עת אשר שלט האדם באדם . . לרע לו: קהלת ח, ט.

זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם: בראשית ה, ב.

ה' צלך . . יומם השמש: תהלים קכא, ה-ו.

טוב לחסות: שמע"צ תקנ"ז. ראה רשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' תריז הערה 73. ולהלן ברשימת הכת"י.

טוב לחסות: תהלים קיח, ח.

הכר את בוראך: סוטה י, ב. ב"ר ספ"ה, יא. ע' נדרים (לב, סע"א). וע' ב"ר פ' פ"ה סי' יב [יא] הכר נא [את] בוראך. [כ].

פרוטה או שוה פרוטה: ריש קידושין.

סד"ה וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ט, ד.

והייתם קדושים . . להיות לי: ויקרא כ, כו.

גדול ה' ומהולל מאד: תהלים קמה, ג.

מן הארץ עד לרקיע כו' רגלי החיות: חגיגה יג, א.

במקום שאתה מוצא גדולתו: ראה מגילה לא, א. — ע"פ הגי' ביל"ש תהלים רמז תשצד. פס"ז עקב יז. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ד, מ"ד. פחד יצחק בערכו. סה"מ תש"ח ע' 228 בהערה. ע"ל בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].

לך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

לב נשבר ונדכה: תהלים נא, יט.

איזהו חכם הרואה את הנולד: תמיד לב, א.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

אתה פוררת בעזך ים: תהלים עד, יג.

ותשליך במצולות ים: מיכה ז, יט.

פז"ר קש"ב: ר"ה ד, ב. וש"נ. וראה בלקו"ש חל"ט ע' 408 בדיוק תי' ”קשב".

אין אני והוא יכולין לדור: ראה סוטה ה, א.

מארבע הרוחות באי ופחי בהרוגים: יחזקאל לז, ט בואי ”הרוח" ופחי כצ"ל [כ].

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ארור הגבר: ירמי' יז, ה. [כ].

אל תבטחו בנדיבים: תהלים קמו, ג.

אך הכוונה הוא על אדם העליון: ביהל אור ע' תנ כתב שכ"ה ביר"ק ערך בטחון סעי' ד בשם ציוני.

ועל דמות הכסא: יחזקאל א, כו.

כיון שפירש טליתו עלי' שוב אינו יכול לבגוד בה: ראה קידושין יח, רע"ב. וש"נ.

עוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

וע' עוד מענין עוטה אור: כל המ"מ מובאים ביהל אור עה"פ ע' שצז.

להחיות לב נדכאים: ישעי' נז, טו.

להושיבי עם נדיבים: תהלים קיג, ח.

נדיבים אלו האבות: ראה בהנסמן להלן בהוספות להערות וציונים.

להושיבי עם נדיבים אלו האבות שהן הן המרכבה: ביהל אור ע' תנא הקשה שלכאורה זה אינו מובן, אך מאחר שגם פי' מבטוח באדם היינו באדם העליון, כמו"כ י"ל בענין מבטוח בנדיבים ע"ש בארוכה.

האבות שהן הן המרכבה: ב"ר מז, ו. פב, ו. זח"ג רנז, ב.

נדיבי עמים נאספו: תהלים מז, י.

ע"פ כרוה נדיבי העם: ראה לעיל חקת סב, ד.

ובפ' ויקהל ע"פ כל נדיב לבו: תו"א פט, ד. וראה שם קטו, ד.

ובד"ה מה יפו פעמיך: לקמן שה"ש מד, ג.

שבבחי' אדם ונדיבים יוכל להיות נפילה: מובא בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע תתפד.

ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

ופחי בהרוגים ויחיו: יחזקאל לז, ט. רש"י פי' ”ופחי כמו נופח באש פחם (בישעי' כ"ד)". והמצודות ציון פי' שהוא מלשון הפחה ונשיבה. ומהר"י קרא מפרש מלשון ויפח באפיו נשמת חיים. ולשון הפסוק ”בהרוגים האלה"

שו"ה כו' — והוא בחינת טל: כאן הוא סיום המאמר בהכת"י שבלי הגהות הצ"צ. ובשני כת"י יש כאן שורה נוספת: טל וכו' והוא ע"י שידע להתבונן הטיב בדבר בעצמו כי כל גוים סבבוני אז ישוב וירחמהו ממקור הרחמי' כמ"ש במ"א. ע"כ.

ראשית תבואתה: ירמי' ב, ג.

להבין ענין יו"ט שני של גליות: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ד ע' רמא (ומתחיל: ואני אראה בשונאי). ראה ביאור באוה"ת שמע"צ ע' א'תתכח. ראה אוה"ת בראשית כרך ד תרעה, א ואילך. בלקו"ש ח"ט ע' 235 מבאר למה נכנס מאמר זה אחר שמע"צ ומבאר שמעלה מיוחדת בשמחת תורה על כל יו"ט שני ע"ש בהערה 61. בענין השמחה ביו"ט שני ראה בלקו"ש ח"ט ע' 225 ואילך שמבואר שם בארוכה. ”הדרוש בענין יו"ט שני של גליות בא בלקו"ת בהדרושים דשמע"צ — אף שיש לפנ"ז מאמרים דחגה"פ חה"ש וסוכות — כי משמע"צ דוקא נמשך הענין דיו"ט שני (גם דחה"פ כו')" ע"ש.

פני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י.

אריה אותיות ראיה: הובא בפרדס להרמ"ק ש' ערכי הכנויים (ר"פ כ) ערך ראי', ומקורו מת"ז (ת"ע) קכב, א. [כ].

בד"ה יהודה אתה: תו"א ויגש מה, א.

יראה כל זכורך . . כדרך שבא לראות: דברים טז, טז. חגיגה ב, א.

זכר חסדו: תהלים צח, ג.

בד"ה בשעה שהקדימו: אולי הכוונה לעיל במדבר יג, סע"ב.

ובד"ה מה יפו פעמיך: לקמן שה"ש מג, ב.

ובד"ה מזמור שיר חנוכת: לקמן ברכה צח, ב.

בד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פו, א.

בד"ה ואתחנן: לעיל ג, ב ואילך.

אעברה נא ואראה: דברים ג, כה. [כ]. בד"ה בהעלותך: ובד"ה ועשית בגדי קדש:

אהרן אותיות נראה: ואדמו"ר כ' ע"ז בזה"ל כמ"ש בזהר פ' אמור דק"ג תחלת ע"א ובמק"מ ובהרמ"ז שם, עכלה"ט. (הועתק מח' במדבר [בהעלתך] (ל, א). [כ].

ועיין מענין יראה . . קס"ח א'): ראה אוה"ת פ' משפטים ע' א'קצג.

קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.

בד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, א.

בד"ה עיני כל אליך ישברו: לעיל פ' מטות.

בחי' השמחה פתיחת הלב: ראה תניא פ' כו.

עיניך יונים: שה"ש א, ט.

פ' בחקותי (דף קי"ד ע"ב): ראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' רפב הטעם ע"ז.

ובפרדס בעה"כ ערך חלון: ראה המשך וככה תרל"ז פרק כט. המשך מצה זו תר"מ סעי' לא. ד"ה צהר תרנ"ח ע' ז.

שער מ"א רפ"א וספ"ב. ובשער מ"ז פ"א: כמ"ש כאן ל"מ. וידוע שש' דרושי אבי"ע קרא אדמו"ר ש' מ"א. ומ"ש רפ"א לפננו רפי"ג. ומ"ש ספ"ב כוונתו ל”ספי"ד" כצ"ל. ומ"ש כאן ובש' מ"ז פ"א וזהו ממש שער ס' אבי"ע שלפננו, והוא בפ"א ובפ"ב. [כ].

וכמש"ש ספ"א: בש' מ"ז הנ"ל (פ"ו) כצ"ל, כי באופן אחר אין לישב, ופשוט. [כ].

המדרש שה"ש: פ"ב, ט.

בד"ה לבבתני: לקמן שה"ש.

שהחכמים נק' עיני העדה: ע' ת"ז (תכ"א) ד"נ ע"ב. שהש"ר (פ"ז סי' ט [ד, ב]). וע"ל (ב, ד). [כ].

לאסתכלא ביקרא דמלכא: ע' סש"ב ח"א רפ"ט. וש"נ. והוא בזח"ג קצט, א. לח, ב. [כ].

בד"ה ארדה נא: תו"א פ' וירא.

עיני ה' המה משוטטים: זכרי' ד, י. [כ].

עיניו משוטטות: דה"ב ט, ט. [כ].