אך גם זאת . . והממוצע זהו הכתר: מובא באוה"ת בהעלותך ע' שצ. ראה המשך תרס"ו ע' קסד ואילך. המשך תער"ב פרק קצה. ובכ"מ.

שיש בו מבחינה אחרונה שבמאציל: נזכר בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרמב.

לפעמים נקרא הכתר אור א"ס: בארוכה בענין מה שנחלקו המקובלים בענין הכתר אם הוא ממנין הע"ס — ראה אוה"ת ענינים ע' קסא ואילך־ קעה ואילך־ קפא, ואילך. אוה"ת וישב כרך ו תתרפח, א ואילך. יתרו ע' תתלט. ביאורי זהר ע' ערה ואילך.

איך שייך לומר באין סוף בחי' אחרונה: ראה ד"ה אלה תולדות השמים תרס"ט ע' נב. ובליקוט פירושים וכו' לאגה"ק סי' כ לדף קל, ב בקטע ”בחי' אחרונה של הא"ס".

עד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. וראה לעיל בהר מג, ב. ובמ"מ לשם.

כי התפשטות החיות הנמשך ממנו ית': ראה סה"מ תרפ"ז ע' לד.

רק בחי' שם . . ונקרא אור אין סוף: ראה תו"א קה, א. ספר הערכים-חב"ד כרך ג ע' קמג.

המבואר במ"א כי לא זה הוא עיקר האלקות: תו"א צט, ב. ראה לקו"ש חי"ט ע' 190 הערה 31.

וז"ש האריז"ל: בפ"א [בע"ח] (שם). [כ].

דקאמר האריז"ל: שם בפ"א. [כ].

בביאור ע"פ ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל בהעלותך לו, א.

ובביאור ע"פ יביאו לבוש מל': תו"א צא, ג. והנה על הכתר ומו"ס מלביש בחי' לבוש כמו עד"מ טלית שמשימין על הראש.

שער שמיני פרק חמישי: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו פ"ט ש' שבירת הכלים וגם לא פ"ה רק רפ"ו, יעו"ש. [כ].

ומ"ש בזה בביאור: והוא (ב[מסעי] ד' צה, ב). וש"נ. [כ].

לך ה' הגדולה והגבורה: דה"א כט, יא.

שמ"א פ"ד: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו שמ"ב (דרושי אבי"ע) וצ"ל כאן ספ"א, ודו"ק. [כ].

כשנמשכת מאצילות . . להיות עתיק לבריאה . . שייך לשון שכינה: בד"ה באתי לגני תשי"א מבואר שאין זה סתירה למ"ש בכ"מ שהקו נק' שכינה כי שכינה שנאמר בדרז"ל היינו מל' דאצילות, ואף גם זאת רק כשנעשית בחי' עתיק לבריאה דוקא, אבל בשרשה, היינו כמו שהוא לגבי אוא"ס, הנה גם הקו נק' בשם שכינה ע"ש. וראה גם ד"ה וידבר אלקים אנכי תרצ"ט ע' 175 ואילך. ובמאמרי אדה"א נ"ך ע' רכז.

שו"ה שייך — לשון שכינה משא"כ בהיותה באצי' . . במקור הנבראים: בד"ה קדש ישראל תרס"ו ע' תקטז מציין ע"ז ”ועמ"ש בהביאור דמי מנה [— לקו"ת פ' בלק] דבחי' מל' דאצי' היא בבחי' רוממות והתנשאות כו' וכמ"ש במ"א בענין הב' מדריגות שבמלכות בחי' ריחוק וקירוב דבחי' המלכות כמו שהיא באצילות היא בבחי' ריחוק וכמו שנעשה עתיק לבריאה היא בבחי' קירוב כו', ומ"מ כתב שם בהביאור דשחורה אני דבחי' המלכות כמו שהיא באצילות נק' ג"כ שכינה" ע"ש.

בהיכל ק"ק דבי"ע וכן בהיכל ק"ק שבבהמ"ק: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רכז מבאר זה ”לפי שכאשר בחי' אלקות דמל' דאצי' שורה בהיכל ק"ק דבריאה שהוא נתהווה יש מאין שייך לומר בזה לשון השראה ושכינה ששורה אלקות ושוכן בתחתונים כו', אבל בעולם האצי' דאיהו וחיוהי חד כנ"ל, שהע"ס דאצי' כולם עם כל פרטי פרטיהם מיוחדים בעצמות המאציל לא שייך לומר במדת מל' דאצי' לשון שכינה ששוכנת באיזה דבר מה כו'".

ושורה שם התגלות אלקות שייך לשון שכינה: ”ממה שכותב שראשית התגלות אוא"ס נק' בשם שכינה, מובן מזה שענין שכינה הוא למעלה מעלה מאצי' ג"כ. גם מבחי' האור שלפני הצמצום, שהרי ראשית ההתגלות הוא באור א"ס שלפני הצמצום" — ד"ה באתי לגני תשי"א סעי' א.

הביאו השל"ה בסוף ההקדמה: דף לט, ב. וראה אוה"ת פ' שלח ע' תרי.

בלקוטי הש"ס להאריז"ל: ראה גם לעיל במדבר ג, ג. אוה"ת במדבר (הוצאת תשנ"ה) כרך א ע' 19 (ובהוצאות הראשונות כרך ד ע' א'תכה).

משארז"ל לכי ומעטי את עצמך: חולין ס, ב.

שער מ"ז רפ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס. צ"ל רפ"ד. [כ].

שמ"א ספ"ב: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו שמ"ב רפ"ב כצ"ל. [כ].

ובשער מ"ז פ"א: בדפוס שקלאוו תק"ס. צ"ל רפ"ו. [כ].

הם בבחי' גבול ותכלית: ראה גם לעיל פ' שלח נ, ג.

שיעור קומה של יוצר בראשית: ע"ל פ' שלח (נ, ג), ושם כ' אדמ"ו ”בפרקי היכלות". וע' בהקדמת ס' שערי אורה (ר' יוסף) גיקטילייא ובמערכת אלקות (דל"ד-וגל"ה ע"ב) לר' יהודה חייט, ודו"ק. וע"ע בטעמי המצות מראקנטי הובא בפרדס לרמ"ק ז"ל ריש ש' עצמות וכלים, ושם מובא ספ"א מס' מנחת יהודה לר' יהודא חייט הנ"ל. והפרקי היכלות הובא בע"ח ש' דרושי אבי"ע (רפ"ב). וע' הוספות סוף ח' ויקרא (נד, ב). [כ]. וראה גם ס' פלח הרמון שמות ע' שס.

הי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א. וראה לעיל ו, ג.

בביאור דזכור את יום השבת: תו"א עא, א ואיהו וגרמוהי קאי על בחי' אותיות המחשבה.

וע"פ ושמתי כדכד: לעיל פ' ראה כז, א מקור הנשמה מבחי' פנימי' הכלים.

בלשון הגמרא פרגוד: ברכות (יח, ב). [כ].

מלשון כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

מתי אבוא ואראה: תהלים מב, ג. ”דמשמע דעדיין לא בא לבחי' קרבת אלקים רק שתשוקתו לבוא לראות כו'" — מאמרי אדה"א נ"ך ע' רלא.

המלאכים אומרים ג"פ קדוש שבכל ד' שעות: תנא דבי אליהו רבה פ"ו, פי"ז, פל"א ועוד. במאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קכג מביא זה בשם ספר הבהיר. על"ק ד"ה לבבתני פ"ג (כט, ב). וש"נ. שם (ל, ד). [כ].

הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה: סנהדרין לח, ב. ראה לעיל אמור לו, א. דרושים לר"ה ס, ב. נתבאר באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלג.

זכרו את ה' מרחוק: ירמי' נא, נ. ושם אי' זכרו מרחוק את הוי', יעו"ש [כ]. וכ"ה במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' סד.

בתולות אחרי' רעותי' . . בהיכלי מלך: תהלים מה, טו. ושם [טז] אי' בהיכל בלא י'. [כ].

ביום חתונתו זו מ"ת: תענית כו, ב.

בד"ה ושבתה הארץ: לעיל פ' בהר מ, ב.

ע"פ המאמר בזהר בפ' בראשית: בביאוה"ז בתחילתו ההפרש בין חיצוניות התורה הנגלית לחיצוניות פנימי' התורה.

בעודם בבחי' עיבור במל' דאצילות: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלב: ”מלמדין כל התורה כולה כשהיא ברחם".

מלמדים אותה כל התורה: נדה ל, ב. זח"ג סא, ב. ע"ל סו"פ מצורע (כה, ב). וש"נ. [כ].

ע"פ עיני כל אליך ישברו: לעיל פ' מטות פה, ג.

הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע: תהלים קכו, ו.

בד"ה שובה ישראל: לעיל שבת תשובה סה, ב.

בד"ה ענין לך לך: תו"א יא, ג. המשכת חכ' עליונה בדברים גשמיים הוא ע"י הכתר.