שש שנים תזרע שדך: ויקרא כה, ג.

שש . . משנה: כנ"ל בהר (מ, ד). [כ].

ותלמודו בידו: פסחים נ, א. וש"נ.

בפ' בהר ע"פ כי תבואו אל הארץ: לעיל מ, ב ואילך.

שהתינוק בבטן אמו מלמדין אותו: נדה ל, ב.

ואח"כ משכחין ממנו: וע' לעיל סו"פ מצורע [כה, ב] ברישא ליגרס אינש. [כ]. ראה אוה"ת שה"ש עב. ועוד. ובארוכה בלקו"ש ח"ה ע' 13 ואילך.

בד"ה שחורה אני ונאוה: לקמן שה"ש ו, ג. ח, ד.

פתחי לי: שה"ש ה, ב.

משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

חדר ר"ת: ראה מא"א אות ח, ס"ז ביאיר נתיב. ראה גם לקמן פ' בלק עא, ב.

ובדעת חדרים ימלאו: משלי כד, ד.

התורה היא מפתחות הפנימיות: שבת לא, א.

בד"ה אדם כי יקריב מכם: לעיל פ' ויקרא ב, ד.

הקב"ה מניח תפלין ומצלי: ברכות ו, א. ז, א.

סד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כב, א.

ולא ישב אדם שם: ירמי' ב, ו.

בזח"א עמוד קכ"ו: כנראה הכוונה לזהר גדול דפוס קרימונא.

ולא תתורו אחרי לבבכם: במדבר טו, לט.

ואפי' כל העולם כולו: נדה ל, ב.

קיצור הענין: קיצור זה נמצא גם בבוך 1064, שהוא מאמרי אדה"ז, בכל הכת"י אין הגהות מהצ"צ, וכן נראה מהסגנון שזה הוא מכ"ק אדה"ז ולא מכ"ק הצ"צ.

עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

ולבושי' כתלג חיור: דניאל ז, ט.

שהקב"ה מתעטף בטלית לבנה: ראה ר"ה יז, ב וחי' אגדות מהרש"א שם. וכ"ה הגירסא בענף [עץ יוסף] בב"ר [פ"ג, ד] והן בויק"ר פל"א [ו] שוח"ט (קד, [א]) כלה"ט. ובפע"ח ש' הציצית רפ"ג ב' מדרש. ועל"ק (מז, סע"ב) מביא החדא"ג של מהרש"א הובא זה הלשון מס' ישן מחכמת המקובלים והמקור משוח"ט הנ"ל. ועל"ק כאן (מז, סע"ב). [כ].

חלוקא דרבנן: ראה ב"ב נז, ב.

ד' נימין . . ב' חוטי תכלת: טושו"ע או"ח ריש סי"א.

דעקימת שפתים הוה מעשה: סנהדרין סה, א. ב"מ צ. ב. אוה"ת נח ע' 1232.

הן הם גופי תורה: שבת לב, א. ועוד.

כמ"ש האריז"ל שקדושת הטלית: ראה פע"ח שער הציצית פ"ג.

אין בטלית הגשמי שום קדושה . . משא"כ בציצית כשרים: טושו"ע או"ח רסכ"א. ראה בארוכה בלקו"ש-לג ע' 96 הערה 17.

להבין ענין הלב: ראה לעיל יט, ב בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר. ולהלן ברשימת הכתב-יד.

ואי' בכתבי האריז"ל שיסוד אבא: ראה פע"ח שם ואילך.

בד"ה עיני כל: לקמן פ' מטות פה, ב.

כמארז"ל הלב חומד: קה"ר פ"א, טז, א. רש"י עה"ת ס"פ שלח ד"ה [ולא תתורו] אחרי לבבכם . . העין רואה והלב חומד. וע' במדב"ר (פי"ז, ס"ו) ובילקוט שם ר' תש"נ — ירוש' פ"א ד"ט דברכות [ה"ה] . . ציין במדב"ר פ"י ס"ז ול' רש"י ל"מ. [כ].

איזהו גבור הכובש: אבות ד, א.

אכן בסש"ב פי': פ"י ופי"ב.

תכלית שנאה שנאתים: תהלים קלט, כב.

ולבי חלל בקרבי: תהלים קט, כב.

ברוך שהוא יסוד אבא: ראה מא"א אות ב, סל"ט.

כלם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

ובד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ג.

בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

אבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. ת"ז תי' כא (סא, ב). תי' סט (קה, ב).

וישק יעקב לרחל: בראשית כט, יא.

וכמ"ש ברבות בקהלת ע"פ דברתי אני עם לבי: ראה אוה"ת בראשית כרך-ו דף תתרצב, א.

והי' לכם לציצית: משנת תקס"ה. ראה סה"מ תקס"ה ע' א'קיז. ראה ברשימת המאמרים בסה"מ תקס"ו הערה 40. הנחת כ"ק אדמה"א באוה"ת שלח ע' תרט. מאמרי אדה"א במדבר-ג ע' א'רס מיוסד על מאמר זה. לכללות דרושי ציצית שבלקו"ת — ראה ד"ה זה וביאורו בסידור שער הק"ש, שער הציצית . אמרי בינה שער הציצית. סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב. ראה לקמן פ' ברכה צד, א. וראה באוה"ת שלח ע' תרי שמציין לכמה מקומות.

ביום ההוא תקראי אישי: הושע ב, יח ושם כתי' ”נאם ה'" תקראי [כ].

לזאת יקרא אשה: בראשית ב, כג.

בה' בראם: מנחות כט, ב.

ה' מוצאות הפה: ס"י פ"ב, מ"ג.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

הע"מ שנברא בהם העולם: ראה אבות רפ"ה.

שהוא מקור ומוצא הע"מ: באוה"ת כאן ע' תרי מציין למ"ש לעיל פ' נשא כו, ב דשם ”פי' ממקור החיות מרוח פיו ית' והע"מ הוא אותיות שכבר יצאו מרוח פיו" ע' באוה"ת.

המאמר א' שיכול להבראות: אבות רפ"ה.

אתא . . מששא: באקדמות. [כ]. וראה לקו"ת האזינו עד, ד.

שאין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל.

ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

כמ"ש בסש"ב: פי"ט.

החכמה . . ברק המבריק: ועל"ק רד"ה אז ישיר ישראל (סב, ג). וש"נ. [כ]. בארוכה באוה"ת כאן ע' תריב ואילך.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

החכמה מאין: איוב כח, יב.

בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

להיות הנשמה בבחי' נר: באוה"ת נ"ך-א ע' תקעו מציין לכאן ”פי' כי ענין נר ה' נשמת אדם שהנשמה קרוי' נר, כי המ' שהיא כנס"י ונוק' נקראת נר, והיינו שהיא נק' אשה ע"ש אש ה' ואל אישך תשוקתך, וזהו בחי' נר כנר הדולק מלמטה למעלה בטבע תולדותה ושלהבת העולה מאלי'" ע"ש.

אך כיצד תהי' המשכת ח"ע: ראה אוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסא. נ"ך כרך-ב ד"ה כי בועליך סעי' ה'. בזהר פ' תרומה דקס"ו ע"ב נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקפא.

רמ"ח אברין דמלכא שהם רמ"ח מצות: ראה ת"ז ת"ל.

שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

סד"ה המגביהי לשבת: תו"א לח, ד.

במדרש שה"ש ע"פ סמכוני: ב, יד. ראה אוה"ת פנחס ע' א'צט. ספר החקירה פח, ב.

ובת"ז פי' תרין אשין: תי' י"ט (לט, ב).