כמ"ש במ"ח גבי מנחה דשבת: באוה"ת שה"ש ע' תקסט כ': ”כמ"ש בע"ח ובסידור האריז"ל גבי מנחה דשבת שעולם הבריאה הוא במקום אימא והיצירה במקום ז"א והעשיי' במקום נוק' וכך עומדים עד מוצאי שבת" עכ"ל ע"ש.

בד"ה כנשר יעיר: לעיל פ' האזינו עז, ג ואילך.

כמ"ש במ"ח שיח אותיות ח"י שי"ן: — משנת חסידים מסכת שארית האצילות פ"ג אות ג.

ובזהר ר"פ בראשית: יג, ב.

שניך כעדר: שה"ש ד, ב.

אם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

בד"ה צאינה וראינה בפ' קדושים: לעיל כא, ב. וראה במ"מ לשם.

בד"ה אני ישנה: לעיל לג, ג.

וה' אלקים אמת: ירמי' י, י.

ע"י הצירוף וההתכללות: ראה לעיל יד, א שמציין לכאן.

המוזכר בזהר פ' שלח: קנט, א.

אמת . . חותמו של הקב"ה: שבת נה, א.

בד"ה ויקרא אל משה: לעיל פ' ויקרא א, ב.

ע"פ ויכתוב משה את מוצאיהם: לעיל פ' מסעי.

בד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כה, ד.

כי עם קדוש אתה: דברים יד, כא.

שאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב.

קדש ישראל: ירמי' ב, ג.

בד"ה הן עם אחד: תו"א פ' נח י, ד ואילך.

בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, ד.

ששים המה מלכות: הנחת כ"ק אדה"א נדפס בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרה. נאמר ש"פ ויצא על חתונת ר' ברוך נכד אדה"ז. וראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. מאמר זה בשינויים ובאריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי בס' שערי תשובה ע' ס, ג. המאמר והגהות באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקמב. קיצורים שם ע' תתקנח. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה. דרוש זה דרשו אדמ"ו נ"ע בשבת א' עם הדרוש ושבתי בשלום הנד' בתו"א. ושם ביאר ענין זה מה שלמטה נעשה עלמא דפרודא ע"ד שאמר המין מפלגך ולתתא כו', והיינו ע"י הרקיע המבדיל כו' והיינו שמבדיל בין בחי' באר שבע שהוא כענין מים עליונים שבאצי' ובין חרן שבבי"ע כו'. הובא באוה"ת ויצא (קצג, ב), ע"ש. [כ]. דרוש זה נזכר באוה"ת ענינים ע' רנח. ד"ה זה וד"ה כמשוש חתן על כלה באוה"ת סידור ע' רכו נאמר ע"י הצ"צ על חתונת בתו בשנת תקצ"א.

ששים המה מלכות: שה"ש ו, ח.

ובפ' קרח גבי ובני קרח: פי"ח, כא. ”ששים המה מלכות ששים מסכתות, שמונים פלגשים שמונים בתי מדרשות היו בירושלים כנגד פתחי', ועלמות אין מספר משנה החיצונה, ופי' המ"כ מה שלמדו היחידים חוץ לאלו בתי המדרשות" — אוה"ת שה"ש ע' תקעו.

וכמארז"ל תמתי תאומתי: שהש"ר במקומו.

שישראל הן בחי' חתן: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. וראה שהש"ר עה"פ. וראה לעיל א, א.

תלת קשרין מתקשרין: ראה זח"ג עג, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ת"ש ע' 61. ובכ"מ.

אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא. ראה תו"א עח, ד. סה"מ תקס"ד ע' קכא. וראה יהל אור ע' שנד. אוה"ת ויחי שצח, א.

שזורעין גרעין א' . . רבוי גרעינים: ראה פסחים פז, ב.

עמ"ש מענין זריעה: ראה עוד בספר הליקוטים ממאמרי הצ"צ בערך זריעה.

בד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, א. עם הגהות באוה"ת פ' בשלח כרך ז ע' ב'תרנא ואילך.

ובד"ה הבאים ישרש: תו"א נד, ב.

ובד"ה כי תבואו אל הארץ: לעיל בהר מ, ב.

וסד"ה שמע ישראל: לעיל ואתחנן יא, ד.

ובד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לעיל נצבים נ. ד.

וסד"ה שובה ישראל: לעיל ש"ש סה, ב.

ובד"ה כי כאשר: תו"א ב, ד.

מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

היש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

הודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

כמבואר בגמרא (סנהדרין דל"ט א'): ראה שינויי הגירסאות ברש"י תוס' שם. ובהמובא בסה"מ תקס"ח כרך ב ע' תרח.

ועי' הפי' בערוך: ערך הורמיז.

ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

ומספר אחד ומספר רבוא רבבן שוה ממש: מובא בכמה מקומות בשם הרב המגיד. מאמרי אדה"ז ענינים ע' נה. הנחות הר"פ ע' לח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תצט. ראה בספר הערכים-חב"ד בערך אוא"ס (א) במילואים ע' תקפז הערה 418 שמכאן משמע שהם שוה ממש, אבל מלשון התניא פמ"ח אין ראי' שאחד ואלף אלפים כו' הם בשוה שהרי אפשר לומר לכאורה, דהגם שאלף אלפי אלפים כו' לגבי מספר בלי גבול ”אינן אפילו כערך מספר אחד לגבי אלף כו'" — מ"מ האי"ע דמספר אחד לגבי בל"ג הוא אי"ע גדול יותר, ע"ש. וראה עוד לעיל ואתחנן יב, סע"א ובהנסמן בהמ"מ שם. ספר הערכים-חב"ד כרך ג' ע' קטז. כרך ד' ע' תקפה.

וכמ"ש בסש"ב פמ"ח: (סז, ב). וראה ליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

ולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.

הייתי ככוס חרבות: תהלים קב, ז.

כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול: ב"ב ט, ב. ראה אוה"ת מארז"ל ע' מ ואילך.

בד"ה וילבש צדקה: באגה"ק. [כ].

וישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד-ה.

כל המצות בשם צדקה סתם בירושלמי: ראה תניא פל"ז. וראה לעיל פ' ראה כג, ג. סה"מ תקס"ח ע' ריז. ראה במ"מ לאוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקמד.

פרו ורבו: בראשית ט, א.

שמצוה ראשונה . . שהוא ריבוי ותוספות: ראה לקו"ש ח"א ע' 114 . . און לויט אַ צווייטען נוסח — פון אַלטן רבי'ן אַליין, און דער אינהאַלט פונעם וואָרט איז: אַז דער סדר פון תורה איז אויך תורה — דער ערשטער יסוד אין תורה, און דער ערשטער יסוד אין דעם לעבען פון אַ אידן איז, אַז ”איין איד דאַרף מאַכן נאָך אַ אידן". ע"ש.

בן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

והי' ביום ההוא יוסיף ה': ישעי' יא, יא.

אשר . . באשרי: ע"ל כאן (לד, רע"ד). [כ].

מוטב דלידייניה: חגיגה (טו, ב). [כ].

בד"ה האזינו השמים: לעיל עד, ג. ”בענין ירידת הנה"א בגוף ונפש הבהמית שנק' ג"כ בשם זריעה אור זרוע שבנפש הבהמית דוקא יש כח להצמיח ישועות בנה"א ע"ד והחיות נושאות את הכסא כו'" — אוה"ת פ' בשלח ע' שנט.

ובד"ה ושאבתם מים: לעיל סוכות עט, א מענין חרישה.

ואל קין ואל מנחתו: בראשית ד, ה.

וזהו שלעתיד כתיב: נתבאר יותר בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרו ומסיים שם: ”בחריש בשס"ה ל"ת ובקציר בתבואות המצמיחות ישועות תשבות לעתיד לפי שלא יצטרכו לזה" ע"ש.

בחריש ובקציר תשבות: שמות לד, כא.

ואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.

ודלת ראשך כארגמן: שה"ש ז, ו.

ועלמות אין מספר: שה"ש ו, ח.

וברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

שו"ה ריבוי — ולזאת אין בהם פריה ורביה כו' משא"כ נשמות ישראל: באוה"ת בראשית כרך ב דף תיא, א מציין ע"ז: ”וע' ברבות בראשית ספ"ח שהעליונים אין פרים ורבים והתחתונים פרים ורבים אבל לא נבראו בצלם ודמות והאדם יש בו ב' המעלות" ע"ש. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תריד ואילך. דרך מצותיך ד, א.

בבחי' ריבוי ותוספות: ראה אוה"ת יתרו ע' תתצח.

אלה המצות אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

אותם אתם כתיב: זח"ג (קיג, א). [כ].

בד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה צה, א.

בד"ה יונתי בחגוי הסלע: לעיל יז, א. ובאוה"ת כאן ע' תקעו: ”ועיין מענין כ"ף בלקו"ת . . גבי ולכי לך, ולכי בכ"ף ויו"ד, ובהביאור פ"ד האריך בענין הכ"ף שהוא בחי' מחשבה הקדומה שהוא בחי' א"ק שהוא אריך דכללות אבי"ע כמ"ש במ"ח".