Sources and References on Likkutei Torah, Shabbat Shuvah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני: ישעי' מג, כה. וראה בד"ה אנכי אנכי תרס"ה בפי' תי' ”למעני" בתחילת המאמר ובסוף המאמר.
לפני הוי' תטהרו: ויקרא טז, ל.
מדתו של יעקב: זח"ב (קעה, ב). ועסש"ב ח"א (פמ"ה). [כ].
וכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
אלקי עולם ברחמיך הרבים: ברכת יוצר.
ותתפלל חנה על הוי': ש"א א, י. ”שתפלת חנה הי' . . בפנימי' נקודת הלב שלמעלה מן הכלי . . שזהו בעצמות הרצון הפנימי'". — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צה.
פירוש עד שהוי' יהי' בבחינת אלקים: ראה ד"ה שובה ישראל תרח"צ ע' לד. ובד"ה שובה תש"ד ע' 15 מביא ”דהנה רבינו הזקן נ"ע פי' שובה ישראל דשיעור התשובה מה שהמדרי' דישראל צריך לשוב אל ה' הנה שיעורה עד כי הוי' יהי' אלקיך ואז תדע ותכיר כי כשלת בעוניך". וכ"ה בד"ה שובה ישראל תשל"ז סעי' ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' ח).
ואח"כ קחו עמכם דברים הם התורה והמצות: מובא באוה"ת פ' פנחס ע' א'קנא. ע"ש.
וזהו שובה . . ואנכי אנכי הוא מוחה: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתכו.
כי עיקר התשובה בלב: לעיל נח, ד. וש"נ בהמ"מ.
כשל בעוני כחי: תהלים לא, יא.
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך: קהלת ט, י.
ע' זח"ג פנחס ר"כ ע"א: ”וכמ"ש בזהר . . שזהו בחי' המקיף דנשמה שנק' כח קדישא כמו העונה איש"ר בכל כחו כו', והוא בחי' הצלם שיתהלך בו איש וכש"כ בחי' המוחין ומדות דנר"נ שנק' נר". — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צח.
נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.
ועבירה מכבה: סוטה כא, א.
כלומר שמכבה את הנר: ”ועי"ז ממילא הסתלקות אור הוי' מן הנשמה שלא יאיר בו כלל (והוא שכשל כחי שהוא המזל וצלם . .)" — מאמרי אדה"א כאן ע' א'צח.
בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו: לעיל פ' ראה כ, א.
כי תצא למלחמה על אויביך: דברים כא, י.
עד שהוי' יהי' בבחי' אלקיך: בד"ה שובה ישראל — תשמ"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ג) מדייק מכאן ששיעור התשובה הוא עד שהוי' יהי' אלקיך, והקשה ע"ז שצריך להבין דמי ששייך (ודורשים ממנו) תשובה נעלית כזו הרי הוא בעל מדריגה נעלית גם קודם עשיית תשובה זו איך שייך בו ענין העון שיהי' צריך לתשובה. ע"ש.
וכמ"ש ברבות פ' תצוה פל"ח: ”פי' קחו עמכם דברים ואין דברים אלא דברי תורה שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה". — אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רסג.
במי נמלך בנשמתן של צדיקים: ב"ר ח, ו. רות רבה ב, ג.
זח"ג אמור (ד"ק ע"ב): ראה לעיל פ' אמור לו, ד. ולקמן שה"ש כז, ב ואילך.
סד"ה יהודה אתה: תו"א מה, ד.
וזהו שנאמר ביג"מ הרחמים: ראה אוה"ת כי תשא ע' ב'סז.
ויקרא הוי' הוי': שמות לד, ו.
שהוי' קורא וממשיך בחי' הוי': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' שנו.
הוי' רחום וחנון: שמות שם.
חנון ורחום הוי': תהלים קמה, ח. סה"א ל, ט.
סד"ה ואתחנן אל ה': לעיל ג, א. וראה ביהל אור ע' תרעה שמציין לכאן וגם לתו"א ”פ' בשלח בד"ה אשירה לה' בענין ושמרו דרך ה' שהדרך להיות שם ה' הוא ע"י י"ג מכילין דרחמי חנון ורחום כו'". ע"ש. וראה במ"מ לעיל ג, א.
כי עמך הסליחה למען תורא: תהלים קל, ד.
ביום הכיפורים . . לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל. וראה באוה"ת דרושים ליוהכ"פ כרך ה ע' ב'קלט ושם ע' ב'צה.
בזה"ק יו"ד על רישי': זח"ג (קכב, סע"ב). [כ].
הנסתרות לה' אלקינו: דברים כט, כח.
שהנסתרות הם אהוי"ר: ע' ת"ז (ת"י) כה, ב. וע"ל ר"פ פקודי (רפ"ב). [כ].
ו"ה נגלות . . התורה והמצות: זח"ג (קכג, ב) ו"ה נגלות. ע' מאו"א ערך בתי גואי סנ"ז. ות"ז (ת"י) הנ"ל. [כ].
הקל קול יעקב: בראשית כז, כב. וראה ב"ר פס"ה, כ.
ע"פ שובה ישראל עד: לקמן סז, סע"א.
וע' בזהר אמור דק"א א': ראה ביהל אור ע' קלז.
הלך ילך ובכה: תהלים קכו, ו.
אלה תולדות יעקב יוסף: בראשית לז, ב.
ע"פ בשלח פרעה: תו"א סא, א.
ובתבור נאמר . . ע"ש ברש"י: ראה לעיל בעמוד זה ובאוה"ת פ' לך לך פו, א.
אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך: ישעי' א, יח.
בד"ה כי המצוה הזאת: לעיל פ' נצבים מה, ד.
ועיין מענין תבור וכרמל ברבות ויחי ר"פ צ"ט: ר' יוסי הגלילי דרש כמ"ש בגמ' דפסחים [דקי"ח, א] במ"ת כתיב ההרים רקדו. באוה"ת בראשית כרך א פד, ב מציין לכאן.
והוא כענין הנזכר בזח"א ויצא (דקנ"ח ע"א): ”וכל הני אקרון הרי בשמים, מכאן ולתתא אקרון הרי בתר דכתיב ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים טורי דפרודא". — אוה"ת בראשית פ' לך לך כרך א פג, ב. וראה שם פד, ב. וראה גם תו"א קטז, ג.
ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים: בראשית ב, י.
ועיין ברבות בראשית פי"ו: ראה באוה"ת בראשית כרך א פד, ב והיו לארבעה ראשים אלו ד' מלכיות פישון זו בבל כו'. והגם כי בזח"א פ' ויצא קנ"ח פי' דארבעה ראשים הם ד' חיות המרכבה כדלעיל היינו דלגבי אצי' דאיהו וגרמוהי חד נק' עולם הבריאה עולם הפירוד . . אך כמו שנה"ב נמשכה ע"י ריבוי ההשתלשלות מבחי' פני שור שבמרכבה כך מבחי' ד' חיות שבבריאה נמשכו ע"י ריבוי השתלשלות מבחי' שמרי האופנים בחי' טורי דפרודא עכ"ל שם.
ובשה"ש ע"פ עד שיפוח היום: סוף סעי' ב. וראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' שנז דשם מפרש הרי בתר קאי על ברית בין הבתרים וגם כרך ביתר. וראה באוה"ת פ' לך לך פז, ב. פ' ואתחנן ע' קלח.
והריחו ביראת ה': ישעי' יא, ג.
ונפשי כעפר לכל תהי': תפלת אלקי נצור.
הרי תבור וכרמל נק' הרים גבנונים: ראה תרגום לתהלים סח, טז-יז.
או גבן או דק: ויקרא כא, א.
במקום שבע"ת עומדין: ברכות לד, ב.
וברבות פ' ויצא פס"ח . . זה סיני: ראה הלשון באוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב.
מי יעלה לנו השמימה: דברים ל, יב.
ותתצב אחותו מרחוק: שמות ב, ד.
מרחוק ה' נראה לי: ירמי' לא, ב. וע' באגה"ק (סי' ב) קטנתי. [כ].
ומאריך באחד: ראה ברכות יג, ב.
ע"פ מה טובו: לעיל פ' בלק.
בביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל פ' ויקרא ה, ג.
ביאור על שובה ישראל: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נד' בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקטז. וראה שם ע' תתקכה ביאור נוסף. ד"ה להבין שרש ענין יוהכ"פ, במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שמו, מיוסד על מאמר זה.
איתא במ"ח: בסופו. ראה ד"ה שובה ישראל תשמ"ב.
בענין ז' פעמים ה' אלקים: ראה גם אוה"ת וארא ע' קנו.
יש ב' שילובים: ראה לעיל סד, ב. מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'מט. וראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'ער.
בלק"א ח"ב: פ"ז. [כ].
כלל בפע"ח: במ"ח מס' או"א (פ"ג מ"ה). ובפע"ח ל"מ. [כ].
כהדין קמצא: לעיל סד, ג. [כ].
אלף אלפים: דניאל ז, י.
ואין ב' ברואים שוים: ברכות נח, א. סנהדרין לח, א.
ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.
מחנה מיכאל באהבה: ראה במד"ר יב, י. דב"ר ה, יב. תנחומא ויגש ו.
אברהם מדת אהבה יצחק יראה: ראה ישעי' מא, ח. בראשית לא, מב. מא"א אות א, קלו. אות י, מד. קה"י בערך אברהם ויצחק. ובכ"מ.
אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ס' החיים פ' גאולה, פ"ב. עמק המלך ש' שעה"מ רפ"א. וראה פדר"א פ"ג.
וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.
המשל ופחד עמו עושה שלום: איוב כה, ב.
כדי שיתחברו ב' בחי' . . או שיגביה התחתון . . או שירד העליון: ע"ל ר"פ ואתחנן. וש"נ. [כ].
וכמו שיהי' לע"ל: ראה אוה"ת ואתחנן ע' צב ושם כ' דהגילוי לע"ל נק' מלמטלמ"ע. וראה שם ע' סח.
כי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
וראו כל בשר יחדיו: ישעי' מ, ה.
נפלה לא תוסיף: עמוד ה, ב.
שו"ה בהוי' — עוד: ברכות (ד, ב). [כ].
שאין בו לא אכילה כו' אלא צדיקים יושבין: ברכות יז, א.
אלא הוא עולם התחיה: כדעת הרמב"ן וראה לעיל פ' צו טו, ג. ובהמצויין שם. באוה"ת חקת ע' תתט מציין: ”ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד".