Sources and References on Likkutei Torah, Rosh Hashanah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובני יעקב הם המקבלים מבחי' עקביים: ראה המשך בששה"ק ח"ב ע' תתקצב.
וכמציץ מן החרכים: ע"פ שה"ש ב, ט.
שהרוחניות היא בבחי' גסות ועביות: ראה בסה"מ תרע"ח בד"ה למען ידעו ע' לא: . . ואפי' הארה קטנה ביותר הבאה ע"י ריבוי צמצומים מאד, ה"ז מ"מ אלקות. ועמ"ש בד"ה להבין ענין מי א-ל כמוך בענין גסות הרוח כו', ואפשר י"ל דבחי' הארה אלקית שבאה בריבוי צמצומים ה"ז למטה במדרי' מבחי' גסות הרוח דנשמה להיות שזה בחי' פנימיות וזה בחי' חיצוניות כו'. ומ"מ צ"ע שהרי הנשמה נעשה בבחי' יש כו', ע"ש. וע"ע המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' שפז וע' תקנג. ח"ג ע' א'תסט וע' א'שנה.
נקרא ברע"מ בשם סרכות הריאה: בבוך 269 רעו, א בד"ה ענין תשובה קדמה לעולם (הנדפס במאמרי אדה"ז הקצרים ע' שכט-של), נמצא הגהת הרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין על התיבות ”ובר"מ נק' בחי' זו בשם סרכות הריאה": פ' צו דכ"ח וע' כ"י [כתב-יד] ד"ה למען תזכרו ע"ז.
ברע"מ . . דרכ"ז סע"ב: באוה"ת נ"ך כרך א ע' קסד מציין ”בענין כנפי ריאה צ"ל בלא סירכא" ע"ש שכתב שמכאן ”י"ל דכנפי הריאה המניפי' על הלב הלב הוא מל' וששה כנפי הריאה הם ששה כנפי השרפים שהם המעלים את המל'".
והעצה היעוצה לזה: ראה סה"מ תרס"ט ע' קיח ואילך.
בזוהר פ' שלח (דקס"ח א'): ראה תניא פ' כט. וראה באוה"ת פ' חקת ע' תתל.
מתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי: דברים כט, יח.
לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה: תהלים נא, יט. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רטו.
וכי ס"ד שהלב נשבר ונדכה: באוה"ת פ' חוקת ע' תתלו מציין לכאן. וראה שם גם ע' תתנח.
מרום וקדוש אשכון: ישעי' נז, טו.
בפ' עקב סד"ה ארץ הרים ובקעות: לעיל יח, ב.
לשארית נחלתו: ראה גם אוה"ת בראשית צ, א.
נחלת יעקב: ישעי' נח, יד.
ויעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.
והי' שארית יעקב: מיכה ה, ו.
נחלה עבר על נפשנו: תהלים קכד, ד.
החסד נמשל למים: ראה מא"א אות מ, סט"ז.
ומים מנתקין סרכות הריאה: ביצה מ, סע"א.
שיר המעלות: נאמר בשנת תקנ"ה — ראה להלן ברשימת הכתבי-יד. הנחה אחרת במאמרי אדה"ז — כתובים ח"א ע' קטז.
שיר המעלות ממעמקים: תהלים קל, א.
ניתקן לומר בעשי"ת: כמבו' בפע"ח [תפלת] ר"ה (פ"ז) ב' הרמ"ע מפאנו מענין העשרה עומקים בעשי"ת. וע' זהר אחרי (סט, ב). וע' במג"א [שו"ע או"ח] (סי' נד, סק"ב). [כ]. ראה גם בהנסמן בס' מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תתמא.
בזח"ב בפ' בשלח (דס"ג ע"ב): ראה אוה"ת שה"ש ע' מ. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעז.
כי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.
חלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.
בביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל ויקרא ד, ב. וראה שם בשם מהר"ל מפראג.
השמים כסאי והארץ: ישעי' סו, א.
שהוא מדרגה התחתונה: בין ב' המדרגות שבנשמה ראש ורגל. עיין באוה"ת פ' שמות ע' לז שמציין לכאן, וכן מציין לכמה מקומות בדא"ח. וראה גם אוה"ת כי תשא ע' א'תתסב.
שהיא שרפרף: ראה חגיגה יב, א.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
הי' הוה ויהי': פיוט וכל מאמינים.
בע"מ נברא העולם: אבות רפ"ה.
יהי אור ויהי כן יהי רקיע ויהי כן: ראה בראשית א, ג-ז.
באריכות ע"פ השמים כסאי: תו"א א, ב.
בחי' יחידה: ב"ר יד, ט. ראה אוה"ת בראשית ח"ג תעט, א.
בכל מאדך: דברים ו, ה.
בד"ה כי המצוה הזאת: לעיל פ' נצבים מה, ד ואילך.
וישב יעקב בארץ מגורי אביו: בראשית לז, א.
ויברא את האדם בצלמו: בראשית א, כז.
בד"ה ציון במשפט תפדה: לעיל פ' דברים א, א.
בד"ה כי תצא: ראה לעיל פ' כי תצא לו, ד.
יעקב יו"ד עקב: ע"ל (סב, רע"א). וש"נ. [כ].
יו"ד הוא חכמה: ראה קה"י בערכו.
סד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פ' כי תשא.
בד"ה לא הביט און: לעיל פ' בלק.
ישראל לי ראש: לקמן מציין לכמה מקומות בדא"ח.
כענין שמשא . . בבחי' ישראל: מובא בד"ה ציון במשפט תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנב) הערה 17.
הכרת תכרת הנפש: במדבר טו, לא.
בד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ה, ד.
ובד"ה ביום השמע"צ: לקמן פג, ב.
שובה ישראל עד ה' אלקיך: הושע יד, ב.
כי כשלת בעונך: הושע שם.
הרשעים בחושך ידמו: ש"א ב, ט.
עון עקבי יסובני: תהלים מט, ו.
עונותי עברו ראשי: תהלים לח, ה.
שמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. רש"י בראשית מא, טו.
שמע והבן: ל' זח"ג (קלח, ב). וע' בפ' שלח — פ' נסכים (מ, ג). [כ].
אלקינו . . כחנו וחיותנו: עבד"ה מה טובו קרוב לסופ"א [עג, ב]. וע"ע בפינחס (פ, א). ושם [מסעי] (צא, ג). וע"ע בואתחנן (יב, ג). וכאן (סג, א). [כ].
יש בן שיכול למס"נ: ראה זח"ג רפא, א. אוה"ת פ' משפטים ע' א'רסח.
וגם אינו מחויב ע"פ הדין: וראה טושו"ע סר"מ, ס"ה.
חייך קודמין: ב"מ סב, א.
אבידתו ואבידת אביו: ב"מ לג, א.
אך הנשמה אינו כך רק כולא חד ואינה נפרדת ממנו ית' כלל: שמזה משמע, שהחיוב דמס"נ על קדה"ש הוא גם מצד זה שבנ"י הם בנים להקב"ה (מכיון שאינם נפרדים). ועיין בתניא ספכ"ד: אפי' בעבירה קלה כו' גזירת הכתוב הוא (דלכאורה משמע דגזה"כ הוא ביהרג ואל יעבור — אף שי"ל דיעבור פ"א כדי שישמור פעמים הרבה). — לקו"ש חי"ז ע' 394 הערה 54.
בד"ה אלה פקודי: לעיל פ' פקודי ד, א.
בד"ה וכל בניך: לעיל פ' ראה.
ובכל נפשך במס"נ ממש: ראה ברכות פ"ט, מ"ה.
אע"פ שחטא ישראל הוא: סנהדרין מד, א.
יש ב' מיני רחמנות: ראה לעיל מא, א. אוה"ת כי תשא ע' ב'סט.
מי א-ל כמוך: מיכה ז, יח.
אבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י.
כי אבי ואמי עזבוני היינו בחי' אב הרחמן ועכ"ז וה' יאספני היינו בחי' אב הרחמים: כאשר בחי' ”אבי ואמי" שבנפשו היא אצלו בשלימות, אז די לו גם בבחי' ”אב הרחמן" — הרחמים דהשתל', בחי' ”אבי ואמי" שלמעלה. אבל כאשר בחי' ”אבי ואמי" [בחי' ההשתל'] שבנפשו עזבוהו, הנה עי"ז נעזב הוא ח"ו גם מבחי' ”אבי ואמי" שלמעלה. ואז — צריך [וע"ד המבואר באגה"ק סי' יו"ד] הוא לבחי' הרחמים שלמעלה מהשתל'. — לקו"ש ח"ז ע' 231.