מלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.

ותושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

פרק השואל: ראה ב"מ צה, א. וראה גם לקמן צה, ד.

גלה כבוד מלכותך: מוסף דשלש רגלים.

הופיע מהר פארן וזרח משעיר וגו': דברים לג, ב. שם אי' וזרח משעיר גו' הופיע גו' [כ].

בד"ה במדבר סיני: לעיל פ' במדבר.

ובזח"ב (בשלח נ"ד ב'): ראה הלשון באוה"ת בשלח ע' תקג.

וירא אלקים את האור כי טוב: בראשית א, ד.

על כל הטובה: מ"א (סוס"י ח). [כ].

ולישראל עמו שהם בניך בוניך: אף שלכאורה נוגע כאן רק ”בוניך" — די"ל שבזה מרמז ש”ולישראל עמו" כולל ב' הענינים ”בניך" ו”בוניך" — ד"ה ביום השמיני שלח תשמ"א (הנ"ל) הערה 102.

ה' אלקינו הוא ג"כ לשון נסתר: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ש"ת ע' 148.

בצל ש-די יתלונן: תהלים צא, א.

כי חסד חפצתי ולא זבח: הושע ו, ו.

שגם בהשוב יהיה כלול רצוא: ”שגם בהשוב (דשמע"צ) יהי' כלול רצוא (דר"ה)" — ד"ה ביום השמיני שלח — תשמ"א (הנ"ל) הערה 91.

ב"ן מתברר ועולה: ע"ל בחקותי (מז, ג). וש"נ. [כ].

ברוב עם הדרת מלך: משלי יד, כח.

הדר מלכותו: תהלים קמה, יב.

ע' זח"ב בשלח נ"ד א' ע"פ אז ישיר: ”דפי' אז הוא כד אתנהיר נהירו דעתיקא קדישא בעטרוי גליפין רשימין באז" — אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתכה. וראה גם אוה"ת עקב ע' תקפה.

ז' ימי הסוכות ז' דאז והאלף שמ"ע: ראה ד"ה ביום השמיני — תשמ"ז (קונטרס זאת חנוכה תש"נ) הערה 33.

ויצא יעקב מבאר שבע: בראשית כח, י.

חנוכה א"ז שהנס הי' שהדליקו שמונה ימים: שבת כא, ב.

ה' לי בעוזרי: משנת תקס"ה, הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ד ע' רכט. בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כט, ב. ביאור נדפס באוה"ת שמע"צ א'תתכג. א'תתכז. וראה סה"מ תקס"ד שם. מאמר זה מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתיט, ומציין שהמאמר הוא הנחת הרי"ל, ושם מציין גם לביאור הנדפס באוה"ת דברים ע' א'תתכח. הנחה ממאמר אדה"א משנת תקע"ח נדפס במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שסד. ובארוכה יותר במאמרי אדה"א דברים ע' א'תקב מיוסדים על מאמר זה.

ה' לי בעוזרי: תהלים קיח, ז.

דמשמע שיש עוזרים אחרים: ”בעוזרי לשון רבים דמשמע שיש הרבה עוזרים" — הנחות תקע"ז ע' שסד.

הבא לטהר . . לטהר את אחרים: יומא לח, ב וש"נ (ובשבת קד, א: ליטהר). וראה בהנסמן בהמ"מ לס' מאמרי אדה"ז — ענינים לע' שט.

אך הנה נודע . . ממכ"ע: ראה להלן בהוספות להערות וציונים.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

שמע ישראל ה"א ה' אחד: דברים ו, ד.

אחד . . שהז' רקיעים . . וד' רוחות: סמ"ק הובא בב"י או"ח סי' ס"א. וראה ברכות יג, ב.

שהי' הוא ושמו בלבד: ראה פדר"א פ"ג.

בטל רצונך: אבות ב, ד.

את הטפל: ראה סוכה ו, א. ובכ"מ.

ימי שנותינו בהם שבעים שנה: תהלים צ, י.

הנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שכ"ו. תניא פל"ז.

שם שמים מתאהב: יומא פו, א.

בזמן שאין בהמ"ק קיים: קטע מכאן באוה"ת ר"ה ע' א'שכג.

רני עקרה לא ילדה: ישעי' נד, א.

כי חלה גם ילדה ציון: ישעי' סו, ח.

בד"ה עיני כל בפ' מטות: לעיל פ' מטות.

אלא היא בבחי' עקרה שפולטת הטפה: בתו"א עט, א ובאוה"ת ר"ה א'שכד מבואר עוד אופן בעקרה, שאין לה אפילו בית ולד ע"ש, וראה גם באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תפט. סה"מ תרל"ג ח"א ע' עג.

שנמשך מעולם ועד עולם: באוה"ת ר"ה א'שכד נוסף: ”(בתו"א פ' משפטים בד"ה לא תהיה משכלה ועקרה)" — תו"א עט, א.

כל האזרח בישראל ישבו בסוכות: ויקרא כג, מב.

האזרח לשון עתיד: ראה לעיל פ' ראה יח, א. וראה בד"ה בסוכות תשבו תשמ"ב דאות א' הוא מאותיות המשמשות לעתיד, ולפ"ז פירוש כל האזרח כו' שגם הבחי' שעתיד להזריח בישראל לע"ל ישבו בסוכות גם עכשיו, ע"ש.

וע' בזהר פ' אמור . . ובפי' הרמ"ז שם: ראה באוה"ת פ' ראה ע' תרלו. ובסה"מ תרכ"ו ע' רח (הוצאת תשמ"ט).

בד"ה ראה אנכי: לעיל יח, א.

בד"ה וארא אל אברהם: תו"א ר"פ וארא.

למען דעת כל עמי הארץ: מ"א ח, ס.

כהמס דונג מפני אש: תהלים סח, ג.

הודו לאלקי האלקים: תהלים קלו, ב.

כי ה' הוא האלקים אין עוד: דברים ד, לה.

ביום השמיני עצרת תהי' לכם: במדבר כט, לה.

אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

ישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.

ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

בהיכלו כולו אומר כבוד: תהלים כט, ט.

אף גילת ורנן: ישעי' לה, ב.

תחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

בזח"ג פ' קרח (דקע"ו ע"ב): באוה"ת ויקרא כרך א ע' שכח הלשון עם הגהות, וראה שם כרך ג ע' תשלט.

ובפי' הרמ"ז שם ומבואר במ"א: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תפג ואילך.

בנהר יעברו ברגל: תהלים סו, ו.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

וארז"ל יובל שמו: זח"ב פג, א. זח"ג נח, א. וראה ג"כ בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. — שייכות שנת היובל ונהר מבוארת באריכות בזח"ג רצ, ב. ועי' ג"כ פרדס שכ"ג פ"י ערך יובל.

ובשאר דוכתי: ראה בסה"מ תש"ט ע' 112.