כמ"ש הרמב"ם שכליים נבדלים: באוה"ת מסעי ע' א'שצח מציין למו"נ ח"ב פ"ב. ובשם פלוספים מובא בסידור רלו, ג. מאמרי אדהאמ"צ במדבר-ב ע' תתס.

שכליים נבדלים: וע' בע"ח ש' קיצור אבי"ע פ"ז. [כ].

וכמ"ש בע"ח: ש' הארת המוחין פ"א (צה, ב). [כ].

בלק"ת פ' בראשית: בד"ה סוד מציאות המצות. ראה לעיל פ' אמור לג, ג.

כי מצות המלך היא: מלכים ב יח, לו. [כ].

בביאור ע"פ וידבר אלקים: לעיל פ' במדבר.

לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

בליקוטי הש"ס להאריז"ל: במס' חגיגה.

ירדן — לזה: על"ק (צד, א). וש"נ. [כ].

ירדן . . דהיינו ק"נ: ראה אוה"ת ואתחנן ע' קיז.

השקאת הסוטה מים המאררים: במדבר ה, כח.

ברע"מ פ' אמור דצ"ז א': ראה ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתקלז ואילך.

והם ה"ג עליונים שהם חסדים: באוה"ת פ' שלח כרך-ה ע' א'תריג נוסף: ”(ר"ל גבורות דאבא הם חסדים דאימא, עמ"ש על הזהר ר"פ ויצא ע"פ קומה כו')".

וזהו למען תזכרו שתהיו אתם הזכרים: באוה"ת שם נוסף: ”(ר"ל ע"י מיתוק ה"ג דנוק' דאש ה' בה"ג העליונים דאבא אש יו"ד נעשה הם עצמן בבחי' זכרים, כדלקמן בסמוך)".

בהעלותך את הנרות: שם ח, ב.

אשה מזרעת תחלה: ברכות ס, א. וש"נ.

ועיין בזהר פרשה תזריע: בארוכה באוה"ת שם. ראה גם לקמן פ' מטות פד, ג.

שנז' בשבת עליות העולמות: ראה פע"ח ש' השבת.

המשכת אור א"ס בהן במוחין: וכ"ה לקמן פ' ראה כא, ד אבל שם ”אוא"ס ב"ה" וכ"ה בדרך מצותיך כא, ב. אוה"ת יתרו ע' תקמא וע' א'טו.

אבל באגה"ק הגי': ”המשכת אור א"ס ב"ה במוחין".

בביאור ע"פ וארשתיך לי: לעיל במדבר יז, ג.

נמשך לדרוש דלעיל: באוה"ת שלח כרך-ה ע' א'תריג הוא בהמשך אחד ובקטע זה נגמר הביאור, וסעיף ד' ליתא שם.

א"ת בניך אלא בוניך: סוף ברכות. וש"נ.

קדושים תהיו יכול כמוני . . קדושתי למע' מקדושתכם: ויק"ר כד, ט.

וכמאמר הבעש"ט: ראה לקמן שה"ש כד, א.

כי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

ויקח קרח: במדבר טז, א.

טלית שכולה תכלת: ירוש' סנהדרין י, א. במ"ר יח, ב.

או פטורה: ראה בלקו"ש ח"ח ע' 102 הערה 5 — מה שאמר קרח שתהא פטורה מן הציצית (ולא רק מתכלת) משמע שקרח טען שתהא פטורה מן הציצית לגמרי. וראה שם ע' 111 הע' 72.

כמבואר לעיל בביאור ע"פ קול דודי: לקמן שה"ש טז, ב.

כי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

כמ"ש הרמ"ז ר"פ פנחס: ראה גם אוה"ת ויקרא-א ע' רכז.

בד"ה והי' לכם לציצית: לעיל מד, ב.

כל האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

בד"ה קדש ישראל: לקמן פ' פנחס פ, ב.

יראת ה' היא אוצרו: ישעי' לג, ו.

חטה הוא כ"ב אתוון: ראה זהר בלק קפח, ב.

בד"ה וספרתם לכם: ראה לעיל פ' במדבר יא, ג. וראה לעיל פ' ויקרא ו, א.

ולא תשבית מלח: ויקרא ב, יג.

ומבואר בכהאריז"ל: בלקו"ת להאריז"ל פ' ויקרא. מאו"א אות מ' סעיף עא. וראה לעיל ויקרא ד, א. ובאוה"ת ויקרא-א ע' רל.

בביאור ע"פ . . אל ראשי המטות: לקמן פב, ד.

ולכן הוא מפליט הדם: ראה חולין קיג, א. טושו"ע יו"ד סי' סט בתחלתו. ובכ"מ.

בחכמה אתברירו: נסמן לעיל פ' ויקרא ד, א.

והייתם לי: שמות יט, ה.

כי לי בנ"י: ויקרא כה, נה.

תש"י הוא במל' וכן מזבח החיצון: ראה פרדס שכ"ג פי"ג. מא"א מ, נד. ת, מב. קה"י בערכו.

ברית מלח עולם: במדבר יח, יט.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

בזהר ויחי דרמ"א ע"ב: ראה לעיל פ' ויקרא ד, א.

אני ה' אלקיכם: הנחה אחרת בסה"מ תק"ע ע' קיח.

אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי: במדבר טו, מא.

בכ"מ שנא' אני ה': ראה מנחות מד, א.

היום לעשותם: דברים ז, יא.

ולמחר לקבל שכרם: עירובין כב, א. וש"נ.

ועיקר קיבול השכר הוא לזמן התחי': רמב"ן שער הגמול.

כמו נשמות האבות: ראה אגה"ק סי' יז (קכה, ב): ”כל נשמות הצדיקים והתנאים והנביאים".

בשוה לכל ישראל: ראה תו"א עג, ב ובהמשך תער"ב [—ב ע' א'קיב] דאף שגם בתחה"מ יש חילוקי מדרי' מ"מ יש חילוק בזה בין ג"ע לתחה"מ, עיי"ש. — לקו"ש חי"ז ע' 344.

כל ישראל יש להם חלק: סנהדרין ר"פ חלק צ, א. וראה בארוכה תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר סי' ח (קה"ת ברוקלין תשל"ז). באמרי בינה שער התפילין יט, א [קא, א] ”ולכך גזרו אומר דכ"י יש להם חלק לעוה"ב מצד גופי המצות בפ"מ גם בלי כונה כלל".

לעוה"ב: בלקו"ש-יז ע' 344: ”ויש אלה שלמעלה ממדרגה זו — בן עוה"ב מזומן לחיי עוה"ב". ע"ש.

אשר הוא לשון תענוג: ראה ת"ז ת"ל (עד, ב). תט"ל (עט, א).

באשרי: בראשית ל, יג. ראה לקמן שה"ש לד, א.

בד"ה ואהי' אצלו אמון: לעיל במדבר יח, ג.

חיך יטעם אוכל: איוב יב, יא.

מתוק הוא לנפש: ראה משלי טז, כד.

אין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר י, ו. זח"א רנא, א. זח"ב קעא, ב. זח"ג פו, א. מו"נ ח"ב פ"י.

שהנשמות נהנין: ראה ברכות יז, א.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

השמים החדשים: ישעי' סו, כב.

כי שמים כעשן נמלחו: ישעי' נא, ו.

שיש מלאכים הנק' קרביים: ראה יהל אור ע' שפב, ושם מציין לכמה מקומות בדא"ח.