להמשיך י"ג מדות הרחמים: באוה"ת שה"ש כרך א ע' נג מבאר הצ"צ: ”אך י"ל דכוונתו כאן שי"ג מדות הם י"ג ת"ד דז"א ורחמים גדולים הם י"ג ת"ד דא"א" ע"ש.

שלא יכול להתמשך בכלי אחד: במאמרי אדה"ז שם מבאר: ”אשר עדיין לא ניתן להמשך ולהתחלק במדות כלל וכמאמר דלאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו מכל אינון מדות כלל כי מהותו ועצמותו ית' גבוה מאד נעלה מן המדות הגדולות שלפני החכמה כו' וכמ"ש במ"א". וכ"ה באוה"ת שה"ש ע' מו.

ה' ה' א-ל רחום: שמות לד, ו.

כי יבעל בחור בתולה: ישעי' סב, ה.

שלבו אטום כבתולה: ב"ב (יב, ב). [כ].

מכון לשבתך פעלת ה': שמות טו, ז.

יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

מי לי בשמים: תהלים כג, כה.

ובמקום שבע"ת עומד: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ט, ע' 183.

וזהו ישקני מנשיקות פיהו: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רטז מבאר כאן מהו ענין סמיכת הפסוק לריח שמניך להפסוק שלעיל מיניה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין ע"ז אמרו ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה.

ישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.

ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה: ע"ז לה, א. ע' מסעי (צב, ג). וש"נ. [כ].

כל התורה שמו של הקב"ה: ראה רמב"ן בהקדמתו עה"ת. ובכ"מ.

ולכן נקראת כנסת ישראל בשם אגוז: שהש"ר ו, יא. רש"י שה"ש ו, יא.

אל גנת אגוז ירדתי: שה"ש שם.

כמו האגוז: ראה במאמרי אדה"א נ"ך ע' ריח ההפרש בין אגוז לשאר פרי. ובספר החקירה להצ"צ דף צה, ב שמבאר: ”אגוז שיש לו קליפין הרבה וקשות ובתוכו המוח שהוא נחלק לארבע חלקים כנגד ד' אותיות השם . . והיינו התלבשות הנשמה בגוף אשר הנשמה יש בה מד' עולמות אבי"ע שהם ד' אותיות השם . . ותכלית הכוונה כדי ישבור קליפי האגוז שהם תאוות הגוף ועי"ז יבא לבחי' יתרון האור בחי' תשובה" ע"ש. וראה גם באוה"ת בראשית כרך ג דף תרס, ב. ויקרא כרך א ע' שז מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת כו' כך ישראל כו'.

וזהו סוד האהבה מסותרת: בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ח"ב ע' ריט, דשם מתחיל לבאר איך יש כח החזק בכאו"א מישראל למס"נ על קדה"ש אחר שגופו הולך וקשה בגסות ובחומריות איך תבא לגילוי מיד בנסיון, ומפרש הגם שנשתקע בהבלי העולם הזה בכל עומק לבו ונפשו מתעורר באהבה אלקית שזה בא מבחי' הפרי שבתוך הקליפה ע"ש.

ישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

כמ"ש בד"ה כי תהיין לאיש שתי נשים: ראה לעיל דברים לז, ד [מאמר הנ"ל וד"ה דידן, לריח שמניך שניהם נאמרו בפ' כי תצא תקס"ג].

נכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א.

מי גלה רז זה לבני: שבת פח, א.

שחורה אני: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נמצא בס' מאמרי אדה"ז — על כתובים ח"א ע' לד. נאמר בשנת תקס"ג — ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ג ח"ב (מס' 108).

ביאור על מאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ג ע' תרסה (ומתחיל: להבין שרש ענין בני אמי). המאמר בשינויים והגהות אחרות באוה"ת שה"ש כרך א ע' צו. במאמרי אדה"א נ"ך ע' רכג נמצא ביאור וכנראה שמיוסד על מאמר זה. ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, ג.

שחורה אני ונאוה: שה"ש א, ה.

בשה"ש רבה . . פז: ועי' רש"י דברים (לג, ב) ד"ה אש דת. ושה"ש (ה, טז) שחורות כעורב, יעו"ש. [כ]. ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. תנחומא ר"פ בראשית.

ובזח"ג נשא קל"ב א': ”ומשמע בפ' נשא שם דאש לבנה הוא בחי' עת"י שנאמר בו ושער רישי' כעמר נקא, ואש שחורה הוא ז"א שנאמר בו קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" — אוה"ת פ' שלח ע' תקעט.

ועיין עוד ברע"מ שופטים ער"ה א': ראה בארוכה בביאוה"ז לאדה"א ובביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרכט ואילך. אוה"ת שופטים ע' תתנב ואילך.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות (כט, ב). [כ].

מוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.

להבין מהו בחי' היו"ד: ראה לעיל פ' בשלח א, א ובמ"מ לשם.

בד"ה מי מנה בפ' בלק: לעיל בלק סז, ג.

כמ"ש באריכות ע"פ ויעש דוד שם: באגה"ק.

שתי רוחות מספרות: ברכות יח, ב. ראה באוה"ת שה"ש ע' צז הגהה אחרת.

רוחות מספרות . . אותיות דקים ורוחניים . . וכמ"ש במ"א: ראה סה"מ תקע"א ע' נח. והנחה אחרת במאמרי אדה"ז נביאים ע' רנט.

כמו אותיות המחשבה שאצלנו: וכ"ה בסה"מ תקע"א. אבל בהנחות המאמר הנ"ל מאדה"ז בנביאים הל' ”הוא דק יותר מדקות המחשבה שלנו".

בביאור ע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל שם מה, סע"ד.

בביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל פ' ויקרא ד, ב.

ובד"ה הן עם אחד: תו"א פ' בראשית.

ובד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ג.

בד"ה כה תברכו: לעיל נשא כו, ב.

בד"ה ועתה יגדל נא: לעיל שלח לט, ב.

בד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל בהר מא, ג ואילך.

בראתיו יצרתיו אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

בד"ה מי מנה: לעיל בלק סח, ג ואילך.

מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

בד"ה כי כאשר השמים החדשים: תו"א ב, ד.

ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

ע"פ לך לך: תו"א פ' לך לך.

כמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון: בהקדמה (פתח אליהו).

אבל באוא"ס . . ביצירה: וכ"ה לעיל פ' צו טו, ד. מובא באוה"ת בראשית כרך ב דף שט, ב. ובכרך ג דף תצב, ב.

כי לית מחשבה . . ואנת חכים: ת"ז בקדמה (פתח אלי').

הוא היודע והוא המדע: רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. ראה תניא פרק ב.

בד"ה ראשי המטות: לעיל מטות פא, ב. וראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז.

ובד"ה ויקרא אל משה: לעיל ויקרא א, א. ובאוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז.

בד"ה באתי לגני: לקמן לא, ד ואילך.

עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' קנט.

כשאומר יוצר אור ימשמש בתש"י: ע' פע"ח ריש ש' הק"ש. וע' לעיל ד"ה שבת שבתון (יו"כ) ספ"א [סט, א]. וכל' אדמו"ר כאן הובא במשנת חסידים מס' תפלת הבריאה פ"א מ"ז-ח. יעו"ש ועל"ק ד"ה ששים המה מלכות הב' [הנה ענין מדלג] (ספ"ב) מב, ד. ושם סוף בי' שימני כחותם (מז, א). [כ].

יוצר אור . . ימשמש בתש"י . . כמ"ש במ"א: סידור שער התפילין ד"ה שימני כחותם. ולקמן מה, ג.

שו"ה יותר — להיפך כי מה: ראה בהערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שנדפסו לעיל (בתחלת ההוספות).

כמ"ש בזהר דכתר עליון: ת"ז ת"ע.

כולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

בד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יב, ד.

ובד"ה ביום השמיני עצרת: לעיל שמע"צ פג, א. ראה אוה"ת דברים כרך ה פ' עקב ע' ב'כה.

בביאור ע"פ מי מנה: לעיל בלק סט, א.

שרגא בטהרא למאי אהני: חולין ס, ב.

כל הנביאים בטלים לעתיד: ירושלמי מגילה פ"א, ה"ה. [ע"ש ר' יוחנן. ועשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרסו). — כ].

ומבואר במ"א . . שאור הנבואה: ראה תו"א צ, ד.

בד"ה אתם נצבים: לעיל נצבים מד, ג.

ד' יסודות . . שהם נגד ד' עולמות אבי"ע: ראה גם אוה"ת יתרו ע' תתכו. ד"ה זה היום תר"ס. ובד"ה והר סיני תרס"ב. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרלט.

וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז: חגיגה יב, א.

ונגנז בבחי' חשך ישת חשך סתרו: ראה אוה"ת בראשית כרך ג דף תצד, ב. באוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז מציין לכאן שזהו כתר. וראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' צז ”ואפי' בחי' כתר עליון אוכמא הוא בחי' חשך שבו נגנז האור".

יושב בסתר עליון: תהלים צא, א.

ע"פ וידבר . . וארא: בתו"א.

ע"פ הללו א-ל בקדשו: בסידור עם דא"ח פסוד"ז ע, א. ראה אוה"ת בהעלותך א'תקצח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תכב. אוה"ת נח סד, א.

בד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע: לעיל תזריע כב, ד ובמ"מ לשם.

ובטובו מה שראה כי טוב לגנוז: ראה לקו"ש ח"י ע' 11.

להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

ר"פ פקודי דף ר"כ ע"ב: נזכר לעיל ואתחנן ג, א. ברכה צד, ד. וראה אוה"ת בראשית כרך ג תצה, א. ויקרא כרך ב ע' תרעט. ואתחנן ע' שנח.

בד"ה ואתחנן: לעיל ואתחנן ב, א.

ובד"ה אשירה: תו"א סג, ב. ראה באוה"ת פ' ואתחנן סוף ע' שנח ואילך הביאור.

שצורת כ"ב אותיות הוא קבוע במהות הנפש: ראה אגה"ק סי' ה ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשכט.