים: בר"מ זח"ג (קמה, סע"א). [כ].

ארוממך אלקי המלך: תהלים קמה, א.

כי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

ובזח"ג שופטים (דרע"ג סע"ב): ראה באוה"ת בראשית כרך ב שלב, ב. בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'רלא.

סד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.

בד"ה נר חנוכה: תו"א מב, ג.

בד"ה קול דודי: לקמן שה"ש טו, ב.

אורך ימים נתת לו: ראה תהלים כא, ה.

להבין ענין הפסוק: נדפס בשינויים בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ושם מחולק לכמה מאמרים: א) ד"ה להבין פי' הפסוק מי א-ל כמוך, ע' קפג. ב) לה"ע התשובה, ע' תקפד. ג) ענין תשובה קדמה לעולם, ע' שכט. ד) להבין מ"ש ויעש דוד שם, ע' קל. ה) להבין מ"ש לב נשבר, ע' רט. ולפי הנסמן במאמרי אדה"ז הקצרים שם, מאמר זה הוא משבת תשובה תקנ"ו. ראה גם בהנסמן להלן בהמ"מ לפ' האזינו עח, א. קיצורים לד"ה זה באוה"ת דברים כרך ז ע' ב'תצב. חלק מהמאמר (מלהלן סא, א שו"ה בתחתונים) נמצא ג"כ בשינויים בס' מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תקסה ומתחיל: ושמרתם. באוה"ת תצוה ע' א'תרא ובאוה"ת ויקרא כרך א ע' קיב מציין לד"ה זה ”בדרושי עשי"ת".

מי א-ל כמוך: מיכה ז, יח.

א-ל הוא חסד: ראה ג"כ מא"א אות א, ס"פ.

חסד א-ל כל היום: תהלים נ, ג.

למים שיורדים: ע' תענית (ז, א). [כ].

עונותיכם היו מבדילים: ישעי' נט, ב.

וטהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג.

רבות ר"פ נצבים: פ"ח. בסה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' שו.

ובפ' בשלח (פכ"ו): אוה"ת נ"ך כרך א ע' תצב. בסה"מ תרכ"ו שם.

גדולה תשובה שמגעת: יומא פו, סע"א.

תשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א. ראה אגה"ת רכ"ד. זח"ג (קכג, א-ב) רע"מ. וע' מאו"א ע' תשובה סי' ס. [כ].

ולהבין זה צריך להבין מהות התשובה: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפד (הנ"ל).

ואיש בער לא ידע: תהלים צב, ז.

על אנשים יושבי אוהל ולומדי תורה: ראה לקמן סו, ג. ר"פ האזינו. ועוד.

שתורה שבכתב . . ה' עילאה ותושבע"פ היא ה' תתאה: ע' מאו"א מערכת תורה טו וריש מערכת ה, ס"א. [כ].

ארז"ל: פסחים נד, א. וש"נ. [כ].

ארז"ל שבעה דברים קדמו לעולם: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכט (הנ"ל).

עיקר התשובה היא בלב: ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ג. תניא פרק כט (לו, ב). לעיל נח, ד הערה וכמארז"ל.