בד"ה לבבתני אחותי: לקו"ת שה"ש כח, ג.

יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

נסך שכר לה': במדבר כח, ז.

סד"ה שובה ישראל: ראה לקמן ש"ש סה, א ואילך.

יין המשמח אלקים: שופטים ט, יג. (תירושי).

בזח"ג ויקרא דף ד' ע"א . . וד"ז ב': ראה מאמרי אדה"א במדבר-ג ע' רכד. באוה"ת בראשית-ה דף תתקה, א.

בספר ושב הכהן במנחות: הכוונה לס' שאלת הכהנים תורה לבעה"מ ס' ושב הכהן, חידושים וביאורים על סדר קדשים.

שמן הוא בחי' חכמה: ראה מא"א אות ש', סמ"ח.

שהרי מכל דבר מוציאין שמן: ראה גם תו"א מקץ לט, א. תצוה קי, ד. מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' שנב. מארז"ל ע' רלד. אוה"ת ואתחנן ע' שמב. ועוד.

כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

אין התינוק . . עה"ד חטה: ברכות מ, סע"א.

ע"פ מ"ש ויהי רקיע: ראה אוה"ת בראשית-א כט, א.

יהי רקיע בתוך המים: בראשית א, ו. ראה יהל אור ע' קפ.

ורוח אלקים מרחפת: בראשית א, ב.

ברבות בבראשית ס"פ ב' ור"פ תזריע: ראה גם לקמן שמע"צ פו, ג.

וכענין אור מים רקיע: ראה לעיל פ' תזריע כב, ד.

אלא בחי' מים רוחניים שהוא בחי' חכמה: נתבאר בסה"מ אדה"א במדבר שם ע' א'רכא: ”(ע"ד דוגמא במוח החכמה יש בחי' מים שהוא בחי' הלחלוחית הרוחניו' ששם מתפשט אור השכל מאין ליש כו' וכמ"ש במ"א שמוח החכמה הוא קר ולח והוא המצמיח ומוליד שכליים וכל שהוא לח יותר יותר יהי' בעל הבנה כו')" ע"ש. ראה אמרי בינה שער הק"ש סד, ד.

מקוה מטהר את הטמאים: יומא פה, ב.

כמשל חבית של יין: מובא ביהל אור ע' קפ.

יקוו המים: בראשית א, ט.

גער בהן הקב"ה: ראה רש"י שם א, ו.

נדה וזבה . . במים חיים: צע"ג ליישב דה"ק, וערש"י שבת (סה, ב) ובתוס' שם חומר בזב מבזבה. וע' פ"ה דמקואות מ"ה והרמב"ם שם נדחק בזה, וכבר עמד בזה בת' יעב"ץ ח"א (פ"ח). וע' רש"י סנהדרין (פז, א) ד"ה הלכתא משמע דמחלק בין זבה קטנה לזבה גדולה דבזבה גדולה בעי מים חיים. וגם י"ל דהתוספתא אתיא כר"ש. וע' בס' יראים סי' קצב [ובהשלם סי' כ"ו] דר"ש נפקא לי' טבילה לזבה מקרא דאחר תטהר א"כ לר"ש אינו מוכח דבעי מ"ח אבל רבנן דקי"ל כוותייהו דואחר תטהר אתיא לדרשא אחריתא וטבילה נפק"ל (מצוותן כו'?) לזב י"ל באמת דבעי' מים חיים. [כ]. ראה בהערות וציונים לכ"ק אדמו"ר לכאן. ובארוכה בלקו"ש חכ"ב ע' 305. חכ"ז ע' 346.

מעין מטהר בכ"ש: מקוואות א, ז.

שאין הגבורות נמתקות: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל — וישב לט, א. תניא פל"א.

בינה דמינה דינין מתערין: ראה זח"ג י, א. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעא.

חצי ההין יהי' לפר: במדבר כח, יד.

ועיין מענין רביעית ההין בזח"ג פ' שלח קס"ב ב': ”יוסף רביעא איהו כו' עלי' כתיב ונסכו רביעית ההין" — אוה"ת שלח ע' תקלג. ”שהוא בחי' יוסף" — אוה"ת ויקרא-א ע' קטז.

בלק דף ר"ד א': ”נזכר דברית רובע הוא משיעורא דגופא, היינו כי יסוד זהו ההשפעה להמקבל וא"א להיות נמשך בההשפעה רק חלק רביעי ממה שהוא בעצם המשפיע" — אוה"ת ויקרא-א ע' קטז. וראה בביאה"ז לאדה"א. ראה אוה"ת פנחס ע' א'קס.

ברע"מ ר"פ כי תשא דקפ"ז ע"ב: ”חצי ההין ודא וי"ו ובהרמ"ז שם שהוי"ו חוצה ומתמצע בין ה' עילאה לה' תתאה" — אוה"ת שלח ע' תקלג.

אין טפה יורדת מלמע': זח"ג רמז, ב. ל' הערוך [השלם — וינה תרפ"ו] ערך חתן הערה 2. וע' ר"ח שעה"ק (רפ"ו) שכ"ה לפניו הגי' בתענית (כה, ב). וע' מגלה עמוקות (קנג-ד) הובא בס' ערכי הכנויים מסה"ד ערך טפה — וכ"כ הבעה"ט ויחי (סי' מט, כה) ד"ה רובצת, וגם רש"י ברכות (נט, ב) מסכים ע"ז. וע' זח"ג (רמז, ב) ברע"מ ג"כ הגי' טפה. וע' ע"ח ש' הולדת או"א וזו"ן (רפ"ב) ובש' (תיקון) הירח (פ"ג). ובש' מ"ן ומ"ד (ריש דרוש ו) ושם (דרוש י"ד). [כ].

ובמא"א אות יו"ד סעי' כ"ג: נזכר גם לקמן ברכה צג, ד. אוה"ת בראשית-ג דף תפמב. ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תשנא. נ"ך-א ע' קמז.

כי שמש ומגן: תהלים פד, יב.

סד"ה ואתא מרבבות קדש: לקמן פ' ברכה צג, ד.

ויהיו בני ישראל במדבר: ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרים הקצרים ע' תרטו הערה 59 ולהלן ברשימת הכתבי-יד, שהוא משנת תקנ"ו.

ויהיו בנ"י במדבר: במדבר טו, לב.

אדם מקדש עצמו: יומא (טל, א). זח"ב (יא, ב). זח"ג (לא, ריש ע"ב) [כ].

שכינה שרוי': אבות ג, ג.

שאפי' אחד: אבות ג, ו. ברכות (ו, א). [כ].

רפ"ו דברכות: (לה, ב). [כ]. ראה לעיל פ' בשלח ב, ב. אוה"ת ויקרא-ב ע' תרנז.

ואספת דגנך: דברים יא, יד.

והוא תמוה . . אך הענין דבפ' זו לא נזכר ובכל מאדכם: ראה גם חדא"ג מהרש"א לברכות שם. או"ת להה"מ פ' עקב ד"ה מפני מה. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרעט. סה"מ תקס"ט ע' קלה. אוה"ת עקב ע' תפא. ובארוכה לקו"ש חי"ב ע' 98 ואילך ובהנסמן שם. וראה ספר הערכים-חב"ד ח"א ע' תמב.

ולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.

איתא בזהר: בח"ג (רסז, א) ושם אי' ”כמו רחימותא" ושם בח"ב (נה, ב) ג"כ כמ"ש שם. ול"מ כמ"ש כאן. [כ].

לאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.

ובכל מאדך היא אהבה בלי גבול: מובא באוה"ת תשא ע' א'תתקסג.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

הודו על ארץ ושמים: שם קמח, יג.

בפ' ויחי ע"פ חכלילי: תו"א מז, א.

מים רבים לא יוכלו לכבות: שה"ש ח, ז.

וכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א. ראה תניא פרק מד.

ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

ע' בזהר ר"פ נח: נתבאר באוה"ת פ' נח בתחלתו דף נד, א.

פי' אות ברית הוא בחי' אהבה: ראה אוה"ת ואתחנן ע' שכד. ופ' תשא ע' א'תתקסג.

חז"ל קראו אותו ית' בשם הקב"ה: ברכות ו, א. ובכ"מ.

רחום: שמות לד, ו.

דאיהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

ע' ברע"מ פ' אמור דף צ"ג א': מובא לעיל בפ' אמור לג, ב.

ע"פ ראשי המטות: לקמן פ' מטות פא, ד.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז. ראה להלן פ' תבוא מב, א.

ע"פ ראה אנכי: לקמן פ' ראה יח, ג.

וערלה אינו לשון אטום: נתבאר בארוכה באוה"ת ויקרא-א ע' קמד ואילך.

יגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב. נתבאר בארוכה בתו"ח שמות תרכ, א ואילך. ראה לקמן חוקת סו, ג. ד"ה מים רבים — תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 276).

אעפ"כ צריך להטיף: רמב"ם הל' מילה ז, ז.

מיץ חלב יוציא חמאה: משלי ל, לג.

במי אתה מוצא חמאה של תורה: ברכות סג, ב.

בפ' ויחי ע"פ ולבן שנים: תו"א מז, ד.

ובפ' וארא ע"פ וארא: תו"א נה, סע"ג.

אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

ויקח חמאה וחלב: בראשית יח, ח.

פרישות מביאה לידי קדושה: ע"ז כ, ב.

והי' כעץ שתול על פלגי מים: תהלים א, ג. [לפי נוסח אחד הכת"י שהוא בלי תיבת פלגי, המ"מ הוא ירמי' יז, ח והוא התחלת הפסוק דלקמן].

ולא יראה כי יבא חום: ירמי' יז, ח.

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

נדמה להם כהר: סוכה נב, א.

שהמצות הם אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

חסד דרועא ימינא: שם בהקדמה (פתח אלי').

ועל יובל ישלח שרשיו: המשך הפסוק דירמי' לעיל. ובהבא להלן — ראה אוה"ת בראשית-ג תקפו, א. אוה"ת נ"ך-א ע' תק.

לך יובילו מלכים שי: תהלים סח, ל.

יובל היא תהי' לכם: ויקרא כה, י.

למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.

נשיקין כפולים: וראה גם לקמן פ' חקת סו, ג. ראה ע"ח שער הולדת או"א פ"ד. ובמאמרי אדה"א פ' חוקת ע' א'תעט מבאר בשם "הע"ח שכל א' כלול מב' רוחות דבנשיקין דמשפיע נכלל מרוח המקבל ובנשיקין דמקבל נכלל רוח המשפיע כו'" ע"ש.

שער החמישים מנש"ב: ר"ה כא, ב.

בפ' בראשית ע"פ ושם אחיו יובל: תו"א ז, ד.

בזהר פ' אחרי דנ"ח ע"א: ”ושם משמע עץ שתול הוא עץ החיים" — אוה"ת נ"ך-א ע' שמה.

ובפ' אמור . . משפטים דצ"ח ע"ב: כל המ"מ נעתקו באוה"ת נ"ך-א ע' שמה.

בזח"ג פ' שלח קנ"ח ב': מובא באוה"ת נ"ך-א ע' שמה ושם מציין לעיין לקמן מז, ג. וראה גם לקמן פ' בלק עד, א.