אשה כי תזריע וארז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר: ויקרא יב, ב. נדה לא, א.

כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני: איוב י, י.

סד"ה קול דודי: אולי הכוונה למ"ש לקמן טו, ג.

ובביאור ע"פ אז ישיר ישראל: לעיל חקת סג, ג כמו בגשמיות מה שהאשה מזרעת אע"פ שנמשך ממוח שלה עכ"ז עיקרו בא מהמאכלים שהיא אוכלת כו'.

לא יגורך רע: תהלים ה, ה.

רעיתי וארז"ל מפרנסתי: שהש"ר א, ע"פ לסוסתי. זח"ג ז, ב. וראה ילקוט שמעוני פקודי רמז תיח. זח"ג (לג, ב). [כ].

סד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לעיל פ' ברכה צט, ד.

ובפ' פנחס דרט"ו ב': בכת"י מחסיד מציין אולי יש כאן טעות הדפוס וצ"ל ריד, ב שכתב שם ”ואז מקבלת רחל אור יסוד אבא הגנוז ביסוד זעיר וזוהי שמחת תורה הנזכרת למהוי כלא חד".

בד"ה אם בחקתי הנה מבואר בע"ח: כנראה הכוונה להנדפס לעיל פ' בחקותי מז, ג.

ודף קל"ו ע"א . . דכיין ומסאבן: נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ע' רלז ואילך.

אור חדש על ציון תאיר: נוסח אשכנז — וראה גם סידור סח, ב. אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלד ובכ"מ מבארים נוסח התפילה אף שאינו בנוסח אדה"ז.

כמ"ש בע"ח ובזהר: ש' הולדת או"א וזו"ן רפ"ו ומביא הזהר שם. וע' באד"ר האזינו (רצא, א. רצב, א). [כ].

אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.

תרי"ג ארחין דגלגלתא: זח"ג (קלו, א). [כ].

במק"מ פ' בראשית: מובא גם באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'קסד.

ובזהר פ' שמות: (כ, א) להדיא כלשונו הטהור. וע"ל עקב (טז, ריש ד'). וש"נ. ועל"ק (יז, ד). [כ]. ראה באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלד בהמ"מ לשם, ובכמה מקומות מצויין לזהר פ' בראשית ע"ש. במאמרי אדה"א נ"ך ע' רלג מציין לזהר בראשית.

אנת חכים: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

כטפה בים אוקיינוס: דיוק הלשון ”כטפה בים אוקיינוס" ולא הלשון ”כמו גרגיר חרדל" נתבאר במאמרי אדה"א נ"ך ע' שלח שאף שגרגיר חרדל הוא בתכלית ערך הקטנות לגבי גדלות הגלגל החמה מ"מ הוא מהות בפ"ע. והמשל מטיפה בים שבטילה במציאותה ואינה במהות בפ"ע כלל לפי שמתכללת ומתאחדת ומתאחדת בריבוי המים ע"ש.

ואור צח ומצוחצח: ת"ז תיקון ע.

ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.

רמ"ח מ"ע רמ"ח אברים דמלכא: ע' זח"ג (קע, ב) לי' כמ"ש כאן. וע' ת"ז (ת"ל) עד, סע"א מכוון לכאן. וע' בסש"ב רפכ"ג מתקונים. [כ].

האבות קיימו את התורה ברוחניות: ראה שהש"ר ב, ע"פ לריח שמניך.

בפ' לך לך: תו"א י, ב ואילך.

ע"פ ועשית בגדי קדש: תו"א פב, ב.

ע"פ והיה לכם לציצית: לעיל שלח מה, ב קדוש בוי"ו היינו המשכת קדש העליון.

ע"פ שימני כחותם: בכת"י מחסיד מציין שאולי הכוונה לקמן דף טז, ב אך לעתיד כתיב לא יכנף . . וכך הוא בכל המצות שנק' כלים ואברים.

תלתלים תלי תלים של הלכות: עירובין כא, ב.

גדרים וסייגים שמדרבנן: ראה בארוכה אוה"ת מג"א ע' כג. (בהוצאה הראשונה הוא בע' א'רפג). ד"ה ויתן לך תרס"ו ע' פט.

אף שבהכרח יש בו ניצוץ מקדושה: מובא בד"ה וראיתם אותו תרס"ו ע' רסט. ומבאר שם: ”ואפשר מתעלה ע"י התשובה, דהבע"ת מהפך את הרע לטוב ומכ"ש שמעלה הניצוץ דקדושה שבדברים אסורים שנכשל בהם ר"ל. וי"ל שמעלה עי"ז ג"כ כללות הניצוצות דקדושה שבדברים האסורים כו'. ולהיות שמהפך את הרע לטוב".

ודעת זה סדר טהרות: שבת לא, א.

הרח"ו בפי' האדר"ז: ראה שם בתחילתו. בס' שער מאמרי רשב"י.

והחיות נושאות את הכסא: ע"ל שלח (מא, סע"ד). וש"נ. [כ].

וכמ"ש בע"ח: ע' סש"ב ח"א (פל"ז) והוא בש' כ"ו (ש' הצלם) ספ"א. [כ]. ראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

ג' שותפים באדם: קידושין ל, ב. נדה לא, א.

בכל לבבך בב' יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.

ארי' דאכיל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א.

שהקליפה קדמה לפרי: ראה אוה"ת פ' שופטים ע' תתל.

בד"ה ויהי בשלח פרעה: בתו"א סא, א. וראה אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תרנג.

ולכן הארי' למטה: ראה תו"א כה, ג.

מן המותר בפיך: שבת כח, ב. וש"נ.

אברהם שיצא ממנו ישמעאל: ראה פסחים נו, א. ויק"ר פל"ו ועוד. אוה"ת וירא כרך ד דף תשמח, א.

בבחינת סיגים שנפרדו: ראה לעיל פ' ואתחנן ה, א.