והי' כי יבואו עליך: דברים ל, א.

וכשישים אל לבו זאת . . לזה משיב הפ': בהכתבי-יד יש כאן נו"א: וכשישים אל לבו כזאת וימצא א"ע בכל הגוים פי' שלבבו פונה מן הדרך הישר ומתאווה בכל התאוות מה שכל הגוים רצונם והוא באויר טמא ובארץ טמאה בין הגוים ואם לחשך אדם לומר והלא ה' פעל כ"ז לגלותנו בין הגוים לזה משיב הפסוק.

מי זה אמר ותהי אם ה' לא צוה: ראה איכה ג, לז.

וישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.

השי"ת יודע כל תעלומות לב: ראה תהלים מד, כב.

אלקינו . . כחנו וחיותנו: ע"ל (סב, ד). וש"נ. [כ].

גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

בד"ה אלה תולדות יצחק: ראה תו"א יז, ג.

דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. במד"ר ג, ח.

שמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

וכל המאריך באחד: ברכות יג, ב.

ומצות שהם רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל. זח"א קע, ב. זח"ב קיח, א. תניא פ"ד. רפכ"ג.

וכל התו' שמותיו של הקב"ה: רמב"ן בהקדמתו עה"ת. יונת אלם פכ"ט. וראה זח"ג עג, א. ובכ"מ. וראה בהנסמן לעיל פינחס עו, ב. להלן דרושים לש"ש סז, א.

כי חלק ה' עמו: דברים לב, ט.

כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

מי לי בשמים: תהלים עג, כה.

וכלים מכלים שונים: אסתר א, ו.

אין להקב"ה בעולמו: ברכות ח, א.

התפלה שהיא בחי' סולם: בראשית כח, יב. זח"א רסו, ב. זח"ג שו, ב. ת"ז תמ"ה.

וזהו"ע למסור נפשו באחד: ראה תשו' הרשב"א ח"ה סנ"ה. ב"ח טאו"ח רסס"א. פע"ח ש' הק"ש, פי"ב.

ימצאהו בארץ מדבר: דברים לב, י.

ויבן ה' אלקים: בראשית ב, כב.

ובד"ה כי תצא: לעיל תצא לו, ב.

בביאור ע"פ כי המצוה הזאת: לעיל נצבים מה, ד.

וע' בזהר בשלח (דס"ג ע"ב): הלשון באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'א.

האהבה מסותרת . . אפי' בקל שבקלים: ראה תניא פ' יח-יט.

בד"ה תקעו בחדש שופר: לעיל נד, ג.

מדרגה פחותה . . שמבקש על עצמו: ראה גם ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תט. מאמרי אדה"ז ענינים ע' ל.

יחיינו מיומים: נאמרה בשנת תקנ"ז. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרטז הערה 72. ובכרם חב"ד כרך ד ברשימת שנת תקנ"ז. לעיל בפ' חקת סא, ג מציין לכאן ”גבי עשי"ת" וכ"ה באוה"ת ויקרא נ"ך כרך א ע' תסג. בגוכתי"ק 1101 נמצאים קיצורים שנכתבו אחר הדפסת הלקו"ת, שכן מציין שם איזה תיקונים ללקו"ת הנדפס. נדפס לקמן בהוספות להערות וציונים.

יחיינו מיומים: הושע ו, ב.

ר"ה לעולם ב' ימים: ואין הכוונה שבכל שנה ושנה ר"ה הוא ב' ימים, אלא שלעולם גם בזמן שמקדשין ע"פ הראי' אירע אשר ר"ה הי' ב' ימים. — וראה ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט: בשני יו"ט של ר"ה שהן מתקנת נביאים הראשונים. ובסוטה מח, ב: מאן נביאים הראשונים כו'. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תשי"א ע' לג. — לקו"ש ח"ב ע' 646.

בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה: ראה גם שו"ע אדה"ז שם ס"ד ”בזמן קידוש החודש ע"פ הראי' והיו עושין ב' יו"ט של ר"ה אף בא"י והיו עושין אותו כיום אחד ארוך וקדושה אחת עליהן". וראה רמב"ם הל' קדה"ח פ"ה ה"ז. וראה ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט: בשני יו"ט של ר"ה שהן מתקנת נביאים הראשונים. — לקו"ש חי"ד ע' 122.

ר"ה לעולם ב' ימים אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי': בזח"ג (רלא, א) ר"ה הוה בכל זימנא תרין יומין אינון . . ולא חד. — ויל"פ שזהו הוספת (ודיוק) אדה"ז בלקו"ת רד"ה יחיינו מיומיים (דברים סג, ב) ”ר"ה לעולם ב' ימים אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי'" — ההדגשה בזה ”אפי' בזמן כו'" — ולא ”לעולם" ממש. וראה פע"ח ש' ר"ה ספ"ד ”ב' ימים של ר"ה . . נוהגים תמיד . . קודם החורבן הי' כח בידינו . . ביום א' אך עתה אחר החורבן בהכרח לעשות ב' ימים כמ"ש בזהר". — ובירוש' עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. — לקו"ש ח"ט ע' 370.

ביום השלישי הוא יוכ"פ: ראה גם לעיל נח, א. ראה ד"ה ביום השמע"צ תרל"ד.

ב' ימים של ר"ה הם עליות העולמות ביום אחד הוא בחי' פנימיות ויום ב' הוא בחי' חיצוני': הרי מובן מזה שב' ימים דר"ה הם ענין אחד — עליית העולמות, אלא שבענין זה גופא ישנם ב' פרטים. [ומה שבזמן שביהמ"ק הי' קיים לפעמים הי' ר"ה יום אחד, היינו לפי ש”קודם החורבן הי' כח בידינו לעלות . . ביום אחד אך עתה אחר החורבן בהכרח לעשות ב' ימים כמ"ש בזהר" (פע"ח ש' ר"ה ספ"ד. ש' הכוונות ענין ר"ה ד"ב. וראה אוה"ת בשלח ע' תקעו. וראה לקמן שמע"צ (צב, ג). ודרמ"צ (קיד, א) מאור נערב להרמ"ק — לענין יו"ט שני של גליות]. — לקו"ש חי"ד ע' 122.

לבבתני אחותי כלה: שה"ש ד, ט.

אין לו דמות הגוף: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א.

דברה תו' כל' בנ"א: ברכות לא, ב. וש"נ.

ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

ע' מק"מ משפטים קכ"ב א': נזכר לעיל פ' מטות פא, ג. לקמן שה"ש מט, ד. אוה"ת במדבר ע' נא. קלב. מג"א ע' קעג.

בביאור ע"פ לבבתני: לקמן שה"ש לא, א.

ישראל עלו במח': ב"ר רפ"א.

בד"ה ביום השמיני עצרת: לקמן פב, ב.

בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב ואילך.

ונקראים בבחי' קרביים: ראה לעיל פ' שלח מו, ד.

המו מעי לו: ירמי' לא, יט.

וכל קרבי את שם קדשו: תהלים קג, א.

בהביאור ע"פ ויהי קול מעל לרקיע: נדפס בבונה ירושלים סי' קטו בד"ה להבין ההפרש שבין אותיות. ובכת"י אחדים מופיע מאמר זה בכותרת ”פי' על תורה ויהי קול מעל לרקיע". ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' ס בהערה (ביאור זה נזכר גם לעיל נד, א).

ואהבת בכל לבבך: דברים ו, ה.

רשעים מלאים חרטות: שבט מוסר פכ"ה בשם מארז"ל. ראה תניא פרק יא.

ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

תמר . . לב אחד: סוכה (מה, ב). [כ].

כשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א.

ליעקב שהי' מרכבה לקוב"ה: ראה ב"ר מז, ו.

ע"פ זכור דעמלק: תו"א פד, ד.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צא, א.

ועיין מענין צדיק כתמר יפרח: כמה מהציונים נעתקו ביהל אור ע' שלד ואילך. וראה גם לעיל פ' מסעי צא, א.

למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.

עיני כל אליך ישברו: תהלים קמה, טו.

בד"ה עיני כל בפ' מטות: לעיל פ' מטות פה, ב. ראה אוה"ת שה"ש ע' לה ואילך.

והי' שמך אברהם: בראשית יז, ה.

וה' זו היא ה' עילאה: ראה אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' נה.

בד"ה ענין לך לך: בתו"א שם.

בד"ה והיה ביום ההוא יתקע: לעיל נח, ד.

ולכן בפגמו . . ונעשה לבו כאבן: ראה תניא פרק כט. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תעח.

מי יעלה לנו השמימה . . וס"ת הוי': בעה"ט דברים ל, יב. לעיל (מה, סע"ד). וש"נ. [כ].

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

בד"ה בעצם היום הזה נמול אברהם: תו"א פ' לך לך.

ע"פ הזח"א ר"פ נח: ראה אוה"ת בראשית כרך א ר"פ נח.

כת שקרנין: סנהדרין קג, סע"א. וש"נ.

המספר בגנות חברו: ראה ב"ב קסד, ב.

שלשה אמרו אמת: במדרש מעשה תורה לרבנו הק' שנת ש"ד קחשיב מרגלים דואג ובני ראובן הבארותי. וכ"ה בכלבו סי' קיח. [כ]. ראה לקו"ש ח"ל ע' 275. חל"ה ע' 238.

ידבר עמים תחתנו: תהלים מז, ד.

הליכות עולם: חבקוק ג, ו.

הבל ורעות רוח: קהלת א, יד.

תבירא דרוחא: זח"ב נט, א.

ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

דובר שקרים לא יכון: תהלים קא, ז.

על המספר בגנות חברו: ע' ערכין טו, ב על לה"ר. וע' ר"ח ש' הקדושה פי"ג [ד"ה החלק הראשון, קעט, ב] קחשיב בחלק הראשון המדבר בגנות זהו מכת מספרי לה"ר, יעו"ש. [כ].

ואתה נותן להם את אכלם בעתו: תהלים קמה, טו.

שאין לך אדם שאין לו שעה: אבות פ"ד, מ"ג.

התפלה שנק' חיי שעה: שבת י, א.

וישע אל הבל: בראשית ד, ד.

בביאור ע"פ שוש אשיש: לעיל פ' נצבים מט, ד.

עיני כל אליך ישברו: תהלים קמה, טו.

סומך ה' לכל הנופלים: תהלים קמה, יד.

יגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב.

בשעת אפיך: בראשית ג, יט.

העמדת במרחב רגלי: תהלים לא, ט ופי' במצודת דוד ”והעמדת רגלי במקום מרחב שלא אמעד".

ישראל עצמן הם מאמינים: שבת צז, א.

י"ג נהרין דאפרסמנא דכיא: זח"ב (קמו, ב). וע"ל (מג, ד), [כ].

הרב כבסני מעוני: תהלים נא, ד.