שיתגלה כח אדני שהוא בכתר דא"א: כפי' הא' באוה"ת שלח ע' תעג. ראה סה"מ תרע"ח ע' שנ.

נק' מצות המלך בלי טעם: ולא רק שאין זה מושג בשכל שלנו, אלא שהוא רצון עצמי ש”אין טעם לרצון זה כלל", ועד שאין לו גם ”טעם כמוס ונעלם" (המשך תרס"ו ע' עו). — לקו"ש חט"ו ע' 312. ראה גם לקמן נצבים נ, ג. ב' ענינים אלו נתבארו בארוכה בעטרת ראש לעשי"ת נח, ב ואילך. סה"מ תרס"ו ע' נו. ועוד. ד"ה מרגלא בפומי' דרבא תש"מ.

אלו נצטוה לחטוב עצים: ראה המשך תרס"ו ע' נד. לקו"ש חי"ח ע' 230 ואילך ובהמצויין שם. [ע"ד לשון זה נמצא במו"נ ח"ג פנ"א בהערה ”תעשה מצוה . . כמו . . יחטוב עצים מן היער", אלא ששם הוא משל על העושה מצוה בלי כוונה כלל (”לא מי שצוה לעשותו כו'"). ואכ"מ]. — לקו"ש חכ"א ע' 17.

וע' בזהר פ' בלק ובהרמ"ז שם: הלשון נעתק באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנ.

כמ"ש במ"א בביאור ע"פ וכל העם רואים: סה"מ תקס"ה-ב ע' תרלח ואילך [ראה תו"א עד, ב]. אוה"ת ויקרא-ב ע' תקפט. אוה"ת יתרו ע' ב'ז ואילך.

ברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.

כבוד הוא בחי' מל': ראה מאו"א כ, ו.

בזהר ח"ג (דקס"א ב': באוה"ת שלח ע' תקה ”דפי' כח היינו הכח הנמשך מעתיק". וראה לעיל בהמ"מ לדף לט, ג.

ודרצ"ה ב': מאן כח כו' ההוא דאקרי מזלא קדישא" — אוה"ת שלח ע' תקה. וראה לעיל לט, ג.

בפ' נסכים: המאמר משנת תקנ"ז — ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרים קצרים ע' תריח הערה 91. בדרך מצותיך צג, ב מציין ”תורה ברבים בפ' שלח בפ' נסכים כי תבואו אל ארץ מושבתיכם שם נת' הטעם ענין הקרבנות ובנסכים". ממאמרי אדה"א במדבר-ג ע' א'קפח. מיוסד על מאמר זה. אוה"ת כרך-ו ע' א'תשצב ובשינוים והגהות אחרות שם ע' א'תתב. קצורים ע' א'תתג. ראה גם ד"ה זה ש"פ שלח תשמ"ג. ד"ה להבין ענין הנסכים תשמ"ז.

מבכל התורה שנק' ארץ כנען: להעיר מתו"א כו, ג ”ומה הוא היחוס שבח אי' בזה".

ארץ מלשון רצון: בראשית רבא פרשה ה. נתבאר באוה"ת בראשית-ב דף תפא, ב.

וכ"ה בפרדס . . ערך ארץ: ראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תמב.

(פ"ב דברכות) כל הקורא ק"ש: יד, סע"ב.

אש מן השמים ע"ג המזבח: ראה ויקרא ט, כד.

יסוד א' פשוט: באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצג הג"ה ארוכה בשם פי' המשניות להרמב"ם בענין יסוד א' והאדם מד' יסודות.

כי הנה האדם הוא מורכב מד' יסודות: מסומן לעיל ה, סע"א מאדר"נ פנ"א ובשם ע"ח שמ"א פ"ג.

כנגד ד' אותיות של שם הוי': בלקו"ת שם מציין לע"ח שמ"א פ"ג.

בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל ה, ב.

ע"פ כי תצא: לקמן פ' תצא לד, ג. וראה גם לקמן פנחס עה, סע"ד.

שרפים עומדים: ישעי' ו, ב.

בביאור ע"פ והניף הכהן: לעיל פ' אמור לז, ג ואילך.

אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

יזל מים: במדבר כד, ז.

ישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ה. נסמן לעיל פ' צו טז, ג ולקמן פ' מטות פג, ג. באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצה מפרש: ”(ר"ל דלפיכך הנשמות שבכל עולם הם במעלה יתירה על המלאכים שבעולמות ההם)": פי'.

כמ"ש בזח"א וירא דק"ג ע"א: ראה לעיל פ' במדבר א, א. ולקמן פ' מטות פה, ב.

כי הנפש מלאה אותיות: נסמן לעיל פ' נשא כו, ב.

כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

ע"פ אני ישנה ולבי ער: באוה"ת שם ע' א'תרצה יש כאן הג"ה ארוכה ומציין לתו"א בד"ה זכור.

להסיר החמימות שבלבו: בקונטרס העבודה ע' 26 מציין שזהו כמו שכתוב בתניא פמ"ג: שלא תתלבש בשום דבר הנאה.

ולהיות גובר . . להכלל באחדותו ית': באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצה יש הג"ה: (כי לפי ששרש הנשמה ממחשבה עילאה לכך יש לה שליטה על נה"ב ששרשה ומקור התהוותה ע"י רבוי השתלשלות מבחי' הדבור כו')

שבכל עת שמגביר כח יסוד האש: ראה לקמן פ' ואתחנן ב, ג. חוקת נו, ב.

אש אוכלה אש: יומא כא, ב.

כי אתה תאיר נרי ה': ש"ב כב, כט ושם כתיב [תי' תאיר לי'] נרי הוי', יעו"ש. [כ].

להשלים חסרונו: באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצו יש כאן הג"ה בענין בינה שנק' צור.

כי אשב בחשך ה' אור לי: מיכה ז, ח.

שנותיו שבעים שנה: ראה תהלים צ, י.

וענין הק"ש: ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשפב.

הי' הוה ויהי': ועל"ק בד"ה ש"ה ממעמקים [ר"ה סב, ד] סופ"א. [כ]. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ה. עץ חיים שער דרוש עיגולים ויושר ענף א'. באוה"ת במדבר-ו ע' א'תשצו מבאר כאן ענין שהזמן הוא נברא ומחודש.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

אתה הוא עד שלא נבה"ע: תפלת השחר. של"ה ג, ב.

כולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

בשכמל"ו: פסחים נו, א.

בפ' פנחס בד"ה קדש ישראל: לקמן עט, ג.

מלכותו בכל משלה: תהלים קג, יח.

מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

כי ממך הכל: דה"א כט, יד.

כי ה' הוא האלקים: דברים ד, לט.

וכהדין קמצא דלבושי: ב"ר כא, ה.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

וכמ"ש במדרש קהלת: ז, נ.

ישראל ישר אל: ראה ר"מ בוטריל לספר יצירה פ"א מ"א (טו, א). רמ"ז ר"פ שמיני. ראה אוה"ת משפטים ע' א'שטז. תצוה ב'תשעח.

אשריך ישראל: דברים לג, כט.

מי כמוך באלים: שמות טו, יא.

ע"פ ועתה יגדל נא: סה"מ תקס"ג ע' תקאו ואילך. אוה"ת פ' שלח ע' תפו ואילך. שם ע' תעט.

סד"ה וידבר וארא: תו"א נו, ד.

אשר לו אלקים קרובים: דברים ד, ז.

כי קרוב אליך: דברים ל, יד.

באשר דבר מלך: קהלת ח, ד.

ובמדרש רבה ס"פ נצבים: ראה גם יהל אור ע' כז.

בד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כב, ד.

בד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש יז, ב.

וישמע שאול: ש"א טו, ד.

ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א.

אך אמנם . . וזהו"ע זבח בלא נסכים: מובא באוה"ת משפטים ע' א'קסב.

סד"ה וישלח יעקב: תו"א כה, ב.

ע"פ הזח"א וירא דקי"ב א': ביאה"ז לאדה"א.

וענין התפילין: ראה אוה"ת ואתחנן ע' רס.

הוקשה כל התו' לתפלין: קידושין לה, א.

שבעשר ספירות עליונות: באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תשצז: מששה ספירות עליונות (היינו חב"ד דזו"נ).

די לעבד להיות כרבו: ברכות נח, ב. ובכ"מ.

דירה בתחתונים: ראה תנחומא בחקותי ג. נשא טז.

כלים מכלים שונים: אסתר א, ז.

סד"ה אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחוקתי מה, ג דשם מביא בענין ביד המלך.

ע"פ וירא ישראל: תו"א בשלח סב, א.

וירא ישראל את היד: שמות יד, לא.

והיא ענותנותו: ראה מגילה לא, א.

שהם מדברים מעניני עולם הגשמי: ראה הג"ה באוה"ת שלח כרך-ו ע' א'תשצח ”ושיומשך א"ס ב"ה אפי' בעניני' גשמי' זה נמשך דוקא מבחי' יד הגדולה" ע"ש.