אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

אותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג, ושם כתי' בארות בארת, יעו"ש. [כ].

כשל בעוני כחי: תהלים לא, יט.

כי אם עונותיכם היו מבדילים: ישעי' נט, ב.

כך עד"ז חולי הנפש . . וראו כי טוב ה'): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצג מובא זה בשינוי לשון: ”כן הוא חולי הנפש שתאות העולם עריבים עליו להיות נטבע במצולת הזמן ונשכח ממנו העיקר, כמ"ש כי נעים נאוה תהילה וכתיב כמו חלב ודשן תשבע נפשי)".

יש כמה שמות אנוש איש אדם: ראה גם אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'מח ואילך. [סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קעא ואילך].

זכר ונקבה בראם: בראשית ה, ב.

אדם לשון אדמה לעליון: נסמן לעיל יא, ג.

לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

ואדם . . מוחין דגדלות: ראה בהוספות להערות וציונים.

אשרי איש ירא את ה': תהלים קיב, א.

ה' איש מלחמה: שמות טו, ג.

כמ"ש בפרשה פנחס (דרי"ז): ”פי' אנוש הוא נער מט"ט" — אוה"ת שה"ש ע' שצ. וע' שצג. ובד"ה פתח ר' חייא תקס"ו ע' שו ואילך. מט"ט דיצירה נק' אנוש ונקרא נער. ראה לעיל פ' פנחס עט, ב. פ' האזינו עו, ד וש"נ.

נער הייתי גם זקנתי: תהלים לז, כה.

בגמ' דחזקת הבתים: ב"ב כח, ב. וע' שם (כ, ב). [כ].

מה יפו פעמיך בנעלים: שה"ש ז, ב.

דסליק לסיבו: זח"ג (ריז, רע"ב). [כ].

ותדע שהרי אנו מונין היום יום ראשון בשבת: ראה דרך מצותיך מצות הלל קנא, א. סה"מ תרע"ח ע' רסט. סה"מ תש"ד ע' 192.

וקשה הרי עברו רבבות ימים: ראה ד"ה והוא עומד עליהם תרס"ג ע' נז. וראה שם ע' רלו. וראה סה"מ תש"ה ע' 167. שיחת ח"י כסלו תש"מ. לקו"ש חי"ב ע' 100. סה"ש תנש"א ע' 550.

שהשבת הוא העלי' באצי' שלמעלה מן הזמן: ראה לקו"ש חי"ז ע' 60 הערה 31.

שגידולו רק ו' ימים: ע' זח"א (יח, ב). [כ].

בפני האבוקה וע"ש בפרשה פנחס (דרי"ז ע"ב) בפי' ואיננו כו': באוה"ת שה"ש ע' שצד: ”והן הן הנק' חציר בזהר שם, ואנוש ג"כ כחציר ימיו מטעם הנ"ל, והיינו בעלייתו בשבת כו')". והנה.

עקוב הלב מכל ואנוש הוא: באוה"ת שה"ש ע' שצד נמצא כאן הגהה: ”(ולכן נא' גבי אנוש אז הוחל כו' וכמ"ש הרמב"ם שאנוש עצמו מן הטועים הי' וכו')".

איזהו גבור הכובש את יצרו: אבות ד, א. אדר"נ כג, א.

ולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

ה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

בד"ה בחדש השלישי: תו"א סו, א. ראה גם אוה"ת ויקרא כרך א ע' רנ שמציין לתו"א הנ"ל.

כ"ב אותיות . . חטה: זח"ג (קפח, ב). [כ]. ראה חגיגה יד, א. ב"ר מג, ז. ראה מאו"א ח, יח. וראה לעיל במדבר י, ג.

בשבועות מביאין שתי הלחם . . כמ"ש במ"א: ראה ויקרא כג, יז. ראה לעיל במדבר י, ג.

בד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות.

בעשרה דברים נברא העולם: חגיגה יב, א.

בראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

ועיין ס"פ ויקרא . . וכמ"ש במ"א: ראה לעיל פ' האזינו עג, א. ובאוה"ת שה"ש ע' שצה הגהה בארוכה יותר וז"ל: ”ועיין בזהר ס"פ ויקרא ע"פ הרעיפו שמים ממעל כו' שזהו בחי' מזון ולחמה של תורה שהתורה היא מן השמים, ושמים ג"כ מקבלים זה ממעל משום דבמזלא תליא מלתא כי לחם גימט' מזלא ואח"כ ושחקים יזלו צדק ומהן מקבל המזון בחי' אנוש ומלאך הנ"ל כדאיתא בזהר פ' פנחס דרי"ז, ואזי אח"כ תפתח ארץ לתתא כו' ומזונייהו דבני נשא אשתכח בעלמא, הרי שהשפעת מזון גשמי תלוי בזה דעסק התורה ולחם רוחני, כי הרעיפו הוא כמ"ש יערוף כמטר לקחי דקאי על התורה ע"ש)".

יערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר: שמות כ, א.

כל התורה כולה שכלולה בעשה"ד: רש"י שמות כד, יב. אבן עזרא שם כ, א בשם ר"ס גאון (וראה של"ה ר"פ יתרו בשם הקדמונים).

וכמ"ש הרמב"ן שבעשרת הדברות יש תר"ך אותיות: וכ"כ הבע"ט (שמות כ, יג [יד]). וע' לקח טוב פ' יתרו (שם [ושם תרכ"א]). וע' במד"ר (פי"ג [טז]). ושהש"ר (פ"א [ב, ב]). שם תרי"ג מצות, ולעיל בחקותי (מו, ד) בהמוקפים, יעו"ש. [כ].

ע"פ או יחזיק במעוזי: ראה גם לעיל י, ד.

פותח את ידיך: תהלים קמה, טז.

א'ת ידיך אלא יודי"ך: ת"ז בהקדמה (ז, ב). ושם (תס"ט) קו, א. [כ]. באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצו ושם מציין לסידור בפי' אשרי.

אשר יעשה אותם האדם וחי: ויקרא יח, ה.

כאלו עשאוני: זח"ג (קיג, א). [כ]. וראה ג"כ ויק"ר פל"ה ז.

כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

שני כבשים . . ושתי הלחם: ראה ויקרא כג, יט-כ.

כי שלמים הוא בחי' שלום: ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' כ.

בביאור ע"פ החלצו מאתכם: לעיל פ' מטות פז, ד.

במלך שלמה במלך שהשלום שלו: שהש"ר פ"א, יט. פ"ג, כ. שמ"ר פנ"ב, ד.

מטורי דפרודי: זח"א קנח, א.

ע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל פ' בחקותי מה, א.

וע"פ כה אמר כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א פ' וישב.

עשה רצונו כרצונך: אבות ב, ד. ביהל אור ע' תלו מציין לכאן.

שהוא ית' שלימותא דכולא: ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח.

כמ"ש בזהר וירא (ק"ג ב'): ראה לעיל פ' מטות פה, ב.

פי' שכמו שרצונו . . ונקרא רצון העליון: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' א'תתקע ושם מציין לכמה מקומות בתו"א ולקו"ת שמבואר ענין זה.

סד"ה אני ישנה: לקמן לד, ד. ראה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצז הגהה אחרת.

בד"ה זה יתנו: אולי הכוונה לתו"א פו, ג ואילך.