Sources and References on Likkutei Torah, Shemini Atzeret
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמור זו משנה: לעיל בואתחנן י, א. וש"נ. [כ].
שמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.
שמאל דוחה: סוטה מז, א. וש"נ.
הי' בעיניך כרשע: נדה ל, ב.
ממארי דחושבנא: זח"ג קעח, א.
הוידוים והסליחות קודם ר"ה ובעשי"ת: אבל אין אומרים בר"ה ”שבר"ה צריך להיזהר מלהזכיר ענינים ותוארים בלתי רצויים שלכן אין אומרים וידוי כו' בר"ה" — ד"ה אדון עולם תשמ"ג סעי' ח (סה"מ מלוקט ח"א ע' תלד). וראה שם בהערה 50.
לפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.
פנים בפנים: דברים ה, ד.
ממעמקים קראתיך הוי': תילים (רס"י קל). [כ].
בקשו פני את פניך: תהלים כז, ח.
כי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.
מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.
אם יהיו חטאיכם כשנים: ישעי' א, יח.
לבושי' כתלג חיור: דניאל ז, ט.
כי על כל מוצא: דברים ח, ג.
ד' מינים שבלולב . . הוי': הובא בפע"ח ריש שער הלולב פ"א ופ"ב. [כ].
ומנענעים ומביאים ללב . . לשית סטרין: ראה שו"ע או"ח סתרנ"א, ט. וראה לעיל פב, ג.
שהוא מקומו של עולם: ב"ר סח, י.
הנה מקום אתי: שמות לג, כא.
ולמהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.
משליך קרחו כפיתים: תהלים קמז, יז.
לכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.
למען דעת כל עמי הארץ: מ"א ח, ס.
ודמות על ראשי החי' רקיע כעין הקרח הנורא: יחזקאל א, כב.
ומבואר במ"א בשם הרב הקדוש: ראה סה"מ תקס"ח ע' תנב. מארז"ל ע' תב.
קרח אותיות חרק: ספר הבהיר סי' מג. וראה לקמן שה"ש כו, ב. סידור סג, ד.
ומזה נמשך הפרסא המפסקת: ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' נו ואילך.
חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה.
וידבר שלשת אלפים משל: מ"א ה, יב.
ות"ת כנגד כולם: פאה פ"א, מ"א.
המצות . . אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.
לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל: פסחים קיט, ב. ב"ר סח, יא. ספרי דברים לב, ט.
כמ"ש במדרש שה"ש בפסוק הנך יפה: טו, ב.
הנך יפה רעיתי: (רסי"ד). [כ].
וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו: בראשית כב, ג.
חמרא דאפי' בתקופת תמוז קרירא לי': שבת נג, א.
אשר קרך בדרך: דברים כה, יח.
גבורות גשמים: ריש תענית.
שו"ה רוח — הוא בחי' חכמה עילאה: ראה ד"ה ושאבתם תרס"ט. זח"ג סא, א.
דאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א. זח"ג פא, א.
ביוהכ"פ הוא בחי' הנותן שלג כצמר: באוה"ת כאן ע' א'תתיט, מבאר כל הפסוקים כעין קיצור וז"ל: וזהו סדר הפסוקים השולח אמרתו ארץ היינו בר"ה, שש אנכי על אמרתך הנשלח ממלכותך להיות מלכות כל עולמים הנק' ארץ, וכמ"ש ארץ אשר ה' דורש אותה מראשית השנה כו', ואח"כ פסוק הנותן שלג כצמר הוא יוהכ"פ כמאמר הלבן חטאנו כשלג וכצמר כו', אח"כ כפור וקרח בחי' חסדים משליך קרחו בחי' סוכות כנ"ל, והחסדים שבין יוה"כ לסוכות שהן קטנים מהחסדים דסוכות י"ל שנק' כפור שקטן מקרח כו')" עכ"ל.
דק ככפור: שמות טז, יד.
סד"ה האזינו השמים: (הא'). [כ].
אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ר"פ בלק. ס' החיים פ' גאולה פ"ב. עמק המלך ש' שעשועי המלך רפ"א. פדר"א (פ"ג). [כ]. ראה לעיל פ' בלק סח, א.
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: דברים ד, לט.
שום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.
להיות בבחי' שוב כדי להיות בחי' עם: ”שהכוונה ב”בחי' עם" כאן היא לבחי' עוממות" — ד"ה ביום השמיני שלח תשמ"א (הנ"ל) הערה 90.
(ולתוספות ביאור: ההגהה מסתיימת בסוף עמוד זה בשו"ה גליות — לאחרי תי' ואזי (כן מוכח מהכת"י שם נמצא המאמר בלי ההגהות). הגהה זו נדפסה עם הוספה באוה"ת שמע"צ ע' א'תתט, ושם המשך נוסף.
המשלח מעינים בנחלים גו' ישקו כל חיתו שדי: תהלים קד, י-יא.
סד"ה להבין פי הפסוק מי אל כמוך: לעיל סב, ב. וראה בהנסמן לעיל ה, א.
מה טובו אהליך יעקב גו' כנחלים נטיו: במדבר כד, ה-ו.
ושולח מים ע"פ חוצות: איוב ה, י.
בד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, א. ראה ד"ה ביום השמיני שלח תשל"ט ע' כו.
ופרעה הקריב: שמות יד, י.
שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים: ראה שמו"ר פכ"א, ה. תנחומא בשלח. ח. בלקח טוב בשלח (יד, י). וע' שמו"ר (פכ"א [כ]) שם לי' כמ"ש כאן. [כ].
בשלח פרעה את העם: שמות יג, יז.
תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.
יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.
שו"ה למטה — נאמר ביום השמיני שלח את העם כו': באוה"ת כאן ע' א'תתט נוסף: ”ועמ"ש ע"פ ואתא מרבבות קדש, ובלקו"ת [— לאריז"ל] בתלים ע"פ רכב אלקים רבותיים מלמעלה למטה וממטה למעלה, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ אז ישיר ישראל עלי באר כו'". וזהו ביום השמיני.
המגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.
בבינה הוא התגלות עתיק: ראה זח"ג קעח, ב. תו"א ר"פ לך לך.
מלך השמיני הדר: ראה בראשית לו, לט.
ע"פ למנצח על השמינית: לעיל תזריע כ, ד ואילך.
למען הקים אותך היום לו לעם: דברים כט, יב.
וביום עשרים ושלשה — רמז ליו"ט של גליות: ראה ד"ה ביום השמיני שלח — תשמ"א (סה"מ מלוקט ח"ב) בביאור מדוע הרמז ליו"ט שני דשמע"צ הוא בהענין דשלח את העם דוקא.
ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
מתניתא מלכתא: ביצה כח, ב.
א"ת בניך אלא בוניך: ברכות סד, א. וש"נ.
בד"ה וכל בניך למודי: לעיל פ' ראה כט, א.