Sources and References on Likkutei Torah, Shir HaShirim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלאך רע עונה אמן בע"כ: שבת קיט, ב.
נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א.
לאהבה כו' כי הוא חייך: דברים ל, כ.
בשמחה ובטוב לבב: דברים כח, מז.
חדאי נפשאי לך קראי: פסחים סח, ב.
אשר מלשון הילול: ת"ז (ת"ל — עד, ב). ושם ריש (תט"ל). [כ].
באשרי כי אשרוני: בראשית ל, יג.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
רגלי' יורדות: משלי ה, ה.
בגמר ביאה: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' מט: ”ואעפ"י שלענין חיוב מיתה בג"ע הוא רק הכנסת עטרה לבד, זהו מפני בחי' גילוי היחוד דיסוד שהוא די בזה, אבל לענין בחי' התענוג שביסוד אינו אלא בגמר ביאה דוקא" ע"ש.
יותר משהעגל כו' הפרה רוצה להניק: פסחים קיב, א. וש"נ. וראה לעיל ג, ג.
אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.
חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.
כמו שאמרו בר"א דנהירין: ירוש' שבת פ"ח, ה"א. ע"ל מסעי (צג, רע"ב). וש"נ. [כ].
שמן שצף ע"ג יין: טבול יום פ"ב, מ"ה. שבת ה, ב. וש"נ. וראה לעיל ג, ג.
בד"ה בהעלותך את הנרות: לעיל בהעלותך ל, ג.
ובד"ה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לד, ג.
וע"פ כי אתה נרי: תו"א מ, ד.
החכמה נק' כח מ"ה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
בוערות כמראה הלפידים: יחזקאל א, יג.
וכל העם רואים את הקולות: שמות כ, יח.
שעל כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.
ועל ראשי החי' רקיע: יחזקאל א, כב.
עד דאגלידו מיא: ראה זח"א עז, א.
חרק אותיות קר"ח: ספר הבהיר סי' מג. ראה סידור סג, ד. ולעיל בדרושים לשמע"צ בשם הקדוש רבי אברהם בן הרב המגיד נ"ע.
תרפינה כנפיהם: יחזקאל א, כד.
(ועיין מענין ויין ישמח . . פקודי דרמ"ו סע"א): ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצ שמעתיק כמה מהלשונות שבמ"מ.
שמיני ל"ט ע"א: ראה גם לעיל סוכות פ, א הלשון, וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתנא.
בד"ה אסרי לגפן עירה: תו"א פ' ויחי.
עטרה הוא בחי' רצון העליון: אוה"ת ענינים ע' ע שמציין לכאן: ”ולפי מה ששמענו ע"פ צאינה וראינה בנות ציון . . ושם נת' [— הכוונה לכאן] בעטרה שעטרה הם ב' עטרות והוא ב' בחי' רצון הא' הנק' רצה"ת והוא ת"ת דאי' שנעשה כתר לז"א כמשל רצון הנמשך מהשכל, והב' בחי' רצה"ע דכתר ממש שנמשך ג"כ לז"א באמצעות או"א" ע"ש.
כצנה רצון תעטרנו: תהלים ה, יג.
בד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה צד, ג.
בזהר בראשית ד"ח ע"א: ע' לעיל יא, ד ובמ"מ לשם.
צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם: ברכות יז, א. אדר"נ א, ח.
נובלות חכ' שלמע' תורה: ב"ר פי"ז, ז.
כמ"ש באגה"ק ד"ה עוטה אור: וראה גם בקו"א לתניא ד"ה דוד זמירות.
חכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.
ועיין בזהר ויקרא (דף ז' ע"ב): נזכר גם לעיל פ' פקודי ו, ג. וראה באוה"ת כרך ג ע' תשלג נעתק הלשון ”פי' שמן הם המוחין דאבא וירדו מע"ק דרך המזלא ומשם נכנס באבא עכ"ל" ע"ש.
במש"כ: לקמן כז, ב.
בע"ח שכ"ב פ"ג: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו שכ"ג (ש' מוחין דצלם) וצ"ל רפ"ז וכאן ט"ס פ"ג. [כ].
אמור (דק"ב סע"ב): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפה מציין דשם פי' הרמ"ז עטרה הוא כתר דז"א.
במק"מ פ' אחרי בדף ס"ו ע"ב: באוה"ת שה"ש ע' שפד ”ופי' המק"מ דעטרה זו באה מתפארת דעתיק ע"י בינה דאריך" ע"ש.
אמור (דצ"ד ע"א): צ"ל צה. [כ]. וראה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפד.
בד"ה ויקהל משה: תו"א פ' ויקהל.
כדי להיות גילוי בחינת עטרה . . וכמו עד"מ שאבן טוב: מובא בד"ה וספרתם עזר"ת ע' קצב שמציין לכאן: ”שכדי לראות בעטרה שעטרה לו כו' שהוא אור הכתר, צ"ל צאינה מאצי' בהיכלות דברי' שם דוקא תוכלו לראות כו', וכמו עד"מ החותם אותיות החקוקים על אבן טוב הרי על האבן טוב אינם ניכרים האותיות עם היות שזהו עצם החותם, רק כשנחתמים על השעוה אז נראים האותיות כו', ועד"ז באצי' דאיהו וגרמוהי חד זהו כמשל בהירת האב"ט שם לא יהי' ההשגה באור הכתר אלא ע"י צאינה בהיכלות דברי' כו'" עכ"ל שם.
בע"ח של"א: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו של"ב. [כ].
אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.
ולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.
לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.
ועיין מענין צאינה וראינה . . בלק ר"ט א': הרבה מ"מ אלו נעתקו באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפב ואילך.
ביאור הדברים: הנחת אדה"א בסה"מ תקס"ז ע' קעט. בביכל קטן שמינית בויגין שתח"י (לא, ב) בשינוי הל' מכאן גם מעט תוס' ביאור ופ"ג ופ"ד לי' שם רק מעט מפ"ה, יעו"ש. [כ]. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לביאור זה.
שער מוחין דצלם פ"ה: נ. ב. יותר מדויק לה"ט בפ"א, ע"ש היטיב וש' כ"ה דרוש ה' כ"ה לפנינו באמת. [כ].
ובחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. הובא באגה"ק סכ"ח בשם זוה"ק. וראה ע"ח שי"ח פ"ה. של"ט ד"א. טהמ"צ להצ"צ מחצית השקל. שם איסור אכילת בע"מ.
והנה החכמה עצמה: ראה אוה"ת ענינים ערך אוא"ס — הא' ע' קה.
היינו ישראל שלמטה: ”י"ל שר"ל ישראל זוטא והוא בחי' ז"א שמשם עצם הנשמות הגבוהו' שנק' אחים וריעים לז"א ממש, ויש"ס היינו מקורן ושרשן ואולי כעין בחי' מזלייהו חזי" — אוה"ת ענינים שם.