רק הטעם הוא נשגב ונעלה: ראה ד"ה קול דודי תש"ט סעי' ו ע' 113.

ע"פ אני ה' אלקיכם: לעיל שלח מח, ב.

בד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה.

דתרי"ג מצות . . ארחין: זח"ג (קכט, א). [כ].

דממעט כסות לילה: מנחות מג, א.

במ"ת היה רק בחי' אירוסין: ראה שמו"ר ס"פ טו. שהש"ר פ"ג, יא. תענית כו, ב.

ברבות סדר בא ס"פ ט"ו: ראה לעיל מטות פד, ג. וראה סידור קלח, ג ואילך.

בועליך עושיך: ישעי' נד, ה.

והטעם לזה שההתגלות הנ"ל: ראה בד"ה ויגש אליו — תרכ"ז ע' 66 (בהוצאת כת"י הר"ש סופר). בהוצאת תשנ"ט ע' סב.

ע"י המ"ע והל"ת להפרידם ולבררם: ראה לעיל פקודי ו, ד.

ולכן עבור זה המאכל מחיה את האדם: ראה לעיל פ' מטות פא, ב ואילך.

שם ס"ג . . מ"ה: וע"ל אם בחקותי הב' (מז, ג). [כ].

אשת חיל עטרת בעלה: משלי (יב, ד). [כ].

ביום ההוא יצאו מים חיים: זכרי' יד, ח.

בד"ה למה נסמכה: אגה"ק סי' כח. וראה גם לעיל פ' בהעלותך לא, א. חוקת ס, ג. בלק סט, ג. וראה בליקוט פי' לאגה"ק שם.

קול גדול ולא יסף: ע"פ דברים ה, יט.

ת"ר כיצד מרקדין: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס"ז ע' קפו. ובשינויים בהנחות הר"פ ע' מה. הדרוש במאמרי אדה"א דרושים לחתונה ח"ב ע' תרנה מיוסד על מאמר זה. חלק מהמאמר באוה"ת סידור ע' רנח. וראה גם קיצורים בע' רסא. ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד. ולהלן בהוספות להערות וציונים.

ת"ר כיצד מרקדין: כתובות טז, ב.

בחי' כלתה נפשי: ע"פ תהלים פב, ג.

למען יזמרך כבוד: תהלים ל, יג.

קארי תדיר ולא שכיך: נסמן לעיל מז, ב.

ואפילו בפחותי הערך וע"ה . . בבחי' גילוי: בסה"מ הנחות הר"פ ע' מה, מבואר זה יותר בפרטיות.

בד"ה שחורה אני: לעיל ד, א.

אע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

ע"כ נק' שמאי: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמח. אגה"ק סי' יג. וראה זח"ג רמה, א. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקמא.

בית שמאי שרשם מבחי' הגבורות . . ב"ה . . החסדים: זח"ג רמה, א. טעמי המצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תשׁ"ח ע' 184. וראה בהקדמה לתניא. וראה במאמרי אדה"א חתונה ח"ב ע' תרנה דשם מביא ראיה ממשנה עדיות פ"ה מ"א. דרק ששה דברים הם מקולי ב"ש והרוב ב"ש להחמיר.

שארז"ל ע"פ ושם דרך: תהלים נ, כג. מו"ק ה, ב.

כלה כמות שהיא: כתובות יז, א.

שלא יהי' המשכה לפי ההעלאה: וע"ע לעיל ר"פ נשא פ"ב (כ, ג). [כ].

בד"ה ושמע אביה והפר: לעיל פ' מטות.

ובד"ה שחורה אני השני: לעיל ז, א.

בהלו נרו: איוב כט, ג.

בד"ה כי כארץ: לעיל פ' נצבים נא, א.

משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

בד"ה אדם כי יקריב מכם: לעיל פ' ויקרא ב, ב.

ובד"ה נשא את ראש בני גרשון: לעיל פ' נשא כ, ג.

אז ידלג כאיל פסח: ישעי' לה, ו.

בד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ג.

חסד עליון בל ימוט: תהלים כא, ח.

(ועמ"ש . . ועתה יגדל נא): בהנחת הר"פ ע' מה נמצא במקומו: ”(וזהו רפאני כו' כי תהילתי אתה פי' רפאני מבחי' חגרת וסומא כו' ע"י כי תהילתי כו')".

בד"ה אם בחקותי השני: לעיל פ' בחקותי מז, ד.

רוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.

סד"ה ועתה יגדל נא: לעיל פ' שלח לט, ג.

אבל לא אפילו חגרת וסומא: ראה במאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תרסג שלכאורה זה פלא דהלא בריקוד לפני הכלה א"א לספר בגנותה ע"ש.

מדבר שקר תרחק: שמות כג, ז.

שמתוך שלא לשמה בא לשמה: פסחים נ, ב.

סד"ה קול דודי: לעיל טו, רע"ג.

ובד"ה והניף את העומר: לעיל פ' אמור לו, ב.

סד"ה זאת חנוכת המזבח: ראה לעיל פ' נשא כט, ב.

צדיק ה' בכל דרכיו: תהלים קמה, יז.

בד"ה הים ראה וינוס: לעיל פ' צו טז, ב ואילך.

בד"ה ביום השמיני שלח: לעיל שמע"צ פו, ג.

כי כאשר: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ד ע' קמד. הגהות וקיצורים באוה"ת בראשית כרך ו תתרמט, א. ד"ה כי כאשר השמים הנדפס במאמרי אדה"א — הנחות תקע"ז ע' קסט מיוסד על מאמר זה. ראה להלן בהוספות להערות וציונים. בסה"מ תרע"ח ע' רעו שנראה שמיוסד על זה המאמר. ראה גם ד"ה זה תשמ"ב הטעם על מה שהתחלת התו"א וסיום הלקו"ת הם בענין ופסוק אחד, משום שיש קשר בין התחלת וסיום כל ענין, ע"ש. וראה גם בד"ה כי כאשר השמים תשמ"ה שמקשר סיום הלקו"ת עם התחלת התו"א, שהוא ע"פ הכלל דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן, אשר התחלת הפטורת ר"ח השמים כסאי והוא ד"ה מאמר הראשון בתו"א, נעוצה בסופה של אותו הפטורה כי כאשר השמים החדשים והוא ד"ה המאמר בסיום הלקו"ת, כי תו"א ולקו"ת הם ספר אחד. ואף שהפסוק השמים כסאי והפסוק כי כאשר השמים החדשים הם הפכים. ומבאר ע"פ כמה דרושים, דע"י עבודת ישראל פועלים שהשמים יהי' בבחי' כסאי, והארץ בבחי' רגלי, כסאי קאי על התורה שירדה למטה, כענין ישיבה והשפלה, והארץ הדום רגלי, קאי על מצות, שענינה העלאה ממטה למעלה. וזהו הסדר, קודם צ"ל השמים כסאי, תורה שירדה לעוה"ז, מאמר הראשון בתו"א, ואח"כ כי כאשר השמים החדשים, עבודה ממטה למעלה. והגילוי לע"ל הוא באי"ע להעבודה והגילוי בזמה"ז, דבזהמ"ז הגילויים מחיצוניות עתיק, ולע"ל יהי' הגילוי מפנימיות עתיק. (תוכן המאמר).

כי כאשר השמים החדשים: ישעי' סו, כב.

השמים כסאי: ישעי' סו, א.

ויניחהו בג"ע לעבדה: בראשית ב, טו. ראה זח"א כז, א. ילקוט ראובני בשם מדרש. וראה באוה"ת וירא כרך ד דף תשסא, ב.

בד"ה עלי באר: לעיל חקת סב, ב.

כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י .

ושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

שממשכא דחויא: ראה תניא פל"ט. לעיל פקודי א, ב.

בד"ה אסרי לגפן: תו"א פ' ויחי מו, ב.

יפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

כ"י אדמו"ר . . פ' חיי שרה: תו"א טז, א.

בזח"ב בא (דל"ו ע"ב): ראה גם לעיל לג, ג ובפ' תזריע כד, ג.

בד"ה ששים המה מל': לעיל לט, א.

תעבדון את האלקים: שמות ג, יב.

תשמרו להקריב לי: במדבר כח, ב.

בזח"ג פנחס (דר"מ ע"ב): נזכר גם לעיל פ' מטות פה, ג.

שע"י מ"ע . . וזהו לעבדה. וע"י לשמרה . . על ל"ת: באוה"ת בראשית כרך ו דף תתרמא, ב — בשם מארז"ל. וראה . . יל"ר בראשית. זח"א כז, א. תקו"ז תי' כא (סב, א) שם תי' נה (פח, ב) — לקו"ש ח"כ ע' 262 הערה 8.

בד"ה מה טובו: לעיל בלק עג, ב ואילך.