ישראל עלו במחשבה: ב"ר פ"א, ד. ע"ל מטות (פג, ג). וש"נ. [כ].

על כפיך חקותיך: ישעי' מט, טז.

גליף גליפו בטהירו עילאה: זח"א טו, א.

ביאור על זה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. ושם רשום בכותרת: ”שבת פ' ויחי שקלאב טז טבת ס"ז". עם הגהות אחרות באוה"ת שה"ש ע' תשלו, ועם עוד הגהות בפ' עקב ע' תרכו ואילך בהתחלה ארץ הרים ובקעות.

והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

כאברהם שקראו הר: פסחים פח, א.

הר ההר הר ע"ג הר: תנחומא חקת יד.

בזהר בשלח (ד"נ סע"א): ראה לעיל יג, ב.

בד"ה נשא את ראש בני גרשון: לעיל נשא כא, א. וראה שם בהביאור כג, א.

בד"ה נשא את ראש בני גרשון: ”פ"ה כי המדות דא"א שהם מקור המדות דז"א נק' הר ההר" — אוה"ת ואתחנן ע' קמא.

יראה בושת: ע' בסידור אדמו"ר ריש הערה לתיקון חצות, יעו"ש. [כ].

ולא יכנף: ישעי' ל, כ.

של"ת גדלה מעלתן מבחי' עשה: ראה לעיל ט, ב. אגה"ת פ"א.

וזהו רחימו ודחילו: באוה"ת שה"ש ע' תשלז ובאוה"ת פ' עקב ע' תרכו מציין על זה: ”(כך סדרן מלמעלה למטה)".

בחכמה יסד ארץ . . וכונן שמים בתבונה: משלי ג, יט.

אבא יסד ברתא: זח"ג רנו, ב.

לא תלבש שעטנז: דברים כב, יא.

ואהבת ב"פ אור: בע"ח ש' לאה ורחל (פ"ג). [כ].

כל המרחם על הבריות: שבת קנא, ב.

ב' בחי' העלאות: הא' ע' ש' פנימי' וחיצוני' דרוש (ג-ה). [כ].

אבל יש עוד: (הב'). ע' ש' הולדת או"א וזו"ן (פ"ה). וש' מ"ן ומ"ד (דרוש ד). [כ].

תלת כלילן גו תלת: ראה ע"ח שער עיבור יניקה מוחין.

ונמשך מזה מ"ד המשכת מוחין חדשים: באוה"ת שה"ש כאן ע' תשלט מוסיף ”(גלוי אור חדש בחי' בליטה כו')".

בד"ה קול דודי: לעיל יד, ד.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר: ברכות ס, א.

בביאור ע"פ שחורה אני: לעיל ט, ב.

בע"ח שער א"א (פרק א' ב'): ראה גם אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקיא ואילך.

וברית שלומי לא תמוט: ישעי' נד, י.

ועיין בהרמ"ז . . בח"י עלמין כו': ”פי' דהיינו פנימיות יסוד דעתיק" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שי.

בד"ה חייב אינש: תו"א צט, ג ושם מציין לכאן.

כחותם על זרועך: שה"ש ח, ו.

מארז"ל כל אות שאין גויל מוקף: מנחות כט, א.

האותיות הוא מלשון אתא: ישעי' כא, יב. ראה מאמרי אדה"ז — ענינים ע' סו, וע' תמג.

אבא יונק ממזל ח': ראה שער או"א.

בע"ח שער א"א פ"ה ויש בחי' שערות מעולין כו' ויש בחינה אחרת כו': ”ויש בחי' שערות מעולין מן הלבנונית ויש בחי' אחרת שהלבנונית מעולה מן השערות כמ"ש במ"א בענין היחודים ביחוד חמישי" — אוה'ת תצוה ע' א'תשכה. וראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'רפ.

וזה נתבאר במבוא שערים ש"ג ח"ב ספ"ט: ראה אוה"ת נצבים ע' א'רפ: ”שהוא לפי שהשערות הם ווי"ן ונמשכים מת"ת דעתיק שבקרומא דאוירא ולבנונית גלגלתא מנו"ה דעתיק".

סופר וספר: ס"י פ"א, מ"א. ראה לעיל שמע"צ פ, ב.

(כאן מדבר בענין ההמשכה . . ונהורא אוכמא כו' ע"ש): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשלט. ובפ' עקב ע' תרכח נמצא הגהה זו בשינוי: ”(נ' דכאן מדבר באותיות הנמשכין משכל למדות אשר א"כ הקלף הלבן והאותיות הכל בחו"ב. וזהו ענין סופר וספר כו', ולעיל דיבר באותיות הנמשכים מגלגתא לחו"ב, וכ"ה בע"ח דבינה נק' קדלא חיורא לגבי ז"א כו', כי מת"ת דאי' נעשה כתר לז"א שנק' חיוורא ומנה"י דאי' נעשו מוחין לז"א שהם האותיות כו' וזהו ענין סופר וספר, אך לכאורה ספר כולל גויל הלבן והאותיות והיינו תנה"י דאימא, וסופר הוא חכמה שהוא הכותב האותיות על הגויל כו')".

ברע"מ פ' שופטים . . גבי גרמין . . והרמ"ז: ראה אוה"ת פ' שופטים ע' תתנה ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרלב: ”בס"ת שכותבים באותיות בדיו ע"ג קלף לבן האותיות הם בחי' לבושים והקלף לבן הוא העצמיות . . ואעפ"כ מתאחדים יחד וע"י לבנונית הקלף ניכרים יותר אותיות השחורים כו', ועד"ז הוא בחי' חו"ב דאצי' שהוא בחי' התורה שניתנה באש שחורה שהוא אותיות דבינה ע"ג אותיות לבנה שהוא חכמה".

שו"ה שנתהוו בו — וכמ"ש במ"א: ראה ביאוה"ז לאדה"א קכב, ג. ובאוה"ת הנ"ל (שהם הגהות לד"ה הנ"ל).

בביאור ע"פ ועשית ציץ: תו"א פד, א.

ע"ח שער כ"ה דרוש ה': ראה גם לעיל פ' צו יא, א.

תפארת דאימא שנעשה כתר לז"א: וע"ע ריש שער מיעוט הירח. [כ].

כי רצועות תש"ר תליין על לבא: נתבאר בסידור ע"פ שימני ובאוה"ת ויקרא פ' בחקותי כרך ג ע' תתקכה ואילך.

וגם כשרים כשנעשים הרצועות מקלף: או"ח סל"ג ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.

עיין בזהר פ' פינחס (דרל"ו ע"ב): דא קשר של תפילין דהיא אחידת בהו כו' תרין רצועין נפקין מסטרא דא ומסטרא דא רזא דתרין ירכין כו' דהא מלעילא נפקין תרין רצועין רזא דתרין דרועין מימינא ומשמאלא ודלית ואתאחידת בהו לבתר אתפשטו ירכין לתתא כיון דאיהי אתאחידת לעילא כדקא יאות נחתא לתתא לאתאחדא באוכלסהא כו' עכ"ל. ופי' דבריו ששני רצועות היוצאים מהמעברתא עד הקשר הם חו"ג תרין דרועין וכשיוצאין למטה מהקשר עד דתליין גם על ליבא הם נו"ה תרין ירכין כו'" — אוה"ת עקב ע' תרכט.

וכמו שאיתא באדרא זוטא (דף רצ"ב ע"א): ראה יהל אור ע' תלט ושם מציין גם לעיין בתו"א פי' יתרו וביאורו ע"פ זכור ושמור בדבור אחד, ולביאוה"ז מאדה"א פ' בשלח על התוספתא ד"נ ע"א תלת רוחין דכלילן בתלת. מאדה"ז על מארז"ל ע' שכג. וראה לעיל פ' שמיני יט, ב. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תב ובמ"מ לשם.

בד"ה ענין האבות הן הן המרכבה: תו"א עג, א.

וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

רצועות שחורות הלמ"מ: שו"ע סי' לג, ס"ד.

בביאור ע"פ שחורה אני: לעיל ד, ג.

שער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.