והכסיל בחשך הולך: קהלת ב, יד.

מהרוחני יתהווה הגשמי: ע"ל פנחס (עח, סע"ב). [כ].

כל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

בעשרה מאמרות ונבה"ע: אבות ה, א.

בביאור הפסוק יביאו לבוש מלכות: תו"א מג"א צב, ב ואילך.

משוך חסדך: תהלים לו, יא.

יהי רקיע: בראשית א, ו.

כי א-ל דעות הוי': ש"א ב, ג.

בד"ה ראש המטות: לעיל פ' מטות.

באד"ר (דקל"ו ע"א): ראה לעיל פ' שלח נ, א. הלשון נעתק באוה"ת פ' ויקהל ע' ב'רצו. ב'קיח.

נודע בשערים: משלי לא, כג.

ויובן זה ע"ד מ"ש (איוב י"א) וירא און ולא התבונן דהפי' שלא נתפעל לנקום: ופרש"י ”שהם עושים ימים ושנים ודומה כמו שלא יתבונן כי מאריך אפו". והאב"ע פי' ”וראה האון ואינו צריך להתבונן". באוה"ת פ' שופטים ע' תתמט מציין לכאן.

לא הביט און ביעקב: במדבר כג, כא.

כי אתה תשלם לאיש כמעשהו: תהלים סב, יג.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

וטהור עינים: חבקוק (א, יג), ושם אי' טהור [רע]. [כ].

שממית בידים תתפש: משלי ל, כח. [כ].

אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

ארבע מדות בדעות כו' קשה לכעוס: אבות ה, יא.

פ"ב דשבת והלל לא יקפיד: לא, א.

איהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

וכמ"ש בע"ח: ש"ב השתל' י"ס דרך עגולים ענף ג, יעו"ש. [כ].

שרוח הטומאה יבוער מן הארץ: זכרי' יג, ב.

ומלאה הארץ דעה: ישעי' יא, ט.

ובער עלי' הכהן עצים: ויקרא ו, ה.

שהכהן איש החסד: זח"ג קמה, ב.

ובמ"א נת' ענין ב' בחי' אלו: ראה לעיל ואתחנן יב, ד ואילך ובמ"מ לשם. סה"מ תקס"ו ע' יב. שרש מצות התפלה פרק יב ואילך.

בשלח דצ"ח, ע"ב: אולי צ"ל דנ"א ע"ב, וכ"מ בפרדס שכ"א פ"ה, וטה"ד כאן. וע' בע"ח ש' הארת המוחין פ"ו. ובזה מ"ש לעיל ר"פ תזריע סד"ה עולם לאכסדרא [כ, א]. ובמטות בי' החלצו (פז, ב). שם בואתחנן רד"ה ואהבת את כו' (יב, רע"ד). ועפמ"ש בע"ח מיושב שפיר. [כ]. בהוצאה זו תוקן ע"פ דפוס ראשון.

אית חסד ואית חסד: זח"א ריט, א. ע' זח"ג (קלג, ב), ושם ”דלגו" ”דלבר", יעו"ש. [כ].

דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

אחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

כי על כל מוצא פי ה': ויקרא יח, ה.

קדוש . . ד' שעות: ע' בשה"ש כט, ב, וש"נ מלעיל ח סע"ג [כ].

תפלה היא במקום קרבנות: ברכות כו, א. זח"ב כ, ב.

על שלשה דברים העולם עומד: אבות א, ב.