Sources and References on Likkutei Torah, Shemini Atzeret
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכל צדיק יש לו מדור בפ"ע: רות רבה ג, ד. תנחומא (בובר) אמור ט. וראה שבת קנב, א.
בד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עה, ג.
אני היום ילדתיך: תהלים ב, ז. וראה ביהל אור שם. בסה"מ תקס"ה שם בב' הנחות מבואר בענין שתי' ”ילדתיך" הוא לשון נקבה ע"ש ע' תתקעב.
ענין שמחת תורה דהיינו שהתורה תהיה שמחה: ראה לקמן צו, א: ”ולכן הוא שמח"ת שהתורה עצמה שמחה מגילוי זה" משיחת ליל שמח"ת תשל"ד הערה 39, ראה שם בארוכה.
עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
שאור התורה היא בחי' לבוש המחבר רוחניות עם גשמיות . . כלל העולה שהתורה היא לבוש המחבר מעולם ועד עולם: ויש לבאר דבריו עפמ"ש בתניא פנ"ב ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות הוא רצונו ית' וחכמתו כו' המלובשים בתורה ומצותיה הנגלים לנו כו' וזהו היכל קדה"ק שבכל עולם ועולם כו' עכ"ל ועיין בסידור אחר עלינו לשבח דשרש לבוש זה גבוה מאורה המתלבשת כו'". — יהל אור ע"פ עוטה אור ע' שצו. וראה שם ע' שצח מציין לסידור בד"ה ועשו להם ציצית דשם פי' עוטה אור כשלמה על התורה שהיא הממוצע בין הא"ס ב"ה ובין העולמות ע"ש.
ע"פ וראיתם אותו: סידור ג, ג ועם הגהות באוה"ת שלח ע' תקעו.
ברבות ויקהל פ"נ: ראה אוה"ת נ"ך ע' סח.
זח"א ל"א סע"ב קס"ד ב'): נתבאר ביהל אור ע' שצז.
דברו חכמים בהווה: ע' שבת סה, א. סו, ב במתני'. וע' בנדרים פ"ה, מ"ה, יעו"ש [כ].
במעשה דרבה בר נחמני אם בהרת קדמה: ב"מ פו, א. וראה לעיל פ' תזריע כג, ב.
בהרת עזה כשלג: נגעים פ"א, מ"א. שבועות ה, ב.
מהדם שהוא הנפש: דברים יב, כג.
הד' מראות נגעים: נגעים ושבועות שם.
דיהא מכאן טהור: ראה סגנון זה נדה פ"ב, מ"ו.
בוהק הוא פרח בעור טהור הוא: ויקרא יג, לט.
סגירו דנהורא: ראה לעיל בתזריע (כד, א [ב]). [כ].
כתפוח בעצי היער: שה"ש ב, ג.
ועל הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
בד"ה פתח אליהו בפ' וירא: בתו"א.
ובסידור בביאור ע"פ אתה הצבת: וראה גם באוה"ת נ"ך כרך ב על הפסוק.
בד"ה לא תהיה משכלה: תו"א פ' משפטים.
בד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, ג.
דהע"ה הי' מחבר תורה שלמע' בהקב"ה: ספר הבהיר. זח"ג רכב, ב.
(ועיין מענין עוטה אור: רוב המ"מ צויינו ביהל אור ע' שצד ואילך.
ברבות בראשית (פרשה א': ”ויאמר אלקים יהי אור ולא פירש והיכן פירש עוטה אור כשלמה" — יהל אור ע' שצד.
ר"פ ג': מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו כו' א"ל מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה — יהל אור ע' שצד. וראה אוה"ת פ' שלח ע' תקעח.
פ' בא פט"ו קל"א ד': ”ודוד פירשו מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר עוטה אור כשלמה והדר נוטה שמים כיריעה" — יהל אור שצד ע"ש שהאריך.
ר"פ י"ז: ”כל פעל ה' למענהו כו' וכן האור שברא לכבודו הוא דכתיב עוטה אור כשלמה" — יהל אור ע' שצד.
ויקהל (ר"פ חמישים): ”מהיכן נבראת האורה אמר נתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק העולם מזיוו מראשו ועד סופו כמ"ש עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" — יהל אור ע' שצד, והאריך שם.
זח"א בראשית (ל"א סע"ב): ”עד יהיב מסוה על אנפוי כו' הה"ד עוטה אור כשלמה" — יהל אור שצז.
לך (צ' ע"א): ”אסתכל באור קדמאה ואתעטף ביה וברא ביה שמים הה"ד עוטה אור כשלמה ואח"כ נוטה שמים כיריעה" — יהל אור ע' שצז.
ובסה"מ (סי' ק"ך: ביהל אור ע' שצז מציין אחר הזהר ח"א לא סע"ב ”ועיין מזה בסה"מ סי' קכ" ובעמוד שצה מציין דשם פי' ”מסוה גימט' אל"ף והוא ביסוד דבינה והוא מכסה על אור שביסוד אבא".
וסי' קמ"ו: זה בהמשך לזהר לך לך ”אור קדמאה הוא חכמה וברא ביה שמים ו"ק דז"א" — יהל אור ע' שצז ע"ש שמפרש זה.
תולדות קמ"ב ב' ובמק"מ שם: ”וירח את ריח בגדיו כו' כד"א עוטה אור כשלמה, ופי' בז"ח הספירות הם לבושיו של הקב"ה" — יהל אור ע' שצז.
ח"ב פ' בא ל"ט ב': ”כעין הנזכר בפ' לך ד"צ ופי' המק"מ הבינה נתעטפה באור שהוא החסד ואז נוטה שמים שהוא ז"א כיריעה" — יהל אור ע' שצז.
תרומה קס"ד ב': ”פי' ג"כ הפסוק עוטה אור כשלמה ע"ד שפירש פ' לך". יהל אור ע' שצז.
פקודי רמ"ה ע"ב: ביהל אור: ”פ' פנחס" — ”פי' עוטה אור זהו חכמה והוא עצמו השלמה" — יהל אור ע' שצז.
במאו"א אות שי"ן סמ"ה: ”שלמה גימט' ש"ע נהורין" — יהל אור ע' שצה. מובא באריכות באוה"ת ויקרא ע' רס.
ביום השמיני שלח: משנת תקס"ג. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי התחלת המאמר בתקס"ב ע' רפה. כל המאמר שם ח"ב ע' תקנו. נוסח שלישי — הנחת הר"מ בן אדה"ז נדפס שם ע' תקסג. בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כה, ב. קיצורים והגהות באוה"ת שמע"צ ע' א'תתיח. ביאור שם ע' א'תתט ואילך. וראה שם ע' א'תשצח. א'תתקמז. הגהה נוספת שם כרך ה ע' ב'קס. הדרוש בס' מאמרי אדה"א דברים ע' א'שנה מיוסד על ד"ה זה וע"ש במ"מ. וראה גם ד"ה זה בסה"מ תרע"ח ע' לט ואילך.
ביום השמיני שלח את העם: מ"א ח, סו.
אז תשמח בתולה במחול: ירמי' לא, יב.
בתולה . . כנסת ישראל: בתולת ישראל (ירמי' יח, יג. לא, ג. כ). עמוס (ה, ב). בתולת בת ציון (ישעי' לז, כב). איכה (ב, יג). וע' שמו"ר (רפנ"ב). וע' בערכי הכינויים לסדה"ד [בע' בתולה]. [כ].
עד"מ כשמרקדים במחול: ראה באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקפ ההפרש בין מחול לריקוד.
רצוא ושוב: ראה יחזקאל א, יד.
ואם רץ לבך שוב לאחד: נסמן לעיל פא, א. לעיל חוקת (נו, ב) נ' מאדמו' מס"י. [כ].
ואהבת . . בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
בד"ה המגביה לשבת: תו"א לח, ב. ראה אוה"ת בלק ע' תתקב.
אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
ישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ד. לעיל פ' צו טז, ג וש"נ. לעיל מטות (פ"ג ג). וש"נ.
ובראשית בשביל ישראל שנק' ראשית: מדרש. הובא ברש"י ורמב"ן עה"ת בראשית א, א. וראה ב"ר שם. ויק"ר פל"ו, ד.
במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים: רות רבה רפ"ב. ב"ר פ"ח [ז]. [כ].
ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
וסוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.
נעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.
בד"ה כי תצא: לעיל לה, ג.
בד"ה אלה מסעי: לעיל מסעי צב, א ואילך.
רוח האדם העולה למעלה: קהלת (ג, כא) ושם אי' ”בני" האדם וגו' ”היא" למעלה. [כ].
בד"ה האזינו: לעיל ראה עא, ג.
והקרבתם עולה: במדבר כח, כז.
בחי' רצוא ושוב: באוה"ת כאן ע' א'תתיט ובאוה"ת בשלח ע' תקכד דכאן משמע שהרצוא גבוה מבחי' שוב, ובכ"מ בדא"ח מבואר שהשוב גבוה ע"ש.
ברבות ר"פ תזריע: ראה גם לעיל צו יז, ג.
באדר"ז (דף רפ"ח: ראה אוה"ת פ' בלק ע' א'נא.
בד"ה וקבל היהודים: תו"א מג"א.
כי בכה ארוץ גדוד ובאלקי אדלג שור: תהלים (יח, ל) שם כתיב ”בך" ואם בשמ"ב (כב, ל) שם כתיב ”באלקי" חסר ”ו". [כ].
בד"ה שרביט הזהב: תו"א צד, ב.
ובד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פו, ב.
ובד"ה נאוו לחייך בתורים: לקמן שה"ש יג, א. ושם מציין לכמה מקומות.
ונקרא תעלומות לב: ראה אוה"ת פ' במדבר כרך ה ע' א'תרפג.
כי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.
ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
יושב בסתר עליון: תהלים צא, א.
ה' צלך: תהלים קכא, ה.
בד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ד, ג.
ולכן נקרא בחי' צל: ראה אוה"ת ויצא רטו, א.
ולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.
כי אשב בחשך ה' אור לי: מיכה ז, ח.
ויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.
אין כל חדש תחת השמש: קהלת א, ט.
ימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.