בביאור מאמר הזהר פ' וירא: ביאוה"ז לאדה"א י, ב.

בביאור ע"פ והיה לכם לציצית: סידור שער הק"ש פד, ג.

שיש אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת וזהו פי' קדושתכם: ראה סה"מ תרס"ו ע' תמג.

וכמאמר הבעש"ט: וכ"ה בסוף ספר חרדים. [כ]. ראה לעיל במדבר מו, ב. דברים לו, ד.

בד"ה לסוסתי: תו"א סג, ד ואילך.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר: נדה לא, א. וש"נ.

בביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צב, א.

דשרש ומקור אתעדל"ע שנמשך מעצמו: ראה בסה"מ מלוקט ח"ג ע' צג ואילך דהקשה מענין דירה בתחתונים ע"ש.

בירושלמי: כנ"ל רפ"ב כאן. [כ]. רפ"ק דפאה.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

אלא כשיש שלימות במעשה התחתונים: ”היינו שהשלימות דמעשה התחתונים היא בכדי שהתחתון יהי' כמו כלי להשראת וגילוי האור [וע"ד קוב"ה לא שריא אלא באתר שלים (ראה זח"ג צ, ב)]" — סה"מ מלוקט ח"ג ע' צד. ומעיר שם אבל בהמשך תרס"ו ע' קלא ובסה"מ תש"ה ע' 53 מבואר ”שהשלימות דמעשה התחתונים היא (גם) בשביל ההמשכה מלמעלה, נתינת המתנה מצד הנותן" ע"ש.

ע"פ אני ישנה: לקמן לה, ג.

פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם: הובא בכ"מ בדא"ח ולע"ע צ"ע מקומו. ויעוין לקו"ת קרח (נה, א). וראה שהש"ר ע"פ אני ישנה [לה, ג]. יל"ש שם. זח"ג צה, א. פסיקתא רבתי פט"ו. פסיקתא דר"כ פ' החדש. הובא בס' חרדים ריש הקדמה. וע"ל קרח (נה, א). וש"נ. [כ]. בסה"מ תרס"ו ע' קלב מציין לכאן ע"ש.

מתנה טובה יש לי בבית גנזי: שבת י, ב. זח"ג קכב, ב.

והוא מתנה דייקא: ראה לקו"ש חכ"ה ע' 89 הערה 25 והערה 19.

מי שטרח בע"ש יאכל בשבת: ע"ז ג, א.

לעשות את השבת: שמות לא, טז.

סד"ה כי כאשר השמים החדשים: תו"א ב, ד.

במ"א על המאמר פ' חיי שרה: ביאוה"ז לאדה"א יג, סע"ד ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' פה ואילך. ראה לעיל סוכות פ, ג. סה"מ תרס"ח ע' קע ואילך. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 155 ואילך.

שכ"ב ספ"ו: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו שכ"ג ספ"ב, כצ"ל וט"ס ספ"ו. [כ].

בד"ה שוש אשיש: לעיל פ' נצבים מז, א.

ובד"ה ה' לי בעוזרי: לעיל שמע"צ פח, ד ואילך.

סד"ה בשלח פרעה: תו"א פ' בשלח סא, ד.

ברבות בראשית פנ"ו: נזכר גם לעיל ר"ה סד, א. וראה הלשון באוה"ת נ"ך כרך א ע' תלד.

בזהר פ' אמור . . בענין שבועות שהוא יום אחד: ראה לעיל במדבר ח, א. ובאוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תשטז.

שכ"ב ספ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו שכ"ג ספ"א, וט"ס כאן ספ"ה, ע"ש. [כ]. ראה לעיל פ' שלח מט, ג. ובאוה"ת פ' שלח ע' תרמז.

וע' עוד מענין בעטרה . . ובפ' אחרי (דע"ז ב'): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפב ואילך נעתקו כל המ"מ.

וכמ"ש מענין זה . . בפרשת אמור: לעיל פ' אמור לט, א.

וישלח ישראל את ימינו: בראשית מח, יד.

בע"ח של"א פ"ז: ”דארבע הידות הם באו"א דשם שייך ימינא ושמאלא, משא"כ בא"א נק' יד החמישית משום דב' ידות שקולין כחדא דלית שמאלא בהאי עתיקא שגם השמאל היא כימין ממש" — אוה"ת שלח ע' תעד. ע"ח זה נזכר גם לעיל פ' פנחס פא, ב ושם מציין גם לכאן. ראה אוה"ת פ' ויגש כרך ו דף תתשיג, ב ואילך.

והחמישית לפרעה: ע' לעיל פ' קדושים וכי תבואו ובפ' פנחס סד"ה קדש ישראל. ועד"ה את שבתותי תשמרו דתק"ע [ראה סה"מ תק"ע ע' פו. צב] ענין והחמישית לפרעה ע"י צדקה חומש ממשיך מבחי' והחמישית בחי' דלית שמאלא כו' ונמשך לפרעה בינה ומל' ובחי' דלית שמאלא היינו ורב חסד כו'. ע' אור התורה סו"פ ויגש, יעו"ש. וע' לעיל ד"ה שחורה אני פ"ב. [כ]. ראה גם אוה"ת פ' ויגש תשיד, א.

דלית שמאלא בהאי עתיקא: זח"ג קכט, א.

צאינה וראינה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ז ע' קע. באוה"ת שה"ש ע' שצא ואילך עם הגהות אחרות. קצת הערות שם ע' שפט. הדרוש במאמרי אדה"א נ"ך ע' רסו מיוסד על ד"ה זה. בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קעג מציין שד"ה זה שייך למתן תורה. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

צאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

ביום חתונתו זו מ"ת: תענית כו, ב.

לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

ועיין ברכות דנ"ז סע"א: באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצב מעתיק מהגמרא ”הרואה יין בחלום כו' אם ת"ח לעולם יפה לו שנאמר ושתו ביין מסכתי".

לחם ויין ושמן הם בחי' ומעלות שונות שיש בתורה: בארוכה באמרי בינה שער הק"ש פנ"ג ואילך. — משיחות פ' מקץ תשנ"ב ע' 195.

ויין ישמח לבב אנוש: תהילים קד, טו.

והעיר שושן צהלה ושמחה: אסתר ח, טו.

אין לך עשב שאין לו מזל: ראה ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א. מו"נ ח"ב פ"י. אגה"ק סס"כ.

וכל קרבי: תהלים קג, א.

טעמו וראו כי טוב ה': תהלים לד, ט.

ראה נתתי לפניך את החיים: דברים ל, טו (שם ”היום" את).

ובחרת בחיים: דברים ל, יט.

לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך: דברים ל, כ.