וע"ש פ"א ואל תאמר כי תנה"י עצמו כו' רק מאירין כו': ”ואל תאמר כי תנה"י עצמן דמלכות דאצילות הם עצמן נעשים מוחין למטה רק מאירין ד' אורות הנ"ל. והם היורדין למטה בהיכל הנ"ל והם הנקרא כסא והם נשמת הבריאה המתלבשים בכחב"ד דבריאה הנקרא ד' היכלין שבהיכל הז' העליון הנ"ל". נזכר גם באוה"ת שבועות ע' צט.

עיקר ההולדה הוא מצד הארת והתלבשות אור א"ס: ראה בד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' ד ואילך.

הוי' בחכמה: משלי ג, יט.

דוגמת בחי' כח א"ס: בארוכה בהמשך שמח תשמח תרנ"ז ע' קעה.

הכל היה מן העפר: קהלת ג, כ. ”ולכאורה יפלא מאד דהארץ הרי היא בחי' גשמי' בחי' עפר הדומם ואיך אומ' דממנה יצא הלחם המחי' לנפש האדם ג"כ והכל הי' מן העפר" — סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריז.

וארץ ממנה יצא לחם: איוב כח, ה.

גם בבהמות מפני שניזונות מצומח שנצמח מהארץ: ”משום דכתי' בה תדשא הארץ כו' תוצא הארץ נפש חי' כו'" — סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריז. וראה שם ע' תריח ”גם בנפשות אוה"ע הרי יש בהם כח המוליד לפי שמקבלי' שפע ג"כ מן הארץ".

משום שנעוץ תחלתן בסופן: נתבאר בארוכה בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריח.

בפ' שמות בד"ה הבאים ישרש: תו"א נג, ד.

שאין מלאך א' עושה שתי שליחות: ב"ר פ"נ, ב. זח"ג (קלב, ב). וע"ל חקת (סב, ד). וש"נ. [כ].

תושבע"פ מלכות קרינן לה: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אלי'.

נובלות חכמה שלמעלה תורה: ב"ר יז, ה. שם פמ"ד, יז. ונתבאר בע"ח שער הכללים ספ"א ובכ"מ.

ועלמות אין מספר: שה"ש ו, ח.

ב"ש . . וב"ה . . כאו"א לפי שרשו: ראה תניא בהקדמה.

לפי שרשו ומדרגתו זה בחסד: ראה זח"ג רמה, א. טעמי המצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו.

כלומר שאינו ראוי להתעלות: ראה אגה"ק סי' יג ובליקוט פירושים שם.

ונק' בזהר נימין: זח"ג (קכח, ב. קכט, א). ושם (קלב, א. קלו, א. קמ, א-ב). שם (רצג, א. רפח, ב). [כ].

כד ז"א מסתכל במצחא: זח"ג (קלז [קלח], ב). וע' (טו, א). [כ].

וכמ"ש בזהר דעד חכמה: ח"ג (רפח, ב). [כ].

בביאור ע"פ חכלילי עינים: תו"א ויחי מח, ב.

אין אשה אלא ליופי: תענית (לא, א). כתובות (נט, ב). ע' מאו"א אשה (סי' קכח). ושם מערכת י' (סי"ב). [כ]. וראה ביאוה"ז א, ד.

בגמרא בחסידים הראשונים: ברכות לב, ב. וראה ג"כ אוה"ת במדבר ע' א'עח. נ"ך ע' מב.

ששים המה מלכות: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תק"ע ע' א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. ולכללות המאמר ראה ד"ה וידבר וגו' וארא מכ"ד טבת ה'תשל"ב (נדפס בקונטרס מאמרים ע' קכג). ובד"ה הנ"ל מש"פ וארא ה'תשל"ב (הנחה). תו"א מט, ב ואילך.

וארז"ל ס' מלכות: שהש"ר במקומו.

ולשון מדרש שהש"ר: פ"ו, ט.

וידבר אלקים את כל הדברים: שמות כ, א.

איך שייך תיבת לאמר: ראה תו"א סז, ב.

דבשלמא בשאר מצותיה של תורה: ראה לקו"ש ח"ו ע' 119 הערה 3.

והנה צריך להקדים פי' הפסוק: קטע מכאן מובא באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנג (הוצאה ראשונה ע' ב'תיג) ע"ש שמציין לכ"מ בדא"ח בענין זה.

קול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.

קול דודי קאי על מתן תורה: ראה אוה"ת מג"א ע' ב'תיג.

וכל העם רואים את הקולות: שמות כ, טו.

ענין ההשתלשלות: ראה אוה"ת ראה ע' תשפא ואילך. ע' תשפו ואילך.

בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך: ירמי' י, ז.

רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.

לפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

שו"ה השלום — כי כל העולמות . . בבחי' עילה ועלול ח"ו: כל הקטע מובא בד"ה כי תשא — תרל"ח סעי' ז. ומציין שם לעיין בתו"א לא, ד.

אתה הוא עד שלא נברא העולם: נוסח ברכת השחר.

אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

שהעולמות אין ערוך . . המחיה אותן: ראה אוה"ת ראה ע' תשפז. ולכאורה כיון שהתהוותן מכלים דאצי' אשר הכלים הם מבחי' גבול ותכלית . . וא"כ יש להם ערך עכ"פ כטפה באוקיינוס, אך לפי . . יובן שהכח המהווה ומחי' אותן הוא א"ס ב"ה הבלי גבול ורק שמהווה ע"י הכלים דאצי' ולכן לגבי א"ס אינן ערוך כלל, ע"ש.

אם הי' התהוות העולמות . . ע"י השתלשלות עילה ועלול: ראה תניא פרק מח. אוה"ת ואתחנן ע' קצח.

הבורא ית' בשם הקב"ה: ראה לעיל כא, ב ובמ"מ לשם.

את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

הנה העלול יודע . . השגה זו: לשון אגה"ק סי' כ (קכט, ב).

אין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ר"פ בלק. כד הקמח ר"ה (ב) ד"ה ועוד (ע' שעט). וראה סה"מ תש"ד ע' 17 בהערה.

נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. במד"ר פי"ג ו. ||ע"ל בלק (ע, ג). וש"נ. [כ].

ונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו: מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'ש"ת, ע' 40. [ע"ל] בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].

ומה' מצעדי גבר כוננו: תהלים לז, כג.

אור צח אוכם הוא: ת"ז ת"ע (קלה, ב).

בגמרא ע"פ ומספר את רובע: נדה לא, א.

טהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג.

רם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.

אין אדם נוקף אצבעו מלמטה: חולין ז, ב. זח"ג רעד, ב.

שאול ואבדון נגד ה': משלי טו, יא.

ידע מה בחשוכא: דניאל (ב, כב). [כ].

אם יסתר איש במסתרים: ירמי' כג, כד.