Sources and References on Likkutei Torah, Shir HaShirim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בביאור ע"פ נשא את ראש בני גרשון: ראה לעיל פ' נשא כב, ב.
מה רבו מעשיך ה': תהלים קד, כד.
ברחמיך הרבים רחם עלינו: ראה לעיל פנחס עח, ג.
בביאור ע"פ והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך.
והיא מרת נפש: ש"א א, י.
בד"ה לא תהיה משכלה: תו"א משפטים עט, ב.
וימררוהו כו' ותשב באיתן קשתו: בראשית מט, כג-כד.
בד"ה ראה אנכי נותן: לעיל פ' ראה בתחלתו.
ובחרבי ובקשתי: בראשית מח, כב.
בפרדס בעה"כ ערך ושמירה אחת: ”והיא צריכה שמירה שסביבה הקליפה כו'" — אוה"ת שה"ש כרך א ע' רנג. אוה"ת בא ע' שב.
בזח"ב (דקל"א א'): נעתק באוה"ת שמות ע' שב ”בענין שומר מה מליל ליל אצטריך לנטורא" וראה גם אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשנ.
ודל"ח ב': ”בענין ליל שמורים" — אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשמה שם נעתק הלשון. אוה"ת שה"ש כרך א ע' רנג. וראה גם אוה"ת שמות ע' שב.
ור"פ בראשית . . ולנטרא לה כו': ”מכל סטרהא דלפי שהיא בין החוחים ע"כ דוקא נמשך בה הארת הכתר דהיינו י"ג ת"ד כדי לשמרה מן החיצונים" — אוה"ת שה"ש כרך א ע' רנג.
בד"ה צו את בנ"י את קרבני: לעיל פנחס עו, ב.
שמור זו משנה: ראה קידושין לז, א. ספרי ראה נא.
בפרדס ערך מצה: ”שמורה ר"ל מקושטת ממתנת לבעלה ל' שומרת יבם" — אוה"ת שה"ש כרך א ע' רנד. וראה גם אוה"ת פ' בא ע'
בד"ה זכור ושמור בדבור אחד: ”בפי' שמור מלשון ואביו שמר את הדבר [תו"א עא, ד]" — אוה"ת פ' בא ע' שב.
ע"פ ששת ימים תאכל מצות: לעיל פ' צו.
מרור זה שאנו אוכלים ע"ש . . שמררו המצרים: נוסח ההגדה (פסחים קטז, ב).
בפ' שמות בד"ה קול דודי: בתו"א פ' שמות.
קול הוא בחי' המשכה: ראה אוה"ת בהעלותך ע' שסז.
קול גדול ולא יסף: דברים ה, יט.
קלא דאשתמע: זח"א (נ, ב). [כ].
ובזח"א בראשית (דף נ' ע"ב דר"י ע"א): ראה אוה"ת בראשית כרך ב רסד, א שם נעתק הלשון, ובכרך ד תתכה, א. תתצה, ב.
סד"ה הבאים ישרש: תו"א נד, א.
ובד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ג ואילך.
ובד"ה הקל קול יעקב: בסידור עם דא"ח יח, ב ואילך. עם הגהות באוה"ת בראשית כרך ד תתכב, א ואילך.
ובד"ה ויהי קול מעל לרקיע: מאמרי אדה"ז נ"ך — יחזקאל ע' רלב. עם הגהות באוה"ת שבועות כרך ו ע' א'תשכד. וראה בהמצויין לשם.
ובד"ה משה ידבר: בתו"א פ' יתרו.
או הנסה אלקים לבא: דברים ד, לד.
בזכות הרים היינו אבות: ראה לעיל פ' תצא מ, א.
שהמה אברהם יצחק ויעקב מדות דאצילות: ”ובלקו"ת בשה"ש בד"ה קול דודי מדלג על ההרים שהם האבות ויעקב כלול מכולם" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתג.
ופסח ה' על הפתח: שמות יב, כג.
זה השער לה': תהלים קיח, כ.
ראשית חכמה יראת ה': תהלים קיא, י.
מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
ופסח ה' . . בבחי' פתח: ביהל אור ע' תנד מציין שכאן ”בפי' ופסח ה' על הפתח שהוא גילוי אור א"ס בבחי' דילוג למעלה מסדר ההשתלשלות וגילוי זה נמשך על הפתח שהוא מל', ועד"ז נת' בזהר וירא ק"ג ע"ב שלע"ל יהיו כל האורות עליונים נמשכים ומתגלים בבחי' פתח הנ"ל".
בפ' אמור דף צ"ה ע"א: ”אנת הוא פתחא לאעלאה לי כו'" — יהל אור ע' תנד.
גבעות הם אמהות: ר"ה (יא, א). [כ].
ההפרש בין דילוג וקפיצה: השפת אמת (להאדמו"ר מגור) בדרושים לפסח על הפסוק מקפץ על הגבעות מציין לכאן.
במשנה פ"ח דאהלות: מ"ה.
בפי' רבינו עובדיה מברטנורה: ”דולג בבהמה וחיה, וקופץ באדם, ויש אומרים דולג וקופץ תרווייהו באדם, אלא דולג שרגלו אחת מונחת בארץ ודולג בשניה, וקופץ בשתי רגליו" עכ"ל. וראה במלאכת שלמה שם ”פי' הראשון שהביא רעז"ל הוא פי' הר"ש ז"ל, והפירוש השני הוא להרמב"ם ז"ל וכותיה הסכים הרא"ש ז"ל.
ובפי' המשניות להרמב"ם: ”ודולג הוא שיהיה רגלו אחד קיים בארץ וידלג בשני למקום אחר. וקופץ הוא שיסיר ב' רגליו יחד מהארץ ויקפוץ למקום אחר".
בירושלמי פ"ה דביצה: ה"ב.
ועמדו רגליו ביום ההוא: זכרי' יד, ד.
והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
וע' בלקו"ת ס"פ משפטים: להאריז"ל. נזכר גם לקמן נא, ג. אוה"ת פ' משפטים ע' א'קעה. אוה"ת ויקרא כרך א ע' שכז. נתבאר באוה"ת בראשית כרך א רה, ב. שם כרך ה תתקטו, ב.
בביאור ע"פ כי אתה נרי: תו"א מ, ד ובמ"מ לשם.
טורי נהורא וטורי חשוכא: זח"ג רמט, ב. עד"ה ביום השמיני שלח ספ"א [דרושים לשמ"ע פו, סע"א] בהמוקפים, ודו"ק. וע"ל נשא (דכ"ג, א). וש"נ מזח"ג (דף רמט, ב). [כ].
ההרים רקדו כאילים: תהלים קיד, ד.
בד"ה הים ראה: לעיל פ' צו טז, ד.
ע"פ כי אתה נרי: תו"א מא, ג.
בחכמה יסד ארץ: משלי י, יט.
ע"פ שימני כחותם: לקמן מו, ב.
כל אשר תאמר אליך שרה: בראשית כא, יב.
שהי' אברהם טפל לגבי שרה בנביאות: שמ"ר רפ"א. הובא ברש"י בראשית שם. [תנחומא ר"פ שמות]. רש"י בחומש עזה"פ וגם במדרש אגדה שם יעו"ש. [כ]. ראה אוה"ת בראשית קכא, א.
טובת מראה מאד . . ותרד העינה ותמלא כדה ותעל: בראשית כד, טז.
כ"ד ספרים: ראה ת"ז תכ"א (מו, ב).
שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז: ב"ב טז, סע"ב.
נקבה תסובב גבר: ירמי' לא, כא.
אשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.
שם ב"ן שרשו: ע"ל ד"ה ואתחנן ספ"ג. [ראה בחקותי מז, ג]. [כ].
שהאבות הטעימן מעין עולם הבא: ראה ספר החקירה סו, א.
נעוץ סופן בתחלתן: ס"י פ"א, מ"ז.
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.
נמצא המעשה היא גדולה: ראה לעיל אחרי כו, ד ובמ"מ לשם. ד"ה השקיפה תשכ"ו (נד' בקונטרס ח"י אלול תש"נ) סעי' ג.
ולא המדרש עיקר: אבות א, יז.
תר"ך עמודי אור: ע"ל בחקותי (מז, ד). וש"נ. [כ].
ששרשם מבחי' כתר: ראה אגה"ק סי' כ"ט. פרדס ש"ח פ"ג.
והחכמה תחי' בעלי': קהלת ז, יב, ושם אי' החכמה בלא ו' [כ].
בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לד, ג.
ישאו הרים שלום: תהלים עב, ג.
ה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.
או יחזיק במעוזי: ישעי' כז, ד.
והי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.
וגבעות בצדקה: תהלים עב, ג.
כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות: מיכה ז, טו.
ע"פ כי ההרים ימושו: אולי הכוונה ללעיל פ' תצא מ, א דשם מביא הרים נק' האבות.
ארז"ל שנמשל לצבי: זח"ב (יד, א). [כ].
חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
בד"ה ויושט המלך לאסתר: תו"א צד, ג.
שהיו ישראל סופרים . . הספירה: ראה בהוספות להערות וציונים כאן.
גבי שבועות בד"ה וידבר אלקים: לעיל פ' במדבר.
ולהבין . . בביאור היטיב: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ט ע' עב. וראה באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתפד שנרשם בגוכתי"ק מהורש"ב: ”נר' שייך לדרוש קול דודי שבלקו"ת".
וערפו אותה אל נחל איתן: דברים כא, ד.