ולא רצו . . למצות מעשיות: ראה להלן בהוספות להערות וציונים. ראה דרך מצותיך קפא, א ואילך. לקו"ש-ד ע' 1042. לקו"ש לפ' שלח — תשמ"ו.

למצות מעשיות: ”כי עיקר העבודה בארץ ישראל הוא קיום המצות מעשיות (וגם העבודה בעשי' דרשות — בכל דרכיך דעהו), משא"כ במדבר, (וגם הזיכוך שעל ידי המן הוא בעיקרו בנוגע לתורה). והוא ע"ד תלמוד גדול שהוא הכנה ומביא לידי מעשה". לקו"ש-ד ע' 1043. וראה שם ע' 1046 ואילך.

אוכלת יושבי': במדבר יג, לב. בלקו"ש-ד ע' 1043 ”וזהו דיוק הל' ,אוכלת' דוקא (ולקמן ,לחמנו') — כי ענין ,אכילה' הוא שהנאכל נעשה כמו האוכלו ממש, דם ובשר כבשרו". וראה באוה"ת כאן ע' תסז הג"ה וקיצור לכאן.

ומדברך נאוה: שה"ש ד, ג.

והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

ועמ"ש בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ה, ב.

ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

אבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. ת"ז תי' כא.

ורצו . . כל ההמשכות . . לבחי' דיבור: באוה"ת כאן ע' תסז נמצא הג"ה לכאן.

טובה הארץ מאד מאד: במדבר יד, ז.

נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים שם.

ושיהי' נגלה לעין כל בשר: ראה ישעי' מ, ה.

די לחכימה ברמיזא: זח"ג רכט, ב. רפ, ב ותי' די לי' שם. [כ]. זח"א כו, ב.

ע"פ וללבן שתי בנות: תו"א כג, ב.

וראיתם אותו וזכרתם: במדבר טו, לט.

ל"ב נתיבות חכמה: ראה ס"י א, א.

משה . . מבחי' דור דעה: ראה ע"ח שער הארת המוחין פ"א.

תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן: ועל"ק במסעי (צד, ד). וש"נ. [כ].

ע"פ והארץ הדום: תו"א א, ב.

האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. [וראה קונט' עץ החיים פי"ב בהערה]. [כ]. באגה"ק שם: כל האומר.

אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

ובאורייתא מתקיים עלמא: ראה זח"א עז, א. זח"ב ר, א.

אל יתהלל חכם בחכמתו: ירמי' ט, כב.

יעקב אותיות יבקע: ראה לעיל צו ח, ד. וראה ג"כ ע"ח שער הכללים פ"י.

וכמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזהר ע"פ קדושים: ראה אוה"ת שמות ע' לט. ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר האמצעי פ' קדושים.

ע"פ והי' לכם לציצית: לקמן מד, ד. ואילך.

בד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ג.

בד"ה וידבר דעשרת הדברות: לעיל פ' במדבר.

וכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא. מ"ק ט, ב.

אם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

קדשנו במצותיך: נוסח התפלה.

ולכן הקדימו נעשה לנשמע: שבת פח, א. וראה ד"ה שלח לך ש"פ שלח תש"מ.

ויאמרו אל כל עדת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ז ע' רכז בכותרת: ביאור [על הד"ה שלפני"ז]. וראה בסוף כרך ב ברשימת הכת"י. וראה ס' מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"ב ע' תרכ. מאמרי אדה"ז-ענינים ע' רפ. באוה"ת שלח ע' תסח הגהות. אוה"ת במדבר-ז ע' א'תשע נדפס מגוכתי"ק הצ"צ, כנראה הנחת אחרת. ושם ע' א'תשעו ביאור לכאן. וראה גם מאמרי אדה"ז במדבר ע' א'כה ואילך. ”ע' ביכעל קטן שמינית בויגין (כז, א) סגנון א' בשינוי הלשון עם מעט תוס' ביאור, יעו"ש" [כ].

ויאמרו אל כל . . אם חפץ בנו: במדבר יד, ז-ח.

מבואר בע"ח: שער הארת המוחין ג' פרקים הראשונים [כ]. וראה להלן (בפנים) לח, ב.

המחשבה . . לאה: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' קנו.

שנקראו דור דעה: ויק"ר פ"ט, א. במד"ר יט, ג.

הדבור הנק' רחל: ראה ע"ח שער אח"פ פ"א.

להבדיל בין הטהור ובין הטמא: ראה ויקרא יא, מז.

רפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

אתרוג לנענע: בסה"מ תקס"ז ע' רכז: מביא הדוגמא משופר וסוכה.

שכתוב בזהר: ע' זח"ב (קכח, ב. קפד, א). [כ].

בחי' נפש ורוח כידוע: נתבאר בדרך מצותיך קסא, א. אוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז-ענינים ע' שנב. ובארוכה בסה"מ תרס"ה ע' קנז.

כמו עד"מ הרב שמשפיע שכל לתלמידו: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תרע ב' ענינים בזה. דרושים לסוכות ע' א'תשכא. פ' וזאת הברכה ע' א'תתמו. המשל מובא בשם אדה"ז באוה"ת נ"ך-א ע' תרע. וראה גם ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' רלט.

לא קאים אינש אדעתי' דרבי': ע"ז ה, ב. בסה"מ תרס"ה ע' קנח דאחר מ' שנין הוא מבחי' פנימיות השכל.

בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כח, ד.

עגולים בחי' נפש ויושר הוא בחינת רוח: ראה אוה"ת ענינים ע' ער דשם מבאר באופן אחר. והצ"צ מציין שם ”וצ"ע דידוע שעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח". אבל באוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג מתרץ ”ומ"ש בע"ח דהעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח, עכ"ז בחי' הנפש דעגולים שרשו גבוה יותר מבחי' הרוח דיושר כו' להיותו בחי' מקיפים" ע"ש. ובאוה"ת פ' תרומה ע' א'תעא מוסיף ”וכמו שהצומח בשרש גבוה מהמדבר", ובדרך מצותיך קסא, א מבאר ”עגולים הוא שהכלים הם קטנים ולכך נק' בחי' נפש לבד . . משא"כ ביושר שהוא בחי' רוח החשוב מן הנפש והכלים רחבים יותר לכן שם לא הי' שבירה" ע"ש. וראה לעיל נשא כד, ד דשם מפרש שרש היושר גבוה מהעיגולים.

כד אתיילד יהבין לי' נפשא: ”שזה יש בכל אחד ואחד" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

זכה יתיר יהבין לי' רוחא: ”שצריכין ע"ז זכות" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

בפ' נח בדרוש דור הפלגה: תו"א

בפ' שמות ע"פ מי שם פה לאדם: תו"א נב, א.

בפ' וישב בד"ה שיר המעלות: תו"א כח, ד.

ענין השראת והתלבשות העיגולים בההיכלות: בד"ה ויחלום בסה"מ תש"ח ע' 82 מפרש: ”והיינו לפי שההיכלות הן בחי' יש שמעלימים ומסתירים על האור" ע"ש. וראה אוה"ת דברים ע' כ. אוה"ת נ"ך ע' תצו.

בד"ה יביאו לבוש מל': תו"א דרושים למג"א.

ובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה

הכלים הם מגבילים: בענין הכלים שמגבילים ראה לקמן שה"ש יט, ג. סידור עג, ג. ביאה"ז להצ"צ-א ע' תקמו.

בע"ח שער מ"א פ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו [שמ"ב] פ"ג ולא פ"ה. [כ].

ונתלבש בלבושים רבים ועצומים: באוה"ת שלח ע' תסח יש הג"ה לכאן וז"ל ”עד שלא יהי' נראה לנבראים איך שהוא ית' מחי' את העולם עד שיוכל להדמות כאילו העולם יש ודבר בפ"ע וכמא' שרו של מצרים לי יאורי ואני עשיתיני כו' והיינו מצד שנתעלם כח האלקי המחי' את הנבראים" עכ"ל שם.

עולם הוא מלשון העלם: וטעם הדבר . . לפי שבריאת העולם הוא ע"י העלם האור — סה"מ ש"ת ע' 160. ראה לקמן ש"ש סד, ב. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ-א ע' שנה (ומציין למרז"ל). ראה לעיל לו, ג. ובפ' במדבר ה, ג.

והנה באתערותא . . דלעילא: זח"א רלז, א. ובכ"ד. [כ].