בע"ח שער הנסירה ספ"ג: ראה לעיל פ' ברכה צו, א.

בד"ה תקעו בחדש: לעיל ר"ה נד, א.

נפלה ולא תוסיף קום: עמוס ה, ב.

אם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.

בזהר ויקרא (ד"ו ע"ד): נזכר גם לעיל פ' מטות פד, ב.

ביום השלישי יקימנו: הושע ו, ב.

בד"ה כי תצא: לעיל לו, ג.

כי הנני בא ושכנתי: זכרי' ב, יד.

טלא דנטיף מעתיקא קדישא: זח"ג קכח, ב. קלה, ב. ע"ל ר"פ עקב (יג, סע"ד). וש"נ. [כ].

צאינה וראינה: מאמר זה הוא משנת תקע"ב ליל ש"פ תצוה. — ראה הנסמן להלן כב, ב בהביאור. באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצג נדפס הנחה אחרת מגוכתי"ק הצ"צ עם קיצורים. הגהה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפח. ראה ד"ה צאינה תשמ"ב. בבוך 4 דף סג, א רשום על המאמר ”פ' קדושים". וכן בכמה מאמרים מציין כ"ק הצ"צ לד"ה זה ”בפ' קדושים". הדרוש במאמרי אדה"א נ"ך ע' רמט מיוסד על ד"ה זה. וראה פלח הרמון שה"ש מה, ב שמיוסד על מאמר זה. ראה לקוטי לוי יצחק — אגרות ע' קח. ואילך. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

צאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

ביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

לא זז הקב"ה מחבבה לכנס"י עד שקראה: זח"ג רסב, א. שמו"ר פנ"ב, ד. רש"י שה"ש (סוס"י ג). ובפסקדר"כ פסקא ויהי ביום כלות משה. ובתנחומא [באבער] פקודי [ח]. ובשמו"ר (ספנ"ב). ובשהש"ר (ג [יא, ב]) עה"פ בעטרה שעטרה לו אמו. וע' ילקוט שה"ש ר' תתקפו [בסופו]. וכוונת אדמו"ר כאן במכוון בלה"ט מזח"ג (רסב, א). [כ].

בשם הקב"ה: ראה לעיל תזריע כב, ג ואילך. דרך מצותיך קב, ב. אוה"ת פנחס ע' א'רי.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

בד"ה רני ושמחי בפ' מקץ: תו"א לו, א. באוה"ת שה"ש ע' תתצד: ”וכמ"ש במ"א שזהו לשון מארז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ולא אמרו יודע אלא גלוי וידוע שא"א להתלבש בידיעה זו אלא שממילא גלוי וידוע ע"ש)".

וע"פ ארדה נא ואראה בפ' וירא: תו"א יד, ד. וראה במ"מ שם.

צופה ומביט עד סוף כל הדורות: ע"פ ברכת זכרונות בתפלת ר"ה. וראה ר"ה יח, א.

היוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.

אות הוא בצבא דילי': ע"ל האזינו ג, רפ"ב [עד, ד]. וש"נ. [כ].

אין קדוש כהוי': ש"א ב, ב. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ה ע' פה. ובסה"מ תרנ"ד ע' קנא.

ופי' בזהר פ' תזריע: בביאוה"ז להצ"צ ע' תרנד מבאר המאמר. וראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' כג. ד"ה הקבצו תרס"ו ע' תקב. סה"מ תש"י ע' 135.

שו"ה והענין — ואע"פ שמהווה את הכל . . בבחי' סוכ"ע: הובא בהמשך תער"ב ח"ב פ' שצז (ע' תתיח). ושם כתב שעיקר החידוש ד”אין קדוש כהוי'" הוא באור הקו שבא בהתלבשות. וכ"ה בסה"מ תרס"ד ע' קכח, תרס"ו ע' תקס ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ו (נ' בסה"מ מלוקט ח"ג ע' רלג).

ובע"ח שהמקיף מצחצח הכלי מבחוץ: ע' ש"ב (ענף ג) או"מ מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון. וע"ע בש' הכללים (פ"א). ושם הל' אוה"מ מחוץ לכלי. וע"ע ש' עקודים (פ"ב). [כ].

בד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ג. בביאור שם. ובהוספות תו"א פ' ויקהל רפ"ב. [כ].

ולית מאן דתפיס ביה: זח"ג (רכה, א). [כ].

שאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב. מובא לעיל פ' אמור לב, ג. אוה"ת בשלח ע' תקסא.

וצריכים להמשיך מחדש המשכת קדושתו ית': בסה"מ תרנ"ד ע' קנא מבאר זה: ”דמ"מ ה"ה בחי' סוכ"ע שיש לו שייכות לעלמין ובערך כו' כמ"ש במ"א לכן יכול להיות שיסתלק ח"ו ע"י חטא ועון, ואין זה כמו הנשמה שמתפעלת ממיקרי הגוף, י"ל דבנשמה הרי ע"י הקלקול בגוף נסתלק החיות לגמרי ח"ו, משא"כ בהחיות האלקי הרי כשאדם עובר עבירה ר"ל הרי בשעת מעשה החיות האלקי מחי' אותו ג"כ אלא שהוא בהעלם" ע"ש עוד בזה.

והמשכה זו היא מבחינת קדש העליון: מובא לעיל פ' נשא כח, ד.

אינו בגדר עלמין כלל: בסה"מ תרנ"ד ע' קנב מעיר כ"ק אדמו"ר: ”זח"ג צג, א ונתבאר בלקו"ת ויקרא לג, ב ובכ"מ".

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

ב' פסוקים . . שמע ישראל וברוך שכמל"ו: אף דברוך שם כו' אינו בתנ"ך, בכל זה קוראו ג"כ פסוק, אגב דשמע ישראל. וי"ל עוד שהוא מפני שמצינו בכמה מקומות בחז"ל על נוסח תפלה עתיקה הביטוי ”דכתיב" (זח"א לד, א. ובכ"מ. תוד"ה נשים ברכות כ, ב). או גם ”קרא" (ת"ז תי' נז ע"פ שטחיות הלשון שם) — לכן שייך לקרותו ”פסוק". — סה"מ תש"ט ע' 150 בהערה.

ב' פסוקים הראשונים . . שהם צריכים כוונת הלב: שו"ע אדה"ז ס"ס סה.

והם יחודא עילאה ויחודא תתאה: בארוכה בתו"א קטו, ב. ואילך.

למסור נפשו באחד: ראה לעיל פ' ויקרא ה, א.

בע"כ אתה חי: ספ"ד דאבות. [כ].

בד"ה שיר השירים: ראה לעיל א, א.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

דרועא שמאלא בחי' גבורות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

אם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

אורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

ועיין בזהר ויקרא (די"ג ע"א): ראה גם לקמן לב, ד. ולעיל פ' תזריע כד, ד.

ועל דמות הכסא דמות: יחזקאל א, כו.

רמ"ח תיבין שבק"ש ממשיכים בחי' רמ"ח אברי' עילאין: ראה פע"ח שער הק"ש פכ"ה.

וזהו לא זז: קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' רכ.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

כי אין לו דמות הגוף: פיוט יגדל.

מעלה אני עליכם כאילו עשאוני: זח"ג קיג, א. וראה ויק"ר לה, ז. ע' זח"ג (קיג, א), וכדה"ק ל"מ. [כ]. באוה"ת שה"ש כרך ג תתצה מוסיף כאן: ”שישראל הם הממשיכים המשכת חיות אלקות הנק' סובב וממלא שהוא בחי' קומת אדם וכמשי"ת בע"ה, והיינו ע"י רמ"ח תיבין דק"ש שעי"ז ממשיכים בחי' רמ"ח איברים דמלכא".

ויקרא שמו ישראל: בראשית לה, י, ושם אי' ”את" שמו. [כ]. וכ"ה במאמרי אדה"א נ"ך ע' רנו. אבל באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצא ”את שמו".

ישראל לי ראש: דרך מצותיך טו, ב בשם הזהר. וראה שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט ועוד. [וראה לעיל] שלח (מח, ב). וש"נ. [כ].

חכמה מוחא איהי מחשבה מלגאו: ת"ז בהקדמה.

לא ידע אנוש ערכה: איוב כח, יג.

בזהר בהעלותך קמ"ט: ראה לעיל ג, ג.

ואפילו ע"פ קבלה: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רנו: עפ"י סוד שנק' חכמת הקבלה כמו ע"י ספר הזוהר ובכתבי האריז"ל.

והיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

בד"ה תקעו בחדש שופר: לעיל ר"ה נג, ד ואילך.

בטל רצונך: אבות ב, ד.

חסד דרועא ימינא . . נצח והוד תרין שוקין: ת"ז בהקדמה.

המו מעי לו: ירמי' לא, יט.

ע"י פסוד"ז . . להתלבש במדת רחמנות: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצו מוסיף ”וכמ"ש במ"א בענין הלל". וראה בתו"א ל, א. דרך מצותיך קיח, א ואילך.

ובחי' נצח והוד: ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פי' ומ"מ לשם.

נצח ישראל לא ישקר: ש"א טו, כט.

בד"ה אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צג, ג.

יסוד סיומא דגופא . . מלכות פה: ת"ז בהקדמה.

חומריות גופו: באוה"ת שה"ש ע' תתצו נוסף: ”ונפשו הבהמית".

כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו: תדא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

וזהו ענין המשכת בחי' אדם העליון: ראה אוה"ת יוהכ"פ ע' א'תקלט.