שובה ישראל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תתקח. בשינויים כו' אוה"ת ש"ש ע' א'תצו. קיצורים שם ע' א'תקלט. וראה שם ע' א'תקיד דשם מבאר בקיצור מה שכתב כאן. הוספות לקיצורים ע' א'תתקפז. ד"ה זה במאמרי אדה"א ש"ש ע' א'נו מיוסד על מאמר זה. וראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שכט.

שובה ישראל: הושע יד, ב.

הנה יש ב' בחי' יעקב וישראל: הקושיא מדוע נאמר שובה ישראל דוקא, וראה גם סה"מ תקס"ה ע' תתקח. אוה"ת ש"ש ע' א'תמ סה"מ קונטרסים ח"ב שכח, א. סה"מ תש"ד ע' 15. ועוד.

לא יעקב יאמר: בראשית לב, כט.

להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

עולם הוא מלשון העלם: לעיל פ' שלח לו, ג. וש"נ בהמ"מ.

וידעת היום והשבת: דברים ד, לט.

שבהיום לעשותם . . למחר לקבל שכרם: עירובין כב, א. וש"נ.

שילוב . . הוי' . . אלקים ואד': ע' סש"ב ח"ב (פ"ז). וע' במ"ח מס' אלול פ"ב מ"ד ומ"ה. ובמס' היחודים (פ"ג, מ"ב). ובמס' חצות (פ"ז, מ"ג). ובמס' זיווג או"א (פ"ב, מ"ה). ובמס' שמות ז"א (פ"א מ"ב). ובמס' זווג זעיר ונוק' (רפ"ב). ובמס' האצי' דערבית (פ"ח, מ"ט). ושם בתוס' שבת (פ"ג, מ"ב). ובשחרית דשבת (פ"ח, מ"ח). ובליל ר"ה (רפ"ד). (ובפ"ה, מ"ד, ומ"ז-ח). [כ]. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' צא שמציין לכאן ומוסיף ”שילוב ה' באד' הו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ושילוב אד' בהוי' זהו"ע ההעלאה ממטה למעלה" ומציין לעיין בסידור שער ר"ה סד"ה אדני שפתי תפתח, וכן כתב שיש שינויים בדרוש זה [בסידור] אומר דהגילוי דלע"ל נק' מלמטלמ"ע ובביאור שובה הנ"ל [להלן סו, א] אומר שזהו מלמעלמ"ט. ראה גם אוה"ת פ' תולדות תתיד, ב ואילך.

(שילוב בשם . . בשם הוי'): מוסגר זה נמצא גם בכת"י שנכתבו בלי הגהות מהצ"צ.

ביחזקאל רס"י מ"ב: ראה בלקו"ש חכ"ט ע' 304 השייכות יחזקאל לכאן.

ולכך קורין ק"ש פעמיים: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שמו. מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'מט.

בד"ה תחת אשר לא עבדת: לעיל מב, ג.

כי א-ל דעות: ש"א ב, ג.

שכל ומחשבה דבור ומעשה (ועיין זח"ג פנחס ר"כ ע"ב: באוה"ת ש"ש ע' א'תצח מבאר וז"ל ”והן הנרמזים בפ' כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, ופי' בזהר פ' פנחס דר"כ דבכחך היינו הנשמה שהיא הנק' כח לכן הזהיר שישתדל לקיים התו"מ בעולם הזה שהוא עולם המעשה . . וזהו אין מעשה וחשבון כו' שהם ד' מדרגות הנ"ל בנשמה כי חשבון היינו עלמא דתלי' בדיבורא ודעת הוא בחי' מחשבה כו'".

כהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה ע"פ לבוש הבדים.

דאורייתא מחכמה: זח"א קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

ודברת בם: ראה ברכות כא, א.

ואספת דגנך: דברים יא, יד.

יעקב י' עקב: ראה קה"י ערך ישראל. ע"ל (סב, רע"א). וש"נ. [כ].

י' בחי' חכמה: ראה שם ערך יו"ד בתחלתו.

הוי' בחכמה: משלי ג, יט.

כי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

וע' זח"א וישלח קע"ד א': ראה לעיל פ' שלח מח, ד. ובאוה"ת בראשית כרך ה תתעז, ב.

(ועיין מזה ברבות . . ובכרמל אמר ב"פ): באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בסדר אחר עם הוספות. וראה לעיל פ' ואתחנן ט, א.

אך הענין כי הוי' הוא האלקים יש בו ב' פירושים: הענין מובא באוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשלט ואילך. וראה אוה"ת פ' יתרו ע' א'לח. שמות כרך ז ע' ב' תשיט. וע' ב' תשכב.

הוי' לשון הוה: זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א, פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהק' של"ה, בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טוש"ע או"ח ס"ה. ועוד. וראה סה"מ — ת"ש ע' 40 בהערה.

אלקים וצמצום: ראה רש"י בראשית בתחלתו. מא"א אות א, פ"ג. קה"י בערכו. ספר הליקוטים להאריז"ל בתחלתו. מדרש ילמדנו. ובכ"מ.

בד"ה וידבר . . וארא אל אברהם: תו"א נו, א ואילך.

וסד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ע' ד, ד.

אני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

וכמ"ש . . זיו השמש מהשמש: ראה אוה"ת יתרו ע' תתמא.

שמו נשגב בבחי' לבדו: ראה תהלים קמח, יג.

אנת חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

החכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

אם יהי' אלקים עמדי . . והי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כ-כא.

סד"ה וכל בניך: לעיל פ' ראה ל, ד.

סעיף ג: לסעיף זה ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"ה שמיוסד על סעיף זה ומבאר בארוכה.

דתליין בשמי' כענבין באתכלא: הקדמת ת"ז בתחלתה (ב, א). וראה ג"כ שם תי"ח (לב, ב). סתמ"א. ת"ע (קלא, א).

בתיקון קשעהמ"ט אם פגמתי: פע"ח ש' ק"ש עהמ"ט, פ"ב. במאמרי אדה"ז הקצרים ע' פה מביא בשם שערי ציון.

עובד עכו"ם שהוא מהנסקלין: סנהדרין נג, א. ראה במאמרי אדה"ז — הקצרים ע' פה. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פב.

מארז"ל בפ' לפני אידיהן: ע"ז ח, א. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

כי ענין . . מצד עצמם: ראה אוה"ת יתרו ע' תתקיז. וראה שם ע' תתקיט ומוסיף ”דמעין זה השיתוף בדקות הוא בתחבולות הפרנסה כשמחשיב את התחבולה עיקר כו'". ע"ש.

ממגד תבואות שמש: דברים לג, יד. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

והנה ההשתחוואה בגשמיות היינו שכופף ראשו וקומתו הגשמיים: ”. . . שהוא רק משתחוה עם הראש שהוא גשם אפי' שלבם בל עמם כהאי עובדא דתינוק [גיטין נז, ב] אעפ"כ יהרג ואל יעבור". — מאמרי אדה"ז הקצרים ע' פו. וראה סה"מ תרל"ה כרך א ע' עב.

בדאגת הפרנסה: על"ק ד"ה ושאבתם הא' ספ"א [עח, ד] דאגת הפרנסה, חמימות, לשרוף, יעו"ש. [כ].

וברכך ה"א בכל אשר תעשה: דברים טו, יח. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

כל הכועס . . כאלו עובד עבודת כוכבים: שבת קה, ב. זח"א כז, ב. זח"ב קפב, ב. זח"ג קעט, א. רלד, ב. ת"ז רתנ"ו. רמב"ם הל' דעות פ"ב, ה"ג. ובפי' לאבות פ"ב, י. ראה קיצורים והערות לתניא ע' לט וע' קמט. בסה"מ תרס"ה ע' לז מבאר שהכעס בא מחמת רוממות גאותו הוא היפך דבחי' הביטול במציאות דיו"ד דחכמה, ולכן הפגם בזה מגיע לבחי' יו"ד דשם הוי' ועונשו סקילה. ע"ש. וראה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פג בסוף העמוד שיש ב' מיני כעס מצד רתיחת הדמים שהוא שייך לרציחה, ויש כעס מצד רוממות גיאותו שכל גיא וגסה"ר מתכעס על עוברי רצונו או פוגע בכבודו, וכעס זה הוא ענף הגיאות שאינו מרגיש רק את עצמו הוא היפך דבחי' הביטול, וזהו הפגם ע"ז ברוחני' ועונשו סקילה.

וגסות הרוח: סוטה ד, ב.

והה' של השם הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב: ראה בד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה ע' לח.

להלהיב לבו: ”עד שמשיג הענין היטב ויותפס ויוקלט אצלו האור האלקי כו' . . באהבה ברשפי אש בתוקף ההתלהבות לאלקות". — ד"ה ביום השמע"צ תרס"ה ע' לח.

ויצעקו אל הוי': תהלים קז, ו.